קובל: "אנחנו מתחילים לאכלס את השכונה ועומדים בפני שוקת שבורה. התשתיות לא ראויות. כשזה היה על הנייר, אפשר היה למרוח ולהירדם. אבל כשרואים את זה מול העיניים, מבינים את הברוך"
חיים שיף 13.07.2015ממשלת ישראל החליטה בשלהי שנת תשע"ג לקדם הסכמי גג עם רשויות מקומיות כדי לזרז את הבנייה למגורים. התוכנית נועדה לסייע בפיתוח שכונות חדשות עם פוטנציאל בנייה כולל של כ־149 אלף יחידות דיור שישווקו עד שנת תשע"ט. אלא שעד כה, כשנתיים לאחר ההכרזה, נחתמו הסכמים לבנייה של כ־67 אלף יחידות דיור בלבד בקריית גת, מודיעין, קריית ביאליק, ראש העין וראשון לציון – פחות ממחצית היעד המקורי.
הסכמי הגג נחתמים בין המדינה לעירייה כדי להאיץ הקמה של שכונות חדשות, ובמסגרתם המדינה מבטיחה לממן את עלויות פיתוח התשתיות בעוד העירייה מתחייבת לזרז את מתן היתרי הבנייה בשטחה. העיריות זקוקות לסיוע בעלויות הפיתוח משום שהקמת תשתיות־על כמו מחלפים, מכוני טיהור שפכים ומוסדות חינוך וציבור כרוכה בהוצאות אדירות.
כדי להיכנס להסכמי גג הרשות צריכה שיהיה בתחומה תוכניות בניין עיר מאושרות או בתהליך אישור, שיאפשרו לה לשווק 2,000 יחידות דיור בשנה, למשך שלוש שנים. כלומר, מינימום של 6,000 יחידות דיור. את המשאים ומתנים מנהלים רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) או משרד הבינוי, שאמון על הסכם הגג שכבר נחתם עם ראש העין ומנהל מו"מ עם באר שבע (על סף חתימה) ובית שמש.
ב'כלכליסט' דווח השבוע כי על פי תוכנית העבודה של רמ"י, יחלו בקרוב דיונים עם אור יהודה, קריית אתא, וככל הנראה גם עם בית שמש. על הפרק עומד גם מתחם מחנה סירקין בפתח תקווה, שבו עדיין לא הופקדה תוכנית בניין עיר (תב"ע) ולכן אינו בשל להסכם גג.
הסיבה העיקרית לעיכובים היא הרצון של רשויות חלשות ונטולות אמצעים להבטיח לעצמן תקציב שיאפשר לפתח את השכונות החדשות, ולספק לתושבים שירותים בלי להיכנס לגרעון, לעומת היד הקמוצה של משרד האוצר ושל רמ"י, שחוששים מזליגת תקציב אל מעבר לצרכיהן הישירים של אותן שכונות. אולם גם מערכת הבחירות האחרונה והעובדה שרשות מקרקעי ישראל התנהלה כחצי שנה ללא מנהל תרמו את חלקן לעיכוב.
עם זאת מחיר הדירות אינו זהה ברחבי הארץ והיכולת לגבות היטלי פיתוח באזורי פריפריה – מוגבלת. לדברי צור, אפילו בראש העין נדרשת המדינה להשלים את התקציב באמצעות מענקים שונים. בערים במרכז הארץ שערך הקרקע בהן גבוה, כמו ראשון לציון או מודיעין, העירייה נהנית מהכנסה גבוהה המספקת לה ביטחון ואוויר להשלמת מטלות הפיתוח. אולם בערים כמו בית שמש, יבנה או קריית גת, מדובר בסכום נמוך, שהן חוששות כי לא יכסה את עלויות הפיתוח.
בבית שמש, שמחזיקה בפוטנציאל בנייה של יותר מ־15 אלף דירות, הדיונים תקועים כבר חצי שנה. ראש העיר משה אבוטבול מרגיש כי אנשי משרד הבינוי הוליכו אותו שולל, גרמו לו להירתם למאמץ להגדלת היצע הדירות אך הפריחו הבטחות שווא.
"משרד הבינוי ניצל את הלחץ של העירייה לבנות בגלל מצוקת הדיור החמורה בעיר", הסביר אבוטבול. לדבריו, בשש השנים האחרונות נבנו בבית שמש כ־8,000 יחידות דיור על קרקע של המדינה, אך התקציב לבניית מוסדות ציבור ותשתיות הגיע במשורה, וכך בשכונה המצויה כבר בשלבי אכלוס אין עדיין מוסדות חינוך. שר הבינוי הבטיח לטענתו כי הנושא ייפתר במסגרת הסכם הגג שאמור לכלול מתווה לבניית עוד שכונה בעיר".
"מחירי הקרקעות במכרזים קפצו בצורה בלתי הגיונית, לפחות תשאירו משהו מהרווחים. אנחנו מתחילים לאכלס את השכונה ועומדים בפני שוקת שבורה. התשתיות לא ראויות. כשזה היה על הנייר, אפשר היה למרוח ולהירדם. אבל כשרואים את זה מול העיניים, מבינים את הברוך. אין לנו כלים להתמודד עם משרד האוצר או השיכון. השלטון המרכזי יושב על השיבר והוא מנצל את זה", דברי ראש העיר.
במשרד הבינוי גורסים מנגד כי הם אלה שיזמו פנייה לעיריית בית שמש לגיבוש ההסכם, אך לטענתם, בעירייה חוששים מהאחריות הכוללת שנובעת מההסכם.
תמונה: פלאש90
