המיסוי הירוק: חוסכים שקל משלמים ארבעה

כל שקל של חיסכון בפליטות מזהמים "נקנה" בכ-2 עד 4 שקלים של אובדן הכנסות – כך לפי ניתוח של עלות מול תועלת של הכלכלן הראשי במשרד האוצר

זיהום אוויר מרכבים shutterstock

באוגוסט 2009 נכנסה לתוקף רפורמת המיסוי הירוק, שנועדה לתמרץ רכישה של כלי רכב ירוקים על ידי הענקת זיכוי ממס קנייה של עד 16,000 ש"ח לכלי רכב, בהתאם לכמות פליטת המזהמים. הכלכלן הראשי במשרד האוצר בחן את עלות-תועלת של המהלך ועונה על השאלה האם ובאיזה היקף הופחתו פליטות המזהמים מכלי רכב כתוצאה מהרפורמה.

כתוצאה משריפת הדלקים להנעת כלי הרכב, נפלטים לאוויר חמישה מזהמים עיקריים כאשר המזהם הראשון, הוא גז חממה אשר משפיע על התחממות כדור הארץ. לעומתו, ארבעת המזהמים האחרונים משפיעים באופן ישיר על הבריאות וגורמים לנזקים רבים. הודות לשיפורים טכנולוגיים, בעידודה של החמרת הרגולציה הממשלתית והבינלאומית, נרשמה ירידה בכל סוגי הפליטות היו גם לפני השקת הרפורמה בשנת 2009. ההנחה הסבירה היא שלולא הרפורמה, מגמת הירידה בשבע שנים 2009-2016 הייתה נמשכת באותו קצב שאפיין את שבע השנים שקדמו לרפורמה. לכן יש לייחס לרפורמה רק את ההאצה בשיעור הירידה בפליטות מעל לקצב ששרר ערב הרפורמה.

בחישוב המתעלם מהשפעת הרפורמה על כמות כלי הרכב, נראה שבשנת 2010, השנה הראשונה לרפורמה, הסתכמה התועלת המשקית ב-70 מיליון ש"ח והגיעה בשנת 2014  לשיא של 460 מיליון ש"ח. מנקודה זו ירדה התועלת ל-350 מיליון ש"ח בשנת 2016. מול התועלת של הפחתת פליטות המזהמים עומדת העלות של הזיכוי הירוק. בשנת 2010, היה הפער עדיין זניח ולכן מתקבלת עלות של 10 מיליון ש"ח. בשנה זו תועלת הרפורמה עלתה על עלותה. אולם עלות זו תפחה במהירות ועלתה על התועלת בכל אחת מהשנים 2011-2016. כבר בשנת 2011, נרשמה עלות של 510 מיליון ש"ח מול תועלת של 280 מיליון ש"ח. היחס של עלות תועלת שעמד על 1.8 בשנת 2011, נע בין 1.6 ל-2.1 בשנים 2012-2015. בשנת 2016, השנה האחרונה של הניתוח, נרשמה עלות חריגה של יותר מ 1.3 מיליארד ש"ח ויחס עלות – תועלת אף עלה ל-3.9.

יחס עלות-תועלת דומה מתקבל גם ברמה של רכב בודד. כדי לעודד רכישה של כלי רכב ירוק יחסית, דוגמת טויוטה קורולה   על פני רכב מזהם, כמו סיטרואן ברלינגו, ניתן זיכוי ירוק של 13,107 ש"ח תמורה הפחתת עלות הזיהום של 3,570 ש"ח – דהיינו יחס של 3.7.

לסיכום, מהניתוח המתעלם מהשפעת הרפורמה על כמות כלי הרכב, עולה שאכן ניתן ליחס לרפורמה הפחתת מזהמים, שהביאה לתועלת של 350 מיליון ש"ח בשנת 2016. אולם "הצלחה" זו עלתה באובדן הכנסות ממסים של 1.38 מיליארד ש"ח, כך שרפורמת המיסוי הירוק לא עמדה במבחן עלות תועלת – כל שקל של חיסכון בפליטות מזהמים "נקנה" בכ-2 עד 4 שקלים של אובדן הכנסות.

יתרה מכך, בחישוב חלופי, הלוקח בחשבון השפעת הרפורמה על כמות כלי הרכב, נראה שהתועלת נטו מהרפורמה הייתה זניחה ואף יתכן שלא הייתה תועלת כלל. הירידה בשיעור המס האפקטיבי, שהתלוותה לרפורמה, הוזילה את מחיר כלי הרכב והגדילה את כמות כלי וכתוצאה מכך חל גידול בזיהום, בגודש ובתאונות דרכים.

כתיבת תגובה