ועדת שרים לתיקוני חקיקה אישרה שורה של הצעות חוק שמוביל שר האוצר במסגרת התכנית הכלכלית לשנת 2019

שר האוצר והרפורמות. (ארכיון). צילום :יונתן סינדל , פלאש 90

בין ההצעות שאושרו היום (א'):

מעבר בין בנק לבנק בלחיצת כפתור – במטרה לקדם את התחרות בשוק הבנקאות בישראל באמצעות הסרת חסמי מעבר של לקוחות בין בנקים תתאפשר ניידות בין בנקים "בלחיצת כפתור"- מנגנון חדש לחלוטין שיבטל את הבירוקרטיה המתישה הכוללת העברת הוראת קבע מול המוטבים השונים, ביטול כרטיסי האשראי, החלפת שיקים למי ששולמו מראש, הודעה למעסיק על שינוי החשבון ועוד. המהלך מבוסס על מנגנון טכנולוגי של "עקוב אחרי", שיקשר בין חשבון הבנק הישן של הלקוח לחדש.

הסרת חסמים בייבוא אישי כאמצעי להפחתת יוקר מחייה – כחלק ממדיניות הממשלה להורדת יוקר המחיה בתחום מוצרי הצריכה מקודמת רפורמה כוללת לעידוד הייבוא האישי. רפורמה זו נועדה להסיר חסמים קיימים לייבוא האישי המהווה ערוץ להגברת התחרותיות והפחתת המחירים בשווקים ריכוזיים.

טיוב הליך רישוי עסקים- תוקם וועדה שתקבע מהו עסק בעל חשיבות לאומית. עסקים שיוגדרו כך, יועברו מסמכות הרישוי של הרשות המקומית לסמכות משרד הפנים. זאת, בכדי להתמודד עם החשש שרשות מקומית תמנע את הקמתו של עסק בעל חשיבות לאומית באמצעות מנגנון רישוי עסקים.

קידום מסילת רכבת נוספת באיילון- הקמת מסילת רכבת נוספת בפרוזדור איילון תסייע בהתמודדות עם הגידול הצפוי בכמות הנוסעים ברכבת ישראל במעבר צה"ל הצפוי לנגב.

הקמת רשויות תחבורה ציבורית מטרופוליניות בירושלים ובבאר שבע- רשויות מטרופוליניות לתחבורה יוקמו בחקיקה ויהיו אחראיות על ניהול התחבורה הציבורית ועידוד השימוש בה בתחומי המטרופולין. הפעלת התחבורה הציבורית באמצעות רשות מטרופוליניות הינה המודל הנפוץ ביותר בקרב מטרופולינים במדינות ה- OECD, והיא מאפשרת לתת מענה איכותי ובר קיימא לקשיים העומדים לפתחה של מדינת ישראל בהרחבת השימוש בתחבורה הציבורית ופיתוח תשתיות ואמצעים משלימים נדרשים.

צמצום נזקי הגודש ועידוד נסיעה בכלי רכב מרובי נוסעים- ההחלטה מאפשרת שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים לאכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית. החקיקה תאפשר הקמה של נתיבים מהירים חדשים במטרופולין תל אביב, וכן נסיעה ברכבים מרובי נוסעים בנת"צים,

עידוד התקנת מתקנים סולאריים – על מנת לקדם את השימוש באנרגיות מתחדשות, יוגדל הפטור מהיטל השבחה על מתקנים סולאריים עד 6,000 מ"ר וזאת לעומת 200 מ"ר בפטור הקיים.

רשויות מקומיות (תכנון ובניה חלק ב')- שיווק מקרקעין מותנה במציאת פתרונות לביצוע עבודות הפיתוח בתחומי המקרקעין המשווקים. ללא הבטחת ביצוע עבודות הפיתוח בתוך פרקי זמן סבירים, נוצר עיכוב ממשי בשיווק מגרשים ליזמים, שעומד בניגוד למדיניות הממשלה בדבר הגדלת היצע הדיור בישראל. הסמכות לביצוע עבודות הפיתוח האמורות מסורה לרשויות המקומיות, ולשם כך הוקנתה להם הסמכות לחוקק חוקי עזר עירוניים שיאפשרו, בין היתר, גביית היטלי פיתוח לטובת מימון ביצוע עבודות הפיתוח.

בשל העובדה שלעיתים עבודות פיתוח מעוכבות ואף לא מבוצעות כלל, באופן שמוביל לעיכוב ממשי בשיווק יחידות דיור למגורים, מוצע שרשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון יהיו רשאים לבצע, עבודות פיתוח לצורך מימוש תכנית מפורטת שמכוחה ניתן להוציא היתרי בניה, במקום הרשות המקומית.

עירוב שימושים וניצול יעיל של הקרקע- הצעה זו נועדה לאפשר ניצול יעיל יותר של הקרקע באמצעות שילוב שימושים שונים באותו המתחם, כגון מבני ציבור, תעסוקה ומבני מגורים. כיום, ההפרדה הקיימת בין אזורי מגורים לאזורי תעסוקה ומוסדות הציבור, יוצרת קשיים בקידום בנייה רוויה באזורים דלים בקרקע ובעיקר בפרויקטים של התחדשות עירונית, המהווים שיעור ניכר בהיקפי תכנון בנייה עתידיים למגורים.

ייעול הליך הוצאת היתרי הבניה- כיום הליך קבלת היתר הבנייה בישראל ארוך מהממוצע במדינות ה- OECD(209 ימים אל מול 120 ימים בממוצע במדינות ה-OECD) ומורכב משלבים רבים יותר. על כן מוצע:

1. היתרים תשתיות – כיום תכנון מפורט לתשתיות לאומיות מתבצע הן בוועדה לתשתיות לאומיות והן במועצה הארצית לתכנון ובנייה. מוצע להשוות תכנית בסמכות ארצית הכוללת הוראות ברמה מפורטת, לתכנית לתשתיות לאומיות, בכל הנוגע לסמכות בדבר הוצאת היתרים, ולקבוע שגם בתמ"א מפורטת או בתשתיות לאומיות שהינן חלק מתכנית שתוכננה בותמ"ל, תינתן אפשרות להגיש בקשה להיתר מכוחה, לרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות.
2. תמרוץ לקיצור זמני מתן התשובות להיתרים של גופי התשתית –  יקבע פיצוי בגובה של 350 ₪ בעד כל יום איחור, שאותו ישלמו הגורמים שאינם עומדים בלוחות הזמנים הקבועים בחוק ליזם התכנית.
3. לאפשר לוועדה המחוזית להוציא היתר בנייה לאחר ערר –יקבע כי במקרים שבהם קיבלה ועדת הערר להיתרים את הערר, מגיש התכנית יהיה רשאי לפנות גם לרשות הרישוי המחוזית לשם הוצאת היתר הבנייה.

ייעול פעילותן של החברות הממשלתיות והגברת השקיפות-

א. לקבוע כי רק מינויים של המשנה והסגנים למנהל הכללי, המנהל לענייני הכספים, המבקר הפנימי, היועץ המשפטי ופקידים בכירים נוספים שיקבע דירקטוריון החברה, יהיו טעונים אישור דירקטוריון החברה מכוח סעיף זה.

ב. לקבוע כי חברה ממשלתית תחויב לפרסם לציבור דו"חות וכן כל מסמך אחר שיקבע שר האוצר שעל החברה או נושא משרה בה להגיש לרשות החברות הממשלתיות לפי חוק, או שלדעת החברה קים עניין ציבורי בגילויו לציבור, הכל בכפוף לסייגים שייקבעו. הרשות תהיה רשאית לפרסם מידע שלא פורסם על-ידי החברה ללא הצדקה, לאחר שנתנה לחברה אפשרות להביע את עמדתה.

רשות שדות התעופה- העברת 1.2 מיליארדי ש"ח מעודפי המזומן של רשות שדות התעופה לאוצר המדינה בשנת 2019. החל משנת 2020, העברת תמלוג שנתי בגובה של 50% מהרווח הנקי השנתי של רשות שדות התעופה לאוצר המדינה. במסגרת זו, נקבעו כללים לשיטת הדיווח והבקרה החשבונאית של הרשות, כך שתתאפשר קביעה של ההכנסות והרווחים בשיטה החשבונאית המקובלת.

מסים:

הטבת מס למשרתי מילואים שזכאים לתגמול מיוחד על שירותי מילואים פעיל- ההחלטה מעניקה הטבת מס למילואימניקים שמשרתים מעל ל-32 ימי מילואים בשנה.

הארכת הוראת שעה להגדלת והשוואת נקודות זיכוי להורים עובדים בגין ילדים כחלק מתכנית נטו משפחה- לצד הקצבאות האוניברסליות, מעניקה תכנית "נטו משפחה" של משרד האוצר, תוספת משמעותית לנקודות הזיכוי הניתנות להורים בגין ילדים מיום היוולדם ועד תום שנת המס בה מלאו לילד 5 שנים. זאת, באמצעות הוספת נקודות הזיכוי והשוואתן בין גברים לנשים. הגידול בהכנסה הפנויה של בני זוג שלהם ילדים, צפוי להסתכם בעקבות המהלך באלפי שקלים בשנה. עלות: 1.8 מיליארד שקל בשנה.