כמה מרוויחות הרשתות על פירות וירקות? "מחירים מופקעים"

מחירי הירקות | צילום: Rishwanth Jayapaul, פלאש 90

"במשך 20 שנה לא נעשה דבר כדי להפחית את יוקר הפירות והירקות בישראל. כשהמצב הכלכלי רע מאוד, זה הזמן לחזור ולטפל ביתר שאת ביוקר המחיה" כך אמר אתמול יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה ח"כ עפר שלח שדנה אתמול (ג) בפעולות הממשלה לעידוד התחרות בשוק הפירות והירקות על רקע דוח מבקר המדינה (69ב) שפורסם בשנה שעברה וקבע כי בנוגע למחירי הפירות והירקות בישראל, לא קוימה החלטת ממשלה ולא בוצעו צעדים משמעותיים על מנת להפחית את המחירים.

"כשהמצב הכלכלי רע מאוד, זה הזמן לחזור ולטפל ביתר שאת ביוקר המחיה. מצבם הכלכלי של כל הציבור הישראלי הוא רע מאוד והתחזית הכלכליות לא אופטימית בכלל. סוגיית יוקר המחיה שהייתה לאור תשומת הלב בשנים האחרונות, לא נעלמת בגלל שסוגיות האבטלה בכותרות אלא ההיפך", פתח שלח. "עסקתי בסוגיה הרבה בעבר וניסחתי את חוק הריכוזיות כשחוקק ב2014. אנחנו נמצאים בכמה בעיות מבניות הגורמות לכך שהחקלאי לא מקבל מספיק כסף והצרכן משלם יותר מדי".

יובל חיו, מנהל חטיבה במשרד מבקר המדינה, הציג את עיקרי הדו"ח: "הממשלה החליטה בשנת 2012 ליישם את המלצות ועדת קדמי בתחום הפירות וירקות שכללו החלטות לקדם שוקי מזון מקומיים, להקים שוק סיטוני חדש בגוש דן ולהקים צוות לבחינת פערי התיווך. בפועל, רק ב2017 החלו במשרד החקלאות עם נוהל הקמת שווקים איכרים ואלו קרו בפועל רק ב27 רשויות תחילה ולאחמ"כ רק ב5 שכאלו. לגבי השוק הסיטונאי – 17 שנה וכלום לא נעשה – טרם הוקם שוק סיטונאי חדש".

חיו אמר כי "על משרדי האוצר והחקלאות לבחון את חלופת ההקמה של זירת מסחר דיגיטלית, להאיץ בהקמת שווקים איכרים, להגיע לאסדרת קשרי המסחר ולהשלים את בחינת הרווחיות, לאור כך שהרווח התפעולי הממוצע של הרשתות הקמעונאיות מפעילות שיווק פירות גבוה מהרווח התפעולי הממוצע מכלל הפעילות הקמעונאית".

 אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל: "משרד החקלאות לא יצא מגדרו אף פעם להקמת שוק סיטונאי חדש. עם טיפה רצון טוב הוא היה יכול להשיג מזמן  200  דונם בארצנו לצורך זה. זוהי אזלת יד. כולנו בתחושה שחקלאי מקבל הכי מעט. הכלי היחיד שאפשר להתמודד איתו זה שוק מסחרי חזק. בשווקי איכרים החקלאי מקבל יותר. השוק זה אינטרס כלכלי של המדינה לעשות בזה סדר ולצערנו ממסמסים את הסדר כי אין פה סדרי עדיפויות נכון. שוק סיטונאי שיעבוד דיגיטלי זה הסיפור שיעשה את התחרות ברשתות ויבטיח ירידה.

"במספרים שאנחנו מכירים, ברשתות השיווק יש רווחיות בפירות וירקות יותר מכל דבר אחר. חלק מהמחירים מופקעים ממש. יש ירידיה בשנים האחרונות בצריכה של פירות וירקות לנפש והיא מדאיגה גם כלכלית וגם בריאותית.

"צריכים אולי לבחון גם ליישם את החוק הצרפתי שקובע לכתוב ליד כל פרי וירק כמה מגיע לחקלאי – זהן מנגנון שבא למנוע את החזירות של הקמעונאים.

"אנחנו בבעיה גדולה בייצוא. הוא ירד משמעותי מאוד. היינו בלמעלה מ6 מיליארד וירדנו בתפוקה של 1.5 מיליארד. בנוסף, יש לנו נזק של 100 מיליון ₪ בשוק הייצוא רק בגלל הקורונה".

אורי צוק-בר, סמנכ"ל מחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות: "אנחנו עומדים לקראת פרסום נוסח של אמנה. לפני הקורונה חשבנו שנגיע אתו כבר ממש לגמר והסכמה. עשינו פגישות אישיות עם כל הרשתות והשחקנים הראשיים בנושא. אנחנו מחכים להטמיע כמה הערות שנקבל לאמנה ובקרוב אנחנו מתכננים להציגו לשר החדש ולחתום על הכל.

"כיום המשרד מצליח יחד עם חברת סקרים שעובדת על הנושא יום יום, לייצר מידע ושקיפות במחירם שהצרכן יידע כמה אפשר לקנות כל מוצר. אנחנו בודקים בכל יום את המחירים ומפרסמים באתר וכן מעלים מדד לצרכן בכל שבוע.

"לגבי השווקים האיכריים – תקצבנו לזה 20 מלש"ח לשוק מקומי. היו 27 אישורים ונתנו תקציב למי שרצה – לא כולם ברשויות הגישו ורצו את העניין".

דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים והמגזר העסקי: "הבעיה המרכזית היום היא הריכוזיות של רשתות השיווק, חוסר האיזון בכוחות בין רשת השיווק שהיא גם הקמעונאי, גם הסיטונאי וגם היבואן מול החקלאים יוצר דורסנות ומבטל את כח המיקוח של החקלאי ששבוי בידי הקמעונאי. ההסבר לנתונים שמצאה ועדת המחירים בגרף שמראה שהרווחיות של הירקות במינוס והפירות בפלוס הוא לוס לידר- תרגיל שיווקי של רשתות השיווק שמכניסות אותך לסניף עם מחיר הפסד במלפפון ובעגבנייה  ומייקרות את כל העלויות בפערים גבוהים במוצרים האחרים.

"אותן מסקנות של ועדת קדמי הן אותן מסקנות של דוח המבקר, שום דבר לא השתנה ב 8 השנים האחרונות  והכשל נמצא במשרדי הממשלה כפי ששוק סיטונאי היה בהחלטת ממשלה וכפי שנוהל שווקי האיכרים שיצא ממשרד החקלאות יצא בכוונת מכוון כנוהל דרקוני ולא ישים כדי להשאיר את הכסף ולהעביר אותו לסעיף אחר.