וַיָּגָר שָׁם | הריכוזים החרדיים הבלתי מוכרים

היי לאלפי רבבה | צילום אילוסטרציה: יונתן סינדל, פלאש 90

כרקפות הנחבאות בין הסלעים ופורחות אל על בצבעים עזים, נחבאות בערים רבות בארץ נקודות יישוב חרדיות מיוחצנות הרבה פחות. וכמו הרקפות המכות שורשים עמוקים אל בטן ההר, נטועים שורשי אותן מקומות בהיסטוריה החרדית. 

כך, גם אם תתקעו דקה לפני שבת במחלף קיסריה, בצומת קסטינה או בצומת בילו תדעו שלמרות שאתם באמצע שום מקום לכאורה, עדיין יש תקווה: יש כמה חרדים באזור שממתינים לארח אתכם…

זכרון יעקב: המושבה והקהילה

את סיורינו המרתק אנו פותחים ברכס הכרמל. בשנת תרמ"ב הפליגה מרומניה האונייה 'טטיס', וכשעגנה בנמל חיפה עלו האנשים ממנה אל רכס הכרמל והקימו יישוב קטן בשם 'זכרון יעקב'. הברון רוטשילד שפרס את חסותו על היישוב פיתח את המקום ועזר למתיישבים בתחום החקלאות והכרמים.

תושבי המקום היו רחוקים מריח של תורה משך שנים ארוכות. לתקופה קצרה בת כשלש שנים, אירחה המושבה את ישיבת 'כנסת חזקיהו' בבית הכנסת שלה, אך השידוך לא עלה יפה. מרן החזו"א זי"ע התבטא אז: "הישיבה תסתדר (והיא אכן עברה לכפר חסידים. ד"ש), אך חבל לי בשביל אנשי המושבה, שאינם זוכים לארח מקום תורה אצלם".

בשנת תשכ"ח החל הרב שלום מאיר יונגרמן להקים קרייה חרדית במקום. עם השנים הקהילה התפתחה ובמקום נפתחו תלמוד תורה, בית ספר וישיבה קטנה, כולם תחת הארגון מ.ל.ת – מרכז לחינוך תורני. בשנת תשמ"ט חנך הרב יונגרמן ישיבה במקום בשם זכרון מיכאל.

לפי אומדנים שונים, כמאתיים וחמישים משפחות חרדיות מתגוררות כיום בזכרון יעקב בשתי שכונות. המזרחית קרויה רמת צבי והיא מורכבת בעיקר מבנייני מגורים משותפים, בעוד השכונה המערבית, 'חזון איש' בנויה מצמודי קרקע ולאחרונה אף נבנו בה מספר בנייני מגורים חדשים.

את הקהילה מנהיג כיום הרב הרב אי"ש גריינמן (בן הגר"ח זצ"ל), וסגנון הקהילה הוא ליטאי ברובו. זאת למרות, שקהילת הספרדים המקומית גם היא גדולה מאוד ויש בעלי תשובה רבים שבאו להתגורר במקום והתערו עם בעלי התשובה מקרב בני היישוב עצמו שחזרו לצור מחצבתם – כתוצאה מפעולות קירוב רבות שערך הרב יונגרמן במקום.

מזג האוויר הטוב שמושפע הן מרכס הכרמל והן מהים הקרוב משפיע על התושבים ובשיחה עם אחת מוותיקות היישוב היא מספרת על אווירה מאוד טובה בין כל הזרמים ביישוב. גם בין החרדים לחילונים אין כלל מתיחות.

שני בתי כנסת של העדה התימנית פועלים בזכרון יעקב לצד בתי כנסת אשכנזים וספרדים. בית הכנסת המרכזי של היישוב נמצא בבניין 'מסילת ישרים' ובמקום אף פועל כולל בעלי תשובה בראשות הרב כרמי. בנוסף החלה להתקבץ במקום קהילה קטנה של חסידי ברסלב, בעיקר מקרב בעלי התשובה.

חדרה: עיר האורות

אם נתחיל להדרים מעט לאורך רצועת החוף היפה של ארץ ישראל נגלה כבר מרחוק את ארובותיה של תחנת הכוח אורות רבין השוכנת לחופה של חדרה. העיר שמוגדרת כקצה הצפוני של אזור המרכז רואה פריחה גדולה בשנים האחרונות, לאחר שלפני כחמש שנים חוברה לכביש 6 ושכונות חדשות נבנו בה.

חמש מאות קולות גרפה יהדות התורה במקום בבחירות האחרונות ואילו 'שס' הביאה יותר מ-3,000 קולות. זוהי עיר מסורתית שרובה סגורה ושקטה בשבת. לאחרונה אירעו מספר ניסיונות לפרוץ את הסטטוס קוו, אבל חבר מועצת העיר בנציון נורדמן שמקורב לראש העיר (ומנהל בעצמו מוסדות קירוב), הצליח לעצור את הסחף וחומת השבת לא נפגעה.

כ-350 משפחות מכילה הקהילה הליטאית במקום שמורכבת מכמה זרמים. הקהילה הליטאית מתרכזת בשכונת שלמה, בכניסה לחדרה ובמקום קיימת ישיבת 'כנסת יצחק'. מוסדות החינוך מגוונים, יש חיידרים וגני ילדים בית יעקב ואפילו גן לחינוך מיוחד.

גם הרב הרב אליהו ברונר מחזיק תלמוד תורה במקום, 'נר שמואל'. ואילו רב העיר האשכנזי מפעיל את 'מרכז תורני חדרה' ובו כלולים בית הכנסת המרכזי, כולל אברכים גדול ושיעורי תורה לאורך כל היום.

בבחירות העירוניות רצו המפלגות החרדיות (כמעט כולן) יחד, ונורדמן משמש כחבר הנהלת העיר ויו"ר יהדות התורה. בכובעו השני הוא מנהל מוסדות קירוב גדולים מאוד לתלמידים חילונים שרוצים אווירה יהודית ומעל 1000 תלמידים לומדים במוסדות 'מדעים ויהדות'. אגב, במסגרת 'קמחא דפסחא' הם חילקו השתא 600 ארגזים למשפחות נזקקות.

הקהילה הספרדית בעיר מתנהלת תחת הנהגתו של רב העיר הספרדי הגאון רבי שמעון ביטון. המגורים מתרכזים בגבעת אולגה ושכונת נחליאל. קהילה נוספת מתרכזת סביב הג"ר יניב עשורי, ראש ישיבת 'יודעי בינה' שבמוסדותיו הוא מקרב יהודים ומפעיל גנים ובית ספר לבנים ולבנות.

ראשון לציון: 200 בתי כנסת 

נמשיך לאורך חופי התכלת של נתניה, שם אין צורך להציג את קהילת צאנז שפורחת במקום ביחד עם עוד כמה מאות משפחות ליטאיות וספרדיות, נדלג בקלילות מעל הגוש האורבני שמתחיל בהרצליה ונגמר בבית ים (עם שכונת באבוב) ונגיע היישר אל חופי הזהב של ראשון לציון שנוסדה כמו זכרון יעקב בשנת 1882 וגם להתיישבות הזו עזר מאוד הברון רוטשילד.

הקהילה במקום מתרכזת סביב הרב משה נחשוני, ובית הכנסת שלו פעיל מאוד במשך כל היום עם תפילות ושעורי תורה.

1,145 תושבים מהעיר נתנו את קולם ליהדות התורה ו-3,838 לש"ס. על פי הרישומים, כ- 200 בתי כנסת קיימים בעיר אולם החרדים הוותיקים שישבו בעבר בעיר בקריה הקטנה יחסית שהקימה חסידות קאליב, עזבו ברובם עם השנים.

בשנים האחרונות נעשים ניסיונות רבים להחיות את הקהילה במקום ונעשות פעולות במטרה לשפר את ההרגשה ה'תורנית'. ראשי הקהילה התמודדו ארוכות עם קושי בהשגת בשר כשר (למהדרין) בעיר או היעדרה של חנות ספרי קודש. מנהל אגודת ישראל בעיר, אהרן פוגל, מספר ל'ביזנעס' שכיום כבר ניתן להזמין בשר כשר למהדרין ונפתחה במקום קצביה עם הכשרות המוכרת מהמלונות של הרב נחשוני. רשתות חנויות הספרים, הרימו את הכפפה, זה ישתלם.

פוגל מספר, כי במסגרת הניסיונות לעבות את הקהילה במקום, מוצע לכל זוג צעיר שנשאר לגור במקום סיוע בשכר דירה לשלוש שנים. ילדיהם יילכו לאחד משני החיידרים בעיר, אחד – כללי של החינוך העצמאי והשני – פרטי-ליטאי של רב העיר. בראשל"צ בית ספר בית יעקב אחד המשרת את כלל הקהילה החרדית.

בנוסף, ישנן בעיר ישיבות רבות שמחזקות את הקהילה אחת מהם היא של הרב ישראלי. ישיבה נוספת היא עטרת שלמה – המונה סך עצום של תלמידים – של הרב שלום בער סורוצקין וישיבה קטנה 'כנסת מאיר'. בצד השני של העיר קיימת ישיבה של גור, אולם היא במתחם מבודד יחסית ואינה קשורה לקהילה במקום.

הרב פוגל מדגיש ל'ביזנעס': "ראשון לציון הופכת יותר ויותר לעיר חילונית כמו תל אביב. המטרה שלנו היא להגדיל את הנוכחות החרדית בעיר על מנת שתישאר קצת יהדות בעיר".

מי שמחזיק בחלק נכבד מהתיקים התורניים מטעם 'שס' ואף חנך מרכז קהילתי תורני בשנים האחרונות בעיר לתועלת התושבים, הוא אריה כהן, שידיו רב לו בפעולות החינוך והתרבות בעיר מתוקף תפקידו בעירייה.

שליח חב"ד בעיר הוא הרב אליהו סגל. די אם נספר כי הוא בשלבי הקמת בית מדרש ענק בדגם של 770 שישמש לתורה ולתפילה. הוא איבד בשנה שעברה את זוגתו, הרבנית חני סגל. די אם נספר שבחזרתו במטוס – כשהיא מובלת בדרכה האחרונה בבטן המטוס – פנה הרב סגל לאנשים וזיכה אותם בהנחת תפילין.

אחד סרבן במיוחד שהצהיר כי לא הניח תפילין מגיל 13, סירב בעקשנות. הרב סגל שאלו: מאין אתה שב? "מטיול עם אשתי בחו"ל". גם אני, אמר לו הרב סגל, חוזר מטיול עם אשתי, אבל היא שוכבת בבטן המטוס, מובלת לקבורה… למותר לציין שהסרבן העיקש לא עמד מול הדבקות העצומה במטרה.

רחובות: מקרעטשניף ועד דז'יקוב

מראשון לציון ננדוד מזרחה אל עבר העיר רחובות שהייתה בעבר טמונה בין פרדסים עמוסים בפירות הדר עד כדי כך שבשנת 1933 הוקם בעיר מפעל 'יפאורה' הוותיק למיצים ומשקאות.

העיר רחובות מתפארת בקהילה גדולה מאוד של חסידות קרעטשניף. כבר לאחר השואה והקמת המדינה תקע האדמו"ר מקרעטשניף (הקודם) יתד בעיר והחל להקים את השכונה, על בתי החינוך שבה. בנו וממשיך מקומו המשיך לפתח את הקהילה והיום מתגוררים ברחובות למעלה מ-300 משפחות עם בית ספר, חיידר, סמינר וישיבות.

לצדם של החסידים הוותיקים התפתחה במקום קהילה של חסידי דז'יקוב-ויז'ניץ שרובה הגדול עתיד לעבור לבית שמש לפרויקט של כ-200 יחידות דיור שבנתה חברת 'רם ישראל' עבור הקהילה בראשות האדמו"ר.

בנוסף יש ברחובות קהילה ליטאית גדולה ובית הספר שהקים הרב גרינבוים זצ"ל לפני כחמישים שנה בנה משפחות רבות שהמשיכו את הערכים עליהם התחנכו. לבנים אפשר למצוא במקום את תלמוד התורה הוותיק 'הבאר' שהקים הרב שלום זלמן חיים כהנוביץ זצ"ל יחד עם ישיבה קטנה, לצד תלמודי תורה 'עץ חיים' ו'הרא"ם'.

גם קהילת חב"ד צמחה יפה ומונה כיום לפי אומדן מקומי כ-700 משפחות. לקהילה יש גני ילדים, תלמוד תורה וישיבה קטנה. ואל המוסדות שלהם באים שורה ארוכה של תלמידים דתיים מכל חלקי העיר שרוצים חינוך שורשי.

ראוי לציין שהגאון רבי אברהם רובין מהכשרות הידועה 'בד"ץ מהדרין' מתגורר במקום (ובעבר ניהל את מחלקת הכשרות המקומית ביד רמה) ומשמש כרב בית הכנסת פא"י. חרדים ודתיים רבים פוקדים את בית הכנסת.

כנציג הציבור האגודאי במועצת העיר, מכהן פנחס הומינר.

קרית מלאכי: 1,000 משפחות

מרחובות נמשיך להדרים לאורך כביש 40 ומיד לאחר שורה של קיבוצים ומושבים נגיע לצומת קסטינה המובילה אותנו אל תוככי קרית מלאכי. העיר שנוסדה בשנת תש"י הפכה לעיר לפני כ-20 שנה וקבילה חיבור חשוב למרכז לפני כחצי שנה בדמות תחנת רכבת הממוקמת כרבע שעה נסיעה מבעיר.

בשבת זכור האחרונה ציינו 50 שנה בנחלת הר חב"ד, 'הנחלה' (במלעיל). תחילה, משחזרים התושבים באזני 'ביזנעס', הרבי מחב"ד שלח לשם את הגאון רבי יצחק יהודה ירוסלבסקי, רב הקהילה, לקרב את יוצאי גרוזיה וכורדיסטן. קרוב ל-1,000 משפחות חרדיות מתגוררות בעיר, יותר מחצי מהם שייכות לחסידות חב"ד והיתר לציבור הספרדי והליטאי. ישנו ציבור חרדי גדול שמתגורר בשכונות החדשות בעיר, וכל היתר באזורים הוותיקים.

מוסדות חב"ד מתחילים מגני ילדים, בתי ספר ועד לישיבה קטנה, ללא פנימייה, דבר שנדיר יחסית בחב"ד; לבנות לעומת זאת, יש בית ספר עד כיתה י"ב, ואח"כ נוסעים ללמוד בכפר חב"ד.

המעניין הוא, שלאחר ששלח הרבי רב לקהילה הוא שלח במקביל גם את משפחת זיילר שיקימו בעיר מפעל בדים – שאגב, הוא כיום הגדול בארץ. זיילר תומך מאוד ברווחה בעיר ואף סבסד פירות וירקות לטובת תושבי השכונה במסגרת קמחא דפסחא.

לצד הנחלה הוותיקה הולכות ונבנות שתי שוכנות חדשות, 'המחנה' ו'כרמי הנדיב' שבהם נבנו ויבנו מאות יחידות דיור, והמעניין הוא שככל שההיצע עולה כמעט ואין עצירה בעליית מחירי הדירות בגלל האטרקטיביות של המקום.

לצד קהילת חב"ד קיימת בעיר גם קהילה ספרדית, שחלק מבניה לומדים במוסדות משלהם וחלקם בחב"ד. כך גם קיימת קהילה ליטאית המתרכזת סביב הישיבה של הרב עמית. בעיר מספרים שחסידות ויז'ניץ קנו קומפלקס של בניינים אולם בגלל התעקשותו של ראש העיר שלא הסכים להקצות להם מוסדות חינוך, הבניינים נמכרו הלאה.

נזכיר, כי קרית מלאכי היא הסמוכה ביותר לשפיר (מלבד קרית גת) וכחלק מתכניות ההרחבה של הת"ת הספרדי במקום שזכה לחמישה דונמים, נלקח בחשבון עיבויו העתידי עם בנייתה (אי שם בעשור הקרוב או הרחוק) של ההתיישבות החרדית בשפיר.

אשקלון: כמעט על הגבול

אם נמשיך מקריית מלאכי על כביש מספר 3 לכיוון דרום מערב נגיע היישר לאחת הערים הגדולות בישראל, שכמה אירוני, שוכנת קרוב מאוד לגבול עזה.

אשקלון היא עיר ספרדית ברובה, מאוד מסורתית ומאוד חמה ליהדות. הבנייה בעיר, בחלקה הצפוני, ממשיכה ללא הרף ונדמה שעוד רגע קט והיא מתחברת אל יישובי ניצן בואכה אשדוד.

ולמרות שרוב הקהילה במקום אינה אשכנזית קיבלה יהדות התורה במקום 1,236 קולות כש'שס' מקבלת 4,708 קולות.

בין בתי הכנסת הפעילים ביותר בעיר, ניתן למצוא את 'אוהל משה' ו'אשכולי פז' של הרבנים סלמון ובוכריס, עם מניינים ושיעורי תורה לאורך כל היום – לצד בית מדרש לדיינות של הרב שמעון. באזור הסיטי קיים בית הכנסת של הרב מאיר איפרגן ובתי כנסת נוספים הם 'חמדת אבות' של הרב דודו בלוי, בית כנסת 'בן איש חי' ו'פאר ישראל'.

קהילת חב"ד לא גדולה אמנם, אולם בתי החב"ד בעיר מרכזיים מאוד. בעיר העתיקה יותר, מנהל את בית חב"ד הרב שלום גורליץ ובחלקה השני של העיר, הרב וולף.

קו הרכבת שיוצא מאשקלון לכיוון הדרום חולף בקרבת גדולה לגבול בדרך לשדרות נתיבות ואופקים. זהו קו שמבוטל ראשון בכל מתיחות ביטחונית באזור עקב פגיעותו. התחנה המרכזית של קו זה נמצאת בבירת הנגב באר שבע. ואליה נשים פנינו בתחנה הבאה.

באר שבע: חסידי 'רבי פנחס'

מאות בודדות בלבד של משפחות חרדיות מתגוררות בעיר הגדולה ביותר בנגב. רבות מהן, מרוכזות סביב האדמו"ר רבי פנחס אבוחצירא שליט"א או בקהילה נוספת של רבי בנימין בצרי שליט"א ומהן סביב הרב גשטטנר שליט"א. הקהילות מורכבות מוותיקים ומעט דור שני ביחד עם כמות בלתי מבוטלת של בעלי תשובה.

ולמרות שליהדות התורה הצביעו 1,275 בעלי זכות בחירה, עדיין מדובר בקהילה אשכנזית קטנה ביותר. ל'ביזנעס' נודע שהגאון רבי יעקב פרידמן ראש ישיבת תפרח מנסה להביא לעיר התיישבות אשכנזית, אך בינתיים ללא הצלחה. אגב, ש"ס קבלה בבחירות האחרונות לכנסת 5,911 קולות.

מגוון מוסדות החינוך לכל הגילאים והכוללים הרבים הפרוסים בעיר – לצד שיעורי התורה המפורסמים של האדמו"ר רבי פנחס אבוחצירא שמרביץ תורה ומחזיק מוסדות רבים קהילתיים לתועלת התושבים – מאפשרים כיום לכל יהודי חרדי, ולפחות מבני עדות המזרח, לקבוע את מקומו בעיר שהאבות הקדושים הילכו בה.

מעלה עמוס: עולים על המפה

נחתום את היריעה הוירטואלית ביישוב מעלה עמוס השוכן בתחומי גוש עציון, כ-20 קילומטר מירושלים. המקום הוגדר בעבר כהתנחלות חרדית והוא הוקם בשנת תשמ"א על ידי קבוצת אברכים. אריה דרעי היה גר במקום לצד הרב אורי זוהר. חלק מהמשפחות ביישוב משויכות לישיבת "שבות עמי" בראשות הרב קוגל וחלקן מבוגרי ישיבת "אש התורה". רב היישוב הוא הרב זאב חרל"פ.

כיום, יש המגדירים אותה 'עיר העתיד של הציבור החרדי' והיזמים שבונים במקום באינטנסיביות, מדגישים שהנסיעה למקום מירושלים עומדת על 25 דקות. בשנת תשע"ו הונחה אבן פינה לשכונת קריית נוף שאמורה לכלול 120 בתים והיא מיועדת לציבור הליטאי והחסידי. תחילת הבנייה לוותה בפרסום מאסיבי בעיתונות החרדית וקראה למשפחות לבוא ולגור בבית רחב ידיים במקום יישוב נעים וצעיר סמוך מאוד לירושלים. 3,000 דונם זמינים לבנייה במעלה עמוס, והציפייה היא לפתח את המקום כעיר חרדית נוספת.

מסתבר שבחסידות ביאלא נענו לקריאה, ויש כבר 30 משפחות שקנו דירה במקום. יחד אתם יעבור למקום הבן הצעיר של האדמו"ר, שיתמוך בפיתוח הקהילה. ידיעות שונות מספרות שגם בחסידות פינסק קרלין מתעניינים במקום והם רוצים להביא למקום כמאה משפחות.

ביישוב קיימים כל מוסדות החינוך לילדים מגיל המעונות עד גיל העל יסודי. כולל אברכים, בית כנסת, מקווה, מעונות יום גנים לבנים ולבנות, תלמוד תורה, בי"ס בית יעקב וקופת חולים.

נציין, כי למרות שהנסיעה לשם לא מוגדרת כנעימה בגלל המעבר בין כפרים ערביים – בדומה לביתר או לעמנואל – יש בהחלט נהירה למקום והתפתחות חיובית למי שמעוניין במגורים באקלים נעים ונוח. הישוב השוכן בהרי יהודה, דרומית מזרחית לאפרתה, משקיף על מדבר יהודה וים המלח במזרח, על ההרודיון בצפון ועל חלקו העליון של נחל ערוגות במערב.

הרחיבי מקום אוהלך!