כך מזניקות העמותות את מחירי הדירות

"העמותות רוצות לזכות בכל מחיר, אך לא עושות תחשיב נכון. אין שום סיכוי שעמותה תבנה במחיר זול יותר מחברת בנייה שקיימת 10-20 שנה בשוק" * לעומת זאת בעמותות טוענים: "בשורה התחתונה אנחנו משווקים דירות ב-200 אלף שקל פחות לצרכן

האם העמותות וקבוצות הרכישה מקפיצים את מחירי הדירות בישראל? תלוי את שואלים. הקבלנים טוענים בכל התוקף כי העמותות מתנהלות בצורה חסרת אחראיות ומקפיצות את מחירי הקרקע. לעומתם, ראשי העמותות לא ממש מכחישים זאת אלא טוענים "כי ישנם עמותות שמתנהלות בצורה לא נכונה".
 

"העמותות גוררות את השוק כלפי מעלה מכיוון שהשיטה מאפשרת זאת", טוענת עופרה חדד, סמנכ"לית חברת הבנייה יורו ישראל בראיון ל"ויינט", "לפני שנה זכינו במכרז באריאל, לאחר שהצענו 'רק' 65 אלף שקל ליחידה", היא מספרת. אולם לדבריה, במכרז אחר זכתה אחת העמותות לאחר שהציעה לא פחות מ-240 אלף שקל ליחידה – ואז חברת הבנייה מליבו הייתה צריכה להציע 190 אלף שקל ליחידה כדי לזכות גם היא.

 
"העמותות רוצות לזכות בכל מחיר, אך לא עושות תחשיב נכון. אין שום סיכוי שעמותה תבנה במחיר זול יותר מחברת בנייה שקיימת 10-20 שנה בשוק", ממשיכה חדד לטעון. "ההערכות של העמותות מוטעות, ואחר כך – כשמגיעים לשלב הביצוע – הן מעלות את המחיר לצרכן. לא פעם העסקאות הללו מסתיימות במפח נפש – כי הרי אין מצב שמישהו יפסיד כסף".

 
ובאמת, רק בשבוע שעבר פרסם משרד השיכון תוצאות של מכרזים במספר ערים, המצביעות על כך שעמותות הרכישה אכן מציעות סכומים גבוהים יותר במכרזים מאשר הקבלנים. כך למשל, במעלות שילמה אחת העמותות פי 13.5 מקבלן על יחידת מגורים, ובאפרת הציעה עמותה כ-15% יותר מקבלן. במכרזים קודמים המגמה הייתה זהה: בבית שמש הציעה אחת העמותות מחיר הגבוה בכ-10% מהמחיר שהציע קבלן; במכרזים בחריש הפער בין המחיר שהציעה עמותה לבין מחיר שהציע קבלן עמד על כ-40% ובמודיעין הפער עמד על 19%.
 

ישראל זעירא, מנכ"ל חברת "באמונה", העוסקת בארגון עמותות רכישה וקידום פרויקטים לציבור הדתי-לאומי, לא נשאר חייב. "העמותות מארגנות את הלקוחות במסגרת של קבוצות רכישה עם ליווי אדריכלי ועם הקפדה על איכות הבנייה, כך שבסופו של יום מחירי הדירות בפרויקטים שמנהלת החברה על ידי עמותות רכישה זולים יותר מאלו של חברות הבנייה – גם אם האחרונות רכשו את הקרקעות במחירים זולים יותר". עם זאת, הוא מודה כי "יש עמותות לא אחראיות וחסרות ניסיון, השואפות לזכות בכל מחיר בקרקע – מה שמייקר את עלויות הפרויקט ומעלה את מחירי הדירות".
 

חמי בר אור, ממארגני חברת "חריש הירוקה" העוסקת בארגון עמותות רכישה ושיווק דירות בחריש, פוסל גם הוא את טענות הקבלנים. "אנחנו מוציאים הרבה יותר כסף לפני הגשת ההצעות", הוא אומר. "קבלן שם הצעה. לוקח – לוקח, לא לוקח – לא קרה שום דבר. אנחנו משווקים ולוקחים סיכון לפני שאנחנו מציעים את ההצעה. זאת הסיבה שהעמותות מציעות מחירים ריאליים. אם לא נזכה – ההפסד יעלה לנו הרבה כסף".
 
"בשורה התחתונה", אומר בר אור, "אנחנו משווקים דירות ב-200 אלף שקל פחות לצרכן. את הכסף על הקרקע אנחנו לא לוקחים לעצמנו – זה הולך ישירות למשרד השיכון ולרשות מקרקעי ישראל. אני לא מבין מה זה משנה בכלל מה רכיב הקרקע. מה שחשוב זה שהעמותות מייצרות לצרכן דירה זולה יותר".
 

מרשות מקרקעי ישראל נמסר כי "הרשות מחלקת מתחמים אותם היא משווקת למנות בגדלים שונים, כדי לעודד תחרות ולמנוע ריכוזיות בשוק, ובהתאם להמלצות הוועדה להגברת התחרותיות במשק. גם התאחדות בוני הארץ פנתה לרשות מקרקעי ישראל וביקשה לשווק במנות קטנות, כדי לאפשר גם ליזמים בינוניים וקטנים ולא רק לחברות בנייה גדולות לגשת למכרזים. מטרת השיווקים במתחמים למספר יזמים נועדה להגביר את התחרותיות ובסופו של דבר להביא לכך שהצרכן הסופי של הדירה יזכה במחיר הטוב ביותר".

כתיבת תגובה