"עלינו להידמות למדינות מתקדמות עם תחבורה ציבורית יעילה"

בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, נערך דיון בנוגע לתחבורה הציבורית בישראל. בדיון נאמר כי משרד התחבורה ישקיע 50 מיליארד שקל בתחבורה ציבורית בחמש השנים הקרובות, וחתם הסכם עם 15 רשויות עם מיזם "מהיר לעיר"

בני נוער מעדיפים תחבורה ציבורית | צילום: יוסי זליגר, פלאש 90

חברי הועדה לביקורת המדינה של הכנסת, בראשות חברת-הכנסת קארין אלהרר, דנה בסוף השבוע בנושא התחבורה והתחבורה הציבורית בישראל.

בדיון עלה כי 300 אלף כלי רכב חדשים נקנים מדי שנה בישראל. כתוצאה מכך הכבישים הולכים ונסתמים, אך תחבורה ציבורית, מהירה, יעילה ונוחה – טרם נראית באופק.

אלהרר אמרה: "היינו רוצים להידמות למדינות מתקדמות בהן תחבורה ציבורית היא דבר העובד כשורה. תקציבו האדיר של משרד התחבורה, הרביעי בגודלו מבין משרדי הממשלה, מיועד רובו לפיתוח תשתיות באמצעות גופי ביצוע שכפופים לו וחברות פרטיות. מדובר בהמון כסף למטרה חשובה וחובה לוודא שסדר העדיפויות שנקבע – אכן מבוצע. אין זה סוד שהתחבורה הציבורית אינה מועדפת; היא פחות טובה ולכן אנשים קונים יותר רכב פרטי, וממילא מאלץ להשקיע יותר בתשתיות. צריך לשבור את מעגל הקסמים הזה במוקדם או במאוחר. אנו בכנסת קובעים סדר עדיפויות בתקציב, ואז יום למחרת מתחיל הליך העברות תקציביות בתוך הסעיפים, והכסף עובר מהמיזם אליו התכוונו לתחום או מיזם שממש לא התכוונו אליו. חשבתי שהכנסת היא הריבון אבל מסתבר שמשרד האוצר יותר".

צחי סעד, נציג מבקר המדינה, טען הוא דברים ברוח דומה: "המדיניות המוצהרת של משרד התחבורה היא עידוד תחבורה ציבורית על חשבון הרכב הפרטי, אך שבפועל  רמת התחבורה הציבורית נמוכה והשימוש ברכב פרטי דווקא גדל, והעומס בכבישים הולך ומחריף ".

קובי בלינשטיין, סמנכ"ל תשתיות ופיתוח במשרד התחבורה, השיב כי במיזמי תשתית הערכת התקציב משתנה לאורך התהליך. "אנחנו לא יכולים לתקצב את כל הפרויקט בשלב הראשוני, אלא רק בשלב המכרז, שגם לאחר מכן יש שינויים".

הוא הסביר כי סך כל ההשקעה בתחבורה הציבורית הוא כ-50 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות. לטענתו, אחד מהמיזמים נקרא "מהיר לעיר", ו-13 רשויות כבר חתמו על הסכם בעניין, ובמקביל מקדם המשרד נתיבים מהירים וייעודיים לתחבורה ציבורית. דרור גנון מנהל אגף תחבורה ציבורית במשרד התחבורה, הוסיף: "היו לנו מספר ניסיונות לייצר גוף שיוכל להפעיל רשות-מטרופולין. כולם רוצים תחבורה ציבורית אבל אף אחד לא רוצה שיהיה לו מסוף בעיר. רוצים אוטובוסים נוסעים בלי התשתיות המחייבות, ולכן לא הצלחנו להגיע להבנות עם ראשי הערים. כשמדברים על רשות מטרופולינית גם המדינה וגם העירייה מוותרים על סמכויות, אחרת הרשות תהיה חסרת שיניים. קשה היום לשכנע את העיריות לוותר או לשנות את הרגלי ההתנהגות והסמכויות שלהם".

גם אלי מורגנשטרן, נציג האוצר, התייחס לטענות: "איננו מעוניינים בתכנית של שנתיים כי אי אפשר לסלול כביש בשנתיים. בתקציב קשיח כמו למשל של כביש מס' 1 שיכול להגיע לעשור, אין שום גמישות, אי אפשר להפסיק את הכביש באמצע. בדברי ההסבר לתקציב הקרוב פירטנו יותר על המיזמים – רשימה עם סטאטוס לכל אחד מהם, ולקראת התקציב הבא נבחן אם אפשר להוסיף השוואות".

כתיבת תגובה