שני צדדים למטבע – הצד השני של שכר המינימום

בהעלאת שכר המינימום מחזקים את העובד הזוטר ונותנים לו אופציה להתכלכל בכבוד. אולם, האם אנחנו לא כורתים לו את הענף? האם הדרך ללשכת התעסוקה רצופה כוונות טובות?

תלוש שכר, אילוסטרציה. צילום: שאטרסטוק.

מאות אלפי עובדים התבשרו השבוע על תוספת הגונה במשכורת המצומקת. אותם עובדים חלשים שנמצאים בשולי שוק העבודה יקבלו החל ממשכורת חודש דצמבר (שתשולם בינואר 2018) עוד 300 שקלים בעקבות בעדכון לשכר המינימום שיעמוד בדצמבר על 5,300 שקלים

בתקופה של שנתיים וחצי בלבד, שכר המינימום בישראל עלה ב-23%, כלומר כמעט רבע מגובהו. מדובר בהעלאה היסטורית בכל קנה מידה מאז שנחקק חוק שכר המינימום ב-1987. "רק כדי לסבר את האוזן, במשפחות שבהן שני בני הזוג מתפרנסים משכר המינימום, ההכנסה המשפחתית לאחר הפעימה הקרובה, תעמוד על סכום שגבוה באלפיים שקלים מהכנסתם החודשית בתחילת 2015" אמר יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. "מלבד השיפור המשמעותי במצבם של העובדים ברמות השכר הנמוכות. המהלך להעלאת שכר המינימום תרם לדחיפת כל מדרג השכר כלפי מעלה, תוך יצירת השלכה חיובית גם על מעמד הביניים".

המטרה המרכזית של שכר מינימום היא להבטיח לכל עובד שכר מינימאלי בכל מצב, ולהגן על עובדים שעלולים להיות מנוצלים על ידי מעסיקים גם בגלל  מצבים של אבטלה גואה, בהם עובדים מוכנים לעבוד בכל שכר. אי אפשר להתנות או לוותר על שכר מינימום, כלומר גם אם עובדים מסיבה זו או אחרת מסכימים להשתכר פחות משכר המינימום, חובתו של המעסיק לשלם להם לפחות שכר מינימום. ואכן אין ספק כי לבעלי השכר הנמוך יש כאן בשורה אמיתית וחשובה. אולם צריך להבין כי העלות של הצעד תושת במלואה על כתפי המעסיקים. כאשר עלות העסקת פועל היא לא פחות ב-5,300 שקלים אזי הכדאיות בהעסקתו יורדת פלאים.

העלאת שכר המינימום באוקטובר 2012 ל–4,300 שקל לחודש הביאה תועלת משמעותית למאות אלפי שכירים. אולם היא גם הביאה לפגיעה ניכרת בתעסוקה בעקבות צעד זה (אבדן של כ–40 אלף משרות). מחקר של בנק ישראל בשוק הטקסטיל שהראה כי העלאת שכר המינימום פגעה בתעסוקה בענף הטקסטיל, ענף שכיום נכחד מהארץ בשל עלויות היצור שהאמירו עם עליית שכר המינימום

בעיה נוספת שתחמיר אם יאומצו השינויים המוצעים בחוק היא בעיית העובדים הזרים. העלאת שכר המינימום עשויה להגביר את הלחץ ליבוא עובדים זרים (באופן חוקי ובלתי חוקי), ששיעור ניכר מהם מקבל שכר נמוך בהרבה משכר המינימום. אפילו יוגבל או יוקטן מספר ההיתרים להעסקת עובדים זרים, צפוי מספרם של העובדים הבלתי חוקיים לגדול כשיגבר התמריץ הכלכלי להעסקתם, עם התייקרות עבודתם של הישראלים. כך עלולה להיפגע עוד יותר התעסוקה של העובדים בשכר הנמוך, לפחות בטווח הקצר, ויחריפו הבעיות החברתיות הנובעות מהממדים הגדלים והולכים של מספר העובדים הזרים בארץ (והשיעור הגבוה של הבלתי חוקיים בקרבם).

ואי אפשר לשכוח את הנכים. הנכים שנכחו בדיון שהתקיים השבוע בועדת העבודה מחו על השפעת העלאת שכר מינימום עליהם; יו"ר ארגון נכי הפוליו, יהודה דורון הסביר: "העלאת שכר המינימום בפעימה נוספת תגרום לנו לחסר של 900 שקל בתשלום החודשי לעובד הזר. אומרים לנו: נגדיל לכם בקרוב את הקצבה ב-300 שקלים, אבל הורדתם מאיתנו 900 שקל בפעימות שכר המינימום. אתם צוחקים לנו בעיניים. העסקת עובד זר עולה לנכה עולה 10,200 שקל מדי חודש בממוצע ואנחנו מקבלים 4,000".

בשורה תחתונה: מהלך של העלאת שכר המינימום הוא בעל משמעותיות כלכליות מרחיקות לכת וכאשר מעלים אותו יש לבחון בקפידה האם לא יצא שכרנו בהפסדנו

כתיבת תגובה