ניתוח מעניין של המרווחים והמפסידים בחריש, כמה דירות יבנו שם, מה לו"ז הבנייה הצפוי בעיר החדשה והאם חריש תהיה עיר חרדית או חילונית * וגם מי זכה בדירות במחיר של מנה פלאפל?
חיים שיף 21.01.2013בעיר חריש ייבנו כ-5,700 דירות, זאת למרות שמינהל מקרקע ישראל מכר בשבוע שעבר 25 מגרשים, לבניית כ-4,300 דירות בלבד (ארבעה מכרזים נוספים נפסלו). אולם התוכנית הסופית של משרדי הפנים והשיכון היא לבנות כ-5,700 דירות, בין היתר על-ידי הוספת דירות לבניינים שיבנו בתחילה באמצעות תוספת שבס.
מצד שני הוטלו מגבלות ניכרות על קצב הבנייה ובמשרד הפנים מעריכים, ש-5,700 הדירות ייבנו בהדרגה ובמשך 10 שנים. הדבר נחוץ לאור התוכנית לבנות למעשה עיר חדשה, שאין לה כיום תשתיות מתאימות. העיתונאי אלעזר לוין מאתר "מחלקה ראשונה" ניתח את תוצאות המכרזים בחריש ולדבריו המגבלות המאיימות לשבש את לוח הזמנים של היזמים, הן:
- בניית 1,500 הדירות הראשונות מותנית בהסדרת בעיית הביוב.
- בשלב ראשון ייבנו רק 2,000 דירות, וגם זאת לאחר הסדרת בעיות תחבורה ובטיחות שונות באיזור. משרד התחבורה יבדוק לאחר בניית 620 דירות ראשונות, אם מולאו התנאים המאפשרים להמשיך בבנייה. בדיקה דומה יערוך לאחר בניית המנה השנייה של 620 דירות.
- 3,700 הדירות האחרות ייבנו בשלב שני, לאחר הסדרת בעיות תחבורה נוספות, כולל בעיות בטיחות והרחבת כבישים באזור. גם כאן תעריך בדיקה של משרד התחבורה לאחר כל 1,000 דירות.
- אפשר יהיה לבנות 3,500 דירות – כלומר שלב א' וחלק משלב ב' – תוך הסתמכות על מערכת החשמל הקיימת.
- בניית 2,200 הדירות הנותרות מותנית בהקמת תחנת כוח חדשה, או בסידורים חלופיים. יש להניח שבעניין זה יהיו בדיקות ודרישות של חברת החשמל.
- בניית כל 5,700 הדירות מותנית בבניית מבני ציבור וחינוך, בעיקר בתי ספר שיעמדו לרשות אלפי הילדים.
- בנוסף, יהיה על המינהל להוציא מכרזים חדשים למכירת ארבעת המגרשים שלא נמכרו בשבוע שעבר, המיועדים ל-320 דירות.
הזוכים במכרזים
היזם ישראל זעירא, ששתי עמותות שלו לפחות זכו במגרשים לכ-730 דירות: "נאות חנן" תקנה את המתחם הגדול ביותר, ל-632 דירות, ותשלם 125,000 שקל לקרקע לדירה – כל המחירים כולל פיתוח אך לא מע"מ. עמותת "בית וגן בחריש", שגם היא קשורה בזעירא, תקנה מגרש ל-98 דירות.
עמותת "נאות חריש", בראשות מרדכי פלד, שרוב חבריה חילונים, תקנה את המתחם השני בגודלו, ל-593 דירות. היא תשלם כ-120,000 שקל לקרקע לדירה.
עמותת "ערבים לדיור", של היזם שמואל ליאני, תקנה 2 מגרשים, לכ-290 דירות. היא תשלם רק כ-90,000 שקל לקרקע לדירה, כולל פיתוח. בראשות העמותה עומדים הרבנים הגאונים רבי עזריאל אוירבך, רבי נסים בן-שמעון ורבי מנדל שפרן.
שני יזמים ערבים מנצרת יקנו שלושה מגרשים, לכ-280 דירות. היזמים הם איברהם ג'יברין, לשעבר יו"ר ארגון הקבלנים בצפון, וחברת אבו ראס, בבעלות משפחה בשם זה, שקנו את הדירות עבור עמותת "לעברך באמת".
ארבע חברות גדולות, שלא היו שותפות למאבקים סביב העיר, והתמודדו בדרך הרגילה והמקובלת אצלן: דונה קנתה מגרש לכ-500 דירות, אשדר תקנה מגרש ל-490 דירות, חנן מור ל-235 דירות, דמרי לכ-210 דירות. ארבע החברות יחד יבנו יותר מ-1,400 דירות, שיהיו שליש מכל הדירות שיבנו בעיר החדשה. החברות ימכרו לכל מי שירצה – דתי, חרדי או חילוני.
שלוש עמותות חרדיות נוספות יבנו 270 דירות: "בחריש ובקציר תשבות", של הרב מנחם כרמל, "שילת דניאל", עמותה בבעלות חתנו של ניסים דהן, ו"תמימי דרך לחריש" של ברסלב.
ארבעה מתוך 29 המגרשים לא נמכרו, בשל אחת משתי הסיבות הבאות: המציע הבודד הפקיד סכום נמוך מכפי שנקבע במכרז, או שזכה כבר בשני מגרשים אחרים, ולפי תנאי המכרז אסור לזכות במגרש שלישי.
12 שקל לדירה
אחת התוצאות האבסורדיות של המכרז היא, שחברה בבעלות עבד ועמור אבו-ראס מנצרת קנתה מגרש ל-79 דירות ב-900 שקל, כלומר כ-12 שקל לקרקע לדירה. (היא תשלם גם פיתוח – 5.7 מיליון שקל ). איך קורה דבר כזה? למכרז הוגשו 7 הצעות, והגבוהה הייתה 4 מיליון שקל. אולם 6 מתוך 7 ההצעות היו של חברות שזכו ב-2 מגרשים אחרים, ולכן נפסלו.
אבו-ראס זכתה גם במגרש נוסף, ל-84 דירות, וכאן תשלם בעדו 9,000 שקל. גם כאן, הסיבה הייתה שכל המציעים האחרים כבר זכו במגרש אחר, ולכן נפסלו.


