"הציפיות גבוהות מדי – על רקע הנתונים האחרונים, אנו לא מאמינים שהפד יתיישר מחר, בהחלטת הריבית, לציפיות הגלומות בשווקים לכ-3 הפחתות ריבית השנה • אנו לא מאמינים שריבית בנק ישראל תעלה השנה – אלא אם ייחתם הסכם סחר בין ארה"ב וסין (דבר שכנראה לא יקרה)
עפר קליין 18.06.2019
דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג | צילום: מיילס קולן, הבית הלבןהציפיות גבוהות מדי – על רקע הנתונים האחרונים, אנו לא מאמינים שהפד יתיישר מחר, בהחלטת הריבית, לציפיות הגלומות בשווקים לכ-3 הפחתות ריבית השנה.
לאחר שהאינדיקטורים הראשוניים לפעילות הריאלית ברבעון השני היו חלשים, הנתונים למאי מעמידים חולשה זו בספק. המכירות הקמעונאיות עלו ב-0.5 אחוז במאי, טוב מהצפי ואף נתוני החודשיים הקודמים עודכנו משמעותית כלפי מעלה. כך שבינתיים נראה שהצריכה הפרטית בארה"ב המשיכה לצמוח בחוזקה גם ברבעון השני. אך הירידה המהירה במדד אמון הצרכנים הראשוני ליוני מצביע על כך שהצרכן חושש מהחרפת העימות בין ארה"ב לסין. גם מדד הייצור התעשייתי למאי הפתיע לחיוב עם עלייה של 0.4 אחוז, זאת למרות הירידה המהירה בסקרי הפעילות של הענף.
אינפלציית הליבה ירדה ל-2.0 אחוזים, אמנם בדיוק ביעד האינפלציה של הבנק המרכזי, אך זהו החודש הרביעי ברציפות שמדד הליבה יורד מתחת לצפי.
מחר תתפרסם החלטת הריבית של הבנק המרכזי. אנו מצפים שהבנק ישמיט את המילה "סבלנות" לגבי הריבית, ויאותת שהמהלכים הבאים של הריבית יהיו כלפי מטה. יחד עם זאת, אנו לא מאמינים שהתחזיות המעודכנות לצמיחה ולאינפלציה יעודכנו משמעותית כלפי מטה. הפוקוס של השווקים יהיה על תוואי הריבית החזוי. אנו לא סבורים שהבנק יתיישר לציפיות הגלומות בשווקים של כ-3 הפחתות ריבית עוד השנה.
ואילו בארץ, להערכתנו, למרות נתוני יצוא הסחורות החלשים במאי, התיאבון הגבוה של זרים להשקעות בארץ, לצד הצפי להתרחבות בעודף בחשבון השוטף עם היצוא הצפוי של הגז הטבעי, ממשיכים לתמוך בהתחזקות השקל מול סל המטבעות.
העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים עמד על 2.6 מיליארד דולר (על פי נתונים מנוכים עונתיות) ברבעון הראשון של 2019, בדומה לעודף ברבעון הקודם (שעודכן כלפי מטה). למרות היציבות היחסית בעודף הכללי התבוננות ברכיבים העיקריים מראה על מגמות הפוכות; העודף בחשבון השירותים התרחב (שוב) לשיא חדש של 6.3 מיליארד דולר בהובלת ענפי ההיי-טק, אך הגירעון בחשבון הסחורות התרחב גם כן ל-5.5 מיליארד דולר. תיאבון המשקיעים הזרים לחברות ישראליות נותר גבוה כאשר סך ההשקעות הזרות הישירות עמדו על 4.2 מיליארד דולר במהלך הרבעון הראשון – נתון המעיד על המשך רמה יוצאת דופן של ביקושים לחברות ישראליות.
נתוני יצוא הסחורות לרבעון השני ממשיכים להיות מזעזעים עם ירידה של 8 אחוזים במאי (על פי נתונים מנוכים עונתיות), לאחר ירידה דומה באפריל כאשר הירידה הייתה משותפת למרבית הענפים ובמיוחד לתרופות. למרות זאת הגירעון במאזן המסחרי הצטמצם במאי מכיוון שיבוא הסחורות (ללא אוניות מטוסים ויהלומים) ירד בשיעור מהיר יותר של 10 אחוזים. חלק מהירידה החדה ביבוא מקורה בירידה חדה ביבוא רכבים, בשל היבוא החריג ברבעון הראשון לפני העלייה במיסוי על הרכבים.
להערכתנו, בטווח הארוך התיאבון הגבוה של זרים להשקעות בארץ, לצד הצפי להתרחבות בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים עם היצוא הצפוי של הגז הטבעי, ממשיכים לתמוך בהתחזקות השקל מול סל המטבעות.
הצמיחה ברבעון הראשון של השנה עודכנה כלפי מטה ל-4.8 אחוזים, התחזית שלנו לשנת 2019 כולה נשארת 3.2 אחוזים.
הצמיחה ברבעון הראשון של השנה עודכנה כלפי מטה ל-4.8 אחוזים, קצב מהיר אך מעט נמוך מהאומדן הראשוני (5.2%). עדכון קל כלפי מטה של היצוא (5.2%) והצריכה הפרטית (6.6%) לצד עדכון משמעותי יותר כלפי מעלה ביבוא (8.3%) היו הגורמים העיקריים שתרמו לעדכון כלפי מטה בצמיחה הכללית. יש לזכור שחלק מהעלייה המהירה בתוצר מקורה בגורמים חד פעמיים בעקבות יבוא הרכבים המוגבר (דרך ההשקעות והצריכה הפרטית), שיגרעו מהצמיחה ברבעון השני. התחזית שלנו לשנת 2019 כולה נשארת 3.2 אחוזים.
למרות המדד הגבוה מהצפי, נוכח התחזקותו של השקל מתחילת השנה והאיתותים על הרחבה נוספת של המדיניות המוניטרית בבנקים מרכזיים מובילים בעולם, אנו לא מאמינים שריבית בנק ישראל תעלה השנה.
מדד המחירים לצרכן לחודש מאי עלה ב-0.7 אחוז, מעל לצפי והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עלתה ל‑1.5 אחוזים – שיא של קרוב ל-5 וחצי שנים. למרות המדד הגבוה מהצפי, נוכח התחזקותו של השקל מתחילת השנה והאיתותים על הרחבה נוספת של המדיניות המוניטרית בבנקים מרכזיים מובילים בעולם, אנו לא מאמינים שריבית בנק ישראל תעלה השנה – אלא אם ייחתם הסכם סחר בין ארה"ב וסין (תרחיש שכרגע לצערנו נראה רחוק). בכך אנו מסיימים את רצף המדדים העונתית החיוביים; התחזית הראשונית שלנו למדד יוני היא מינוס 0.2 אחוז, בעיקר בשל צפי לירידה עונתית חדה במחירי ההלבשה וההנעלה לצד ירידה במחירי הפירות והירקות.
התחזית הראשונית למדד יולי היא אפס, כאשר עלייה עונתית במחירי הדיור (שכירות) תקוזז עם המשך ירידה במחירי ההלבשה וההנעלה לצד הירידה הצפויה כעת במחיר הדלק (תלוי בהתפתחויות האחרונות במפרץ הפרסי). ב-12 החודשים הבאים אנו צופים אינפלציה של 1.3 אחוזים, כאשר אנו מאמינים שהעלייה החריגה במחירי הפירות והירקות, תקוזז בהמשך השנה לצד ייסוף קל בשקל. חשוב לציין שהתחזית לא לוקחת עדיין בחשבון פעולות יזומות של הממשלה להפחתת הגירעון במהלך שנה הבאה.
ביום חמישי הקרוב, יתפרסם הנתון להתחלות הבניה ברבעון הראשון. נתון חשוב להבנת תמונת שוק הדיור.
הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים
