חגיגת אבן הפינה היוקרתית ומצוקת הדיור החרדית

חיים שיף בטור מיוחד לרגל חגיגת הנחת אבן הפינה לפרויקט היוקרה "פסגות ירושלים", בשכונת רוממה בירושלים *מתי נזכה לראות חגיגה כזאת בחריש או בבית שמש

מחר, ביום שני, אמור להתקיים מעמד הנחת אבן הפינה לפרויקט היוקרה, "פסגות ירושלים", בה שותפות שלוש חברות בנייה: קרסו נדלן, אקה נדל"ן וטעמן נדל"ן.
 
מדובר בשלוש חברות גדולות ומבוססות השותפות במספר פרויקטים יוקרתיים הנבנות בשנים האחרונות בירושלים, כשהרוח החיה מאחורי כל המיזמים הגדולים הוא, איל הנדל"ן הירושלמי אלי קליין, שמתמקד בעיקר בבנייה של פרויקטיים יוקרתיים בבירה.
 
קודם כל, זה אכן המקום לאחל לקליין ושותפיו ברכת הצלחה בכל אשר יפנו ויעשו חיל בעסקיהם, אולם עצם העובדה שבשנים האחרונות לא נערכה שום חגיגה של הנחת אבן פינה לפרויקט חרדי בכל רחבי הארץ, מוכיחה עד כמה מצבו של הציבור החרדי קשה בתחום הדיור.
 
למבוגרים שבנינו עדיין זכורים חגיגות חנוכת הבית בעיר עמנואל, שהיתה אז התקווה של הציבור החרדי בתחום הדיור, בעידן של טרום האינתיפאדה הראשונה. החגיגות היו אז לכל עמך בית ישראל שהרגישו כי יש כאן חגיגה אמיתית שאולי תהווה פתרון למצוקת הדיור החרדית.
 
חגיגות נוספות נערכו במרוצת השנים באשדוד, בית שמש, קרית גת ועוד. המכנה המשותף לכל המקומות הוא העובדה שהן נערכו עבור "העמך", שקנה דירות עממיות. כל חגיגה נעשתה על-מנת לשכנע אנשים לקנות דירות בפריפריה במחיר עממי השווה לכל נפש.
 
הפעם, במסגרת מצוקת הדיור הקשה, אין לנו חגיגות של הנחות אבן הפינה או חנוכות הבית מפוארות עבור הדירות לציבור הרחב, כי הן בקושי נבנות – ואין שום סיבה למסיבה במקרה כזה.
 
עצוב מאד שאם כבר מתקיימת הנחת אבן הפינה ראוותנית, היא עבור פרויקט יוקרה במרכז ירושלים, כשמי שאין לו שני מיליוני שקלים מיותרים כלל לא מתקרב לפרויקט שמיועד בעיקר עבור האלפיון העליון של המגזר החרדי.
 
חגיגה זו גם מסמנת במידה מסויימת את הסוף של עידן הזוגות הצעירים בירושלים שדירה בהישג ידם הולכת ומתרחקת. מי שנשארים בירושלים הם זוגות מבוגרים (שקנו את הדירות במחיר סביר לפני עשרות שנים), אמריקאים שמגיעים בעיקר לחגים (שעשו את כספם מעבר לים ומוכנים להשקיע בדירת רפאים בירושלים), וזוגות צעירים ששוכרים בשנים הראשונות דירות חדר במחירים מופקעים ולאחר מכן עוזבים בצער רב את ירושלים.
 
חגיגית הנחת אבן הפינה מחר בירושלים, היא רק איתות כואב למצוקת הדיור האמיתית של הציבור החרדי – שאינו חוגג אלא מחפש כל פתרון עבור המצוקה הקשה.
  
 

כתיבת תגובה