גורל העמותות החרדיות בחריש יוכרע בתוך שבועיים

כדי להציל את גורל ההתיישבות החרדית העתידית בעיר חריש דומה שיש צורך בנס בסגנון החנוכה. שוב פעם רבים מול מעטים. טמאים מול טהורים וכרגיל זדים נגד עוסקי תורתך. הרושם המצער הזה התקבל השבוע בדיון שנערך בפרקליטות בנושא התלונות נגד העמותות החרדיות שהתמודדו במכרזי העיר חריש תחת ארגון הגג של ועד הדיור המאוחר.
 
לפי הפרסום של הפרשן הפוליטי יעקב ריבלין ב'בקהילה', גורם בפרקליטות שהיה מעורב בדיון ידע לגלות כי דווקא הממונה על ההגבלים העסקיים שאמנם לא השתתף בדיון אך העביר את חוות דעתו באמצעות נציג מטעמו היה קרן האור היחידה בדיון.
 
מתברר כי הממונה רואה לנכון להפעיל את סמכותו נגד התארגנויות עסקיות רק כאשר ההתארגנות יוצרת כשל שוק. כלומר: מונעת מהצרכנים להנות מתחרות חופשית היוצרת בדרך כלל ירידת מחירים. במקרה של העמותות החרדיות שהתארגנו יחדיו התוצאה היתה הפוכה. דווקא ההתארגנות היא זו שמנעה מלחמת מחירים כלפי מעלה ממנה היה נהנה רק אוצר המדינה. מאחר ומטרת הממונה על ההגבלים העסקים היא טובת הצרכנים והוא לא פועל במסגרת האגף להגדלת הכנסות המדינה אין הוא רואה לנכון להתערב.
 
דא עקא שגורמים אחרים בפרקליטות לא מקלים ראש בטענות הגופים האחרים שהתמודדו במכרז  ופנו כבר לפני שלושה שבועות בבקשה לפסול את העמותות החרדיות. הציר המרכזי של הטענות הוא הסעיף בחוק המכרזים הקובע כי "מציעים קשורים. כגן מציע יחיד וחברה בבעלותו או חברות בניה המהוות חלק מקבוצה אחת כגון חברות אם וחברות בנות או חברות שלובות וחברות קשורות – יהיה רק אחד מהמפורטים לעיל רשאי להשתתף במכרז"
 
לטענת העותרים העובדה כי שלוש עשר העמותות החרדיות פעלו תחת מסגרת גג אחת הופכת אותם לחברות קשורות וממילא רק אחת מהן רשאית היתה להתמודד במכרז. השאלה המשפטית שעלתה בדיון היתה האם התארגנות שאינה עסקית כמו של ועד הדיור המאוחד היא בגדר חברות קשורות. שאלה נוספת: מה ההוכחה המשפטית לכך שהעמותות לא קיבלו רק עזרה ויעוץ מועד הדיור ולפיכך הן לא נחשבות חברות קשורות.
 
וכאן הסתמכו העותרים על מסמך שבמבט לאחור עלול להתברר כטעות הקשה ביותר של ועד הדיור. מהמסמך עולה כי אלפי המצטרפים לעמותות לא פנו לכל אחת באופן ישיר אלא רק דרך ועד הדיור וכל החתימות היו מולו. כלומר : אם נוח שוונגדרוביץ  רצה לרכוש דירה בחריש דרך העמותות הוא לא ידע בכלל לאיזה עמותה מצרפים אותו. ההסכם שלו היה מול הועד וזה מצידו רשם אותו לאחת העמותות. במסמך ההצטרפות של השוונגדרוביץ הזה אף נאמר מפורשות כי הועד יקבע את המחיר אות תציע כל עמותה.
 
בדיון שנערך בפרקליטות נקבע כי קודם שתתקבל החלטה על ראשי העמותות להשיב בכתב עד יום חמישי הבא. לאחר מכן, כנראה ביום ראשון שלאחר מכן יתקיים דיון נוסף בפרקליטות ורק לאחר מכן תתפרסם חוות הדעת מטעמם. לחוות דעת זו יש משמעות מכרעת לקראת העתירות לבית המשפט שיוגשו בוודאות על ידי אחד הצדדים. או העותרים החילונים או העמותות החרדיות. בכל מקרה הסיפור יגמר רק בבית המשפט.
 
אחד מראשי העמותות עמו שוחחנו מנסה דווקא לשמור על אופטימיות. לדבריו עצם העובדה שבקשו מהם להשיב לטענות מלמדת כי המגמה היא לא לפסול. הוא מאזכר כי במקרים אחרים בהם נפסלו הצעות במרכז החלטת הפסילה התקבלה ללא דיון מוקדם עם הנפסלים שמצידם רצו אחר כך לבית המשפט. אם זו הנחמה שלו אז כנראה שהמצב הוא בהחלט לא מעודד.