רק אחרי שנתיים תבוא לידי ביטוי השפעת השקל על הייצוא

בנק ישראל. צילום: מרים אלסטר | פלאש 90

בנק ישראל פרסם הבוקר (א) קטע מתוך הדוח לשנת 2016 שיתפרסם במלואו ביום רביעי הקרוב בו ישנה התייחסות לשקל החזק והשפעתו על הייצוא הישראלי. מהנתונים עולה כי החלשת השקל תורמת תרומה מהותית לייצוא.

בדוח נכתב כי פיחות בשיעור של אחוז בשקל (מול הדולר), תורם לייצוא עלייה שנעה בין 0.3%-0.6% אלא שהעלייה הזו באה לידי ביטוי כעבור שנתיים. במחקרים שנערכו בעבר הייתה ההשפעה מהירה יותר. עוד עולה מהנתונים שההשפעה של פיחות בשקל באה לידי ביטוי בעוצמה גבוהה יותר בענפי התעשייה, במיוחד באלה שיש בהם טכנולוגיה, ונמוכה יותר בענף ייצוא השירותים.

בבנק מזכירים כי החל מהמשבר הכלכלי העולמי שהחל ב-2008 חשוף המשק הישראלי לייסוף מתמשך ושער הדולר מול השקל נחלש פעם אחר פעם. המחקר נועד למעשה להעריך באיזו מידה החליש השקל החזק את היצוא ועד כמה הוא צפוי להחלישו בעתיד.

ייסוף השקל מצמצם את רווחיות היצוא, מכיוון שחלק מהוצאות היצואנים נקובות בשקלים בשוק המקומי (למשל השכר) בשעה שהכנסותיהם נקובות במטבע חוץ. קיטון ברווחיות עלול להתגלגל לירידה בהיצע הכמות ולפגיעה בתעסוקה. בנוסף, אם חברות תפסקנה לייצא בשל זעזוע בשער החליפין, הן עלולות להתקשות לחזור לשווקים כשהתנאים ישתפרו. עלויות הכניסה והיציאה מהשוק משחקות תפקיד במאזנים שלהן והדבר עלול להוביל לפגיעה בטווח הארוך.

מחקרים שנערכו בעבר בעולם הסיקו כי מטבע מקומי חלש משפיע בצורה חיובית על היצוא, אך ההערכות לגבי עוצמת ההשפעה השתנו ממחקר למחקר. מחקרים בישראל מצאו בדרך כלל שהתחזקות השקל באחוז מצמצמת את הייצוא ב-0.2-0.3% ואילו היחלשותו באותו ערך, פועלת פעולה הפוכה. עם זאת, כאמור, המחקר העדכני, זה שפורסם הבוקר, מרחיב גם את תחום ההשפעה של השינויים בשער החליפין, וגם את אורך הזמן שחולף עד לתגובת השווקים.

בבנק ערים לפרדוקסאליות שבמחקר מסוג זה ואומרים כי "אין זה פשוט לזהות כיצד שער החליפין משפיע על היצוא, שכן השינויים בשני המשתנים משפיעים זה על זה: פיחות ריאלי משפיע לחיוב על היצוא; אולם עלייה ביצוא – מסיבות אחרות – מובילה לייסוף ריאלי, כיוון שהעלייה בעודף בחשבון השוטף מגדילה את היצע המט"ח. אם שתי השפעות אלה מתרחשות בו-זמנית, המתאם בין שער החליפין ליצוא אינו חד-משמעי…".

אך למרות הבעייתיות, גיבשו חוקרי הבנק מתודה באמצעותה ניסו להתמודד עם הקושי והצליחו להגיע לנתונים האמורים. במילים אחרות, עוד שנתיים יחושו התעשיות מוטות הייצוא את השפעת התחזקות השקל מול המטבעות המובילים בחודשים האחרונים.