נתניהו לימד אותנו השבוע כיצד מתנהלים בעסקה כושלת

צילומים: קובי גדעון לע"מ, הדס פרוש, חיים צח לע"מ, יונתן סינדל | פלאש 90

הבהרה חשובה: טור זה נכתב טרם כניעת המשטרה לתכתיבי הוואקף, חגיגות ה"שמחה" של המוסלמים וההשפלה הלאומית בעיני השכנים במרחב, אך למרות זאת הוא עדיין רלוונטי מההיבט העסקי.

ישנן כמה תכונות אופי שמאפיינות אנשי עסקים מצליחים. אחת התכונות החשובות שבלעדיה אי אפשר להתקדם בעסקים היא היכולת לקבל החלטות. נשמע פשוט אבל זה ממש לא פשוט.

פעמים רבות ניצבים אנשי עסקים בפני דילמה לא פשוטה, העסקה נראית נוצצת, עורכי הדין שמלווים אותם בדקו אותה מכל היבטיה ומאשרים שמדובר בעסקה טובה – אבל את ההחלטה אמור לקבל איש העסקים – בסופו של דבר הוא זה שחותם על הצ'ק, הוא זה שלוקח אחריות על התוצאות.

מי שלא יודע לקבל החלטות, לא יצליח בתחום העסקים.

המציאות היא שלא כל עסקה מתבררת כמוצלחת. הרבה מאד פעמים, מתברר לאחר מעשה כי העסקה לא הניבה שקל, ובמקרה הפחות טוב העסקה מתבררת ככושלת והופכת למשאבת מזומנים שפועלת באופן חד-צדדי ולא לכיוון אליו כיוון איש העסקים. עם זאת, אנשי עסקים טובים לא נרתעים מכישלון. הם מבינים כי מי שלא מסוגל לספוג הפסד כספי באותה שלוות נפש שבו הוא מרוויח כסף, עדיף לו לא להיכנס לעולם הזה, עולם העסקים.

וישנה תכונה נוספת, חשובה לא פחות: לדעת לברוח בזמן. לפעמים העסקה שעשית מתבררת ככישלון מהדהד, והרגש הפנימי לוחש לך: "אם תסגור את העסק או תגלגל כעת את העסקה הלאה, כולם ידעו שכשלת, בוא תמשיך להשקיע כספים בעסקה, ובסוף עוד תצליח לעלות על דרך המלך ולהראות לכולם מי באמת יודע לעשות עסקים".

אז זהו, אנשי עסקים טובים לא נותנים לעולם הרגש לנהל אותם. הם מתנהלים בצורה מקצועית נטו. ברגע שהם קלטו כי נפלו בעסקה, הם יעשו הכל על מנת להיפטר ממנה. לסגור. למכור. לא משנה מה – העיקר להיפטר ממנה, וגם במחיר ביקורת ציבורית. גם אם כולם יגידו שהם נכשלו. בסופו של יום, חשבון הבנק קובע את המדיניות. את הרגש משאירים בבית.

סיבוב פרסה חד

אם גם אתם תוהים כיצד מצליח בנימין נתניהו לשרוד כל כך הרבה שנים בשלטון, ולפי איך שזה נראה כרגע הוא כאן כדי להזדקן אתנו בכבוד, אז זו בדיוק התשובה. נתניהו מתנהל כמו איש עסקים מעולה.

לפני שהוא מקבל החלטות, כמו זו של המגנומטרים על הר הבית, הוא מתייעץ. במקרה הזה הוא התייעץ עם ראשי מערכת הביטחון. חלקם התנגדו חלקם תמכו. אבל הוא זה שקיבל את ההחלטה. לאחר מעשה כשהשטח החל לבעור ורבים מראשי המערכת מיהרו לסגת מעמדתם, נתניהו לא הרשה לעצמו להתבלבל. הוא פעל כמו איש עסקים שנפל בעסקה ומיהר להיפטר מהסחורה.

נכון, הוא ידע שיבקרו אותו, שיגידו שהוא לא יודע לעשות עסקים, אבל באותה מידה, הבין שהעסקה הכושלת הזו עלולה להיגמר רע והחליט לבצע סיבוב פרסה חד.

בשלב הזה מיהרו אויביו המושבעים לשפוך עליו קיתונות של רותחין בתקשורת ובצדק. הם פרסמו נגדו טורי דעה מזלזלים, לעגו לו והציגו אותו כחסר חוט שדרה, והכל נכון. אבל נתניהו שפועל כמו איש עסקים ממולח לא נפל למלכודת.

מבלי להתייחס לשיקולי ביטחון, ולשאלה אם כניעה מולידה טרור או מרגיעה את השטח, בהיבט העסקי נתניהו פעל בדיוק כמצופה. עשה עסקה שנראתה על-פניו עסקה מעולה. קלט שמדובר בעסקה כושלת, וחתך החוצה בלי סנטימנטים.

זו הסיבה שהכלכלה הישראלית פורחת כבר שנים רבות תחת שלטונו. וזו גם הסיבה שהוא שורד כל כך הרבה שנים בשלטון, ולמגינת לב שונאיו עוד ימשיך לשבת שנים רבות בבית ברחוב בלפור בירושלים. וזה הלקח לכל איש עסקים.