הסיבה: נתונים חלשים מהכלכלה האמריקאית והאנמיות של בנק ישראל במסחר במט"ח • רועי קדוש, סמנכ"ל מנהל מחלקת השקעות ב'הכשרה חברה לביטוח': "בנק ישראל חייב להחזיר את השליטה לידיו"
שי קליין 29.06.2017
דולר. אילוסטרציה. צילום: artiomp | שאטרסטוקהדולר הגיע היום (ה) לשפל של שלוש שנים אל מול השקל ונסחר מתחת לשער של 3.5 שקלים לדולר. מתחילת השנה, איבד הדולר מערכו כ-8.9% אל מול השקל, 8.5% אל מול האירו ו-6.2% מול סל המטבעות (מדד ה-DXY).
רועי קדוש סמנכ"ל מנהל מחלקת השקעות בהכשרה חברה לביטוח מסביר ל"ביזנעס" מה עובר על המטבע האמריקני: "סיבה אחת, נעוצה בנתונים חלשים שמגיעים מהכלכלה האמריקאית ומנבאים צמיחה נמוכה יותר ממה שצופים הכלכלנים. למשל המכירות הקמעונאיות, מוצרי בר-קיימא, מדד מנהלי הרכש שמתקשים לפגוע בתחזיות הכלכלנים בחודשים האחרונים.
"מנגד, יש את אירופה שמציגה סימני התאוששות חיוביים, מדינות העולם המתפתח שראו זינוק של 17.5% במדד המשולב מתחילת השנה ואת סין, שמיהרו להספיד בשנה שעברה אבל היא עדיין הכלכלה השנייה בגודלה בעולם וממשיכה להציג שיעורי צמיחה גבוהים למדי.
אם כך, מדוע השקל הוא בין המטבעות החזקים בעולם מתחילת השנה?
רועי קדוש: "מצד אחד ציפיות האינפלציה ממשיכות לדשדש סביב האפס, תחזיות הצמיחה לשנה הנוכחית מתעדכנות כלפי מטה והעלאת ריבית לא נראית באופק, מה שתומך דווקא בשקל חלש. מהצד השני נראה שבנק ישראל מתמודד עם הסיטואציה בצורה אנמית, מחד, מביע חשש מהמשך היחלשות הדולר ומנגד נמנע מלהפעיל את כובד משקלו בכדי לפתור את התופעה.
"יתרות המט"ח של בנק ישראל, שנכון לחודש אפריל כבר חצו את קו 105 מיליארד הדולר יוצרות לא מעט ביקורת ציבורית המופנית כלפי בנק ישראל, שממשיך להתנהל במעין "חוסר מדיניות" ורוכש מטח באופן ספורדי מעט מדי ומאוחר מדי. הגופים המוסדיים ממשיכים לגדר את האחזקות הדולריות שלהם ומעדיפים העדפה גמורה ומובנת לשקלים, למעשה הם "זורקים דולרים" לשוק ומחזקים את האפקט.
"המשקיעים הספקולטיביים לא נשארים אדישים למתרחש ורוכשים שקלים. לדוגמא, משקיע זר שרכש את מדד תל אביב 35 בתחילת השנה הפסיד -2.1% על החזקת המדד אך בשקלול החשיפה לשקל הוא הרוויח יותר מ- 6.5%! מבחינה טכנית, יהיה קשה לשער החליפין לרדת מתחת ל- 3.41 שקל לדולר וזאת בהסתכלות מהירה על עשרים השנים האחרונות. עם זאת, כדי שזה לא יקרה, בנק ישראל חייב להחזיר את השליטה לידיו ולייצר מדיניות שתאפשר לגופים המוסדיים ובעלי ההון למכור את השקלים שברשותם, לקנות דולרים ולהפסיק לגדר את האחזקות המט"חיות שלהם ודרך כך לעצור את הדימום של סקטור היצוא ולחזק את האמון בבנק".
