יקי רייסנר, מנכ"ל חברת רייסדור: "יש מכרזים שברגע שאנחנו רואים שעמותות ניגשות אליהם אנחנו מוותרים כי אנחנו יודעים שהם מציעים מחירים גבוהים. הקבוצות מציעות מחירים בלי חשבון ובלי אחריות וזה בפירוש גורם לעליית מחירי הקרקע"
שאול כהנא 24.03.2014מאז ומתמיד ידענו כי קבוצות הרכישה מקפיצות את מחירי הקרקע, שכן בעוד הקבלנים כבולים לאשראי מהבנקים, הקבוצות משחקות בכסף של הרוכשים – והם מניחים על הקרקע סכומי כסף גדולים בצורה משמעותית, מה שמזניק את מחירי הקרקע.
ב'גלובס' ערכו תחקיר נרחב בנושא, ואנו מביאים כאן שתי דוגמאות של מכרזים שנערכו בריכוזים החרדיים שממחישים למעלה מכל ספק את העובדה הידועה שקבוצות הרכישה מזניקות את מחירי הקרקע.
מכרז שהתפרסם לאחרונה ברמת בית שמש ג' מוכיח שקבוצות הרכישה מציעות מחירים גבוהים יותר על הקרקע. כך, הצעה של עמותה והצעה של קבלן על שני מגרשים דומים הניבה הבדל של כ-30 אלף שקל לדירה "לטובת" קבוצת הרכישה.
על אחד המגרשים, המאפשר בניית 70 דירות, התחרו שמונה מציעים ובסופו של דבר זכתה עמותה בשם 'נופי הרואה', שהצעתה עמדה על שווי קרקע לדירה בגובה כ-305 אלף שקל, גבוה ב-70% מהמחיר שהעריך השמאי לפני המכרז.
נקודה מעניינת היא שבחלק מהקרקעות הוגשו הצעות גבוהות יותר שנפסלו. הצעות אלו, שעל פי גורמים הבקיאים בפרטי המכרזים, הוגשו על ידי עמותות, הגיעו גם לרמות של בין 325 אלף שקל לקרקע לדירה כולל פיתוח ועד ל-340 אלף שקל לקרקע לדירה כולל פיתוח.
גם בחריש תמחרו קבוצות הרכישה והעמותות את הקרקע במחיר גבוה מזה של היזמים. למכרזים שפורסמו בסוף 2012 ניגשו עמותות וקבוצות רכישה רבות לצד קבלנים ויזמים. העובדה שהעמותות החרדיות וקבוצות הרכישה שגובשו לציבור החילוני והדתי לאומי ממש נלחמו ראש בראש גרמה בסופו של דבר להעלאת המחירים ביישוב החדש.
הדוגמא הטובה ביותר להבדלי המחיר הייתה דווקא לאחר פסילת רוב העמותות החרדיות, מה שהוביל קבלנים ויזמים לזכות 'מן ההפקר' בהצעות נמוכות בהרבה. העמותות וקבוצות הרכישה במכרז המקורי הציבו רף של למעלה מ-110 אלף שקל לקרקע לדירה, כולל פיתוח, והקבלנים והיזמים הגישו הצעות נמוכות יותר. אם העמותות החרדיות לא היו נפסלות, רוב המתחמים היו נסגרים במחירים גבוהים יותר שקרה בפועל.
הפעילות של קבוצות רכישה מדירה לעיתים יזמים מלהתמודד במכרזים לרכישת קרקעות, בשל הידיעה כי הקבוצות ניגשות למחירים תוך הצעת מחירי קרקע גבוהים מהשוק.
"העמותות וקבוצות הרכישה מציעות מחירים גבוהים וזה דוחף את השוק למעלה. רואים את זה בבירור במכרזים כבר תקופה ארוכה", אומר יקי רייסנר, מנכ"ל חברת רייסדור ל'גלובס'. "יש מכרזים שברגע שאנחנו רואים שעמותות ניגשות אליהם אנחנו מוותרים כי אנחנו יודעים שהם מציעים מחירים גבוהים. הקבוצות מציעות מחירים בלי חשבון ובלי אחריות וזה בפירוש גורם לעליית מחירי הקרקע.
"זה מה שקורה עכשיו בקרית גת, למשל. חשבנו להגיש הצעות אבל ראינו את כל הקבוצות והעמותות שמתכוננות לגשת וויתרנו. קבלנים שחייבים להתגלגל ולגשת יהיו חייבים להגיש מחיר גבוה. בגלל זה המחירים במכרזים שם ינועו סביב 100 אלף שקל לקרקע ליחידת דיור ללא פיתוח, ולא כ-20 אלף שקל כמו שאמור היה להיות".
רייסנר סבור כי הפתרון היחידי יכול להיות הפרדה מלאה בין עמותות לקבלנים במכרזי קרקע: "אם ייצאו מכרזים למתחמים נפרדים לקבוצות ועמותות ולקבלנים – המחירים יהיו שונים. אפשר יהיה לראות בבירור את ההפרש ובנוסף, הקבוצות והעמותות לא יגררו את השוק למעלה כמו שהן עושות היום".
צילום: פלאש 90
