אבטלה וכוח אדם || נתוני מחצית אוגוסט ממשיכים להיות רעים

למרות החזרה לעבודה ולשגרה, המשך העסקה מרחוק ומשרות שמתאיישות ככל שאיום הסגר לא ממומש, השיפור קל עד בלתי מורגש כמעט, ומגמת הבלתי מועסקים בעלייה קלה בשקלול הנתונים כולם • ומה ההבדל בין סקר כוח אדם לנתוני האבטלה?

מקום עבודה | תמונה: pixabay

בלמ”ס מדווחים על עלייה קלה של שברי אחוזים במצב האבטלה במדינת ישראל, כך עולה מנתוני מסקר כוח אדם למחצית הראשונה של חודש אוגוסט 2020. בלמ”ס ממשיכים את עבודתם מתחילת משבר הקורונה וממשיכים לפרסם מדי חצי חודש את מצב האבטלה (זאת לעומת פעם בחודש טרם המשבר).

אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה עלה ל-5.9% בעוד במחצית השנייה של חודש יולי עמד הנתון על 5.7% בלבד. כאשר מצרפים לסקטור זה את אחוז מכוח העבודה של המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה נרשמת ירידה קלה 10.4% לעומת 10.9% במחצית השנייה של יולי 2020. הירידה באבטלה נשמרת גם כאשר מצרפים לשני הסקטורים הנ”ל את האחוז מכוח העבודה של הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה החל מחודש מרץ 2020 עומד הנתון על 12.1% לעומת 12.4% במחצית השנייה של יולי 2020.

אם נהפוך את האחוזים למספרים נראה כי המגמה מעורבת. בסקטור של הבלתי מועסקים, קרי: אזרחים מובטלים שרוצים לעבוד וגם מחפשים עבודה, חלה עלייה של 11.3 אלף איש (241.8 אלף לעומת 230.5 במחצית השנייה של יולי). בסקטור של המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם בשבוע בו נערך הסקר בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה (חל”ת וכד’) חלה ירידה נאה של 23.5 אלף איש (183.8 אלף לעומת 207.3 אלף), ואילו בסקטור הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה ממרץ 2020 (מובטלים שאינם מחפשים עבודה כרגע) חלה עלייה 5.7 אלף איש (78 אלף לעומת 72.3 אלף). צריך לזכור שכל אחד הוא עולם מלא, ולעיתים מאחורי נתון בודד של איש אחד, עומדת משפחה שלמה – גדולה או קטנה – שמטה לחמה נשבר.

אבטלה מחצית ראשונה אוגוסט 2020 | מקור: למ”ס

Inner article

מקור ההבדלים

בלמ”ס מסבירים כי סקר כוח אדם הוא המקור העיקרי למידע על כוח העבודה בישראל והוא נערך באופן שוטף על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. במחצית הראשונה של חודש אוגוסט 2020 רואיינו באופן שוטף כ-9,800 בני 15 ומעלה. במחצית השנייה של חודש יולי 2020 רואיינו באופן שוטף כ-9,700 בני 15 ומעלה. אוכלוסיית הסקר כוללת את התושבים הקבועים של מדינת ישראל, תיירים ותושבים ארעיים השוהים בישראל יותר משנה ברציפות. הגדרות הסקר תואמות הגדרות בין-לאומיות של ארגון העבודה הבין-לאומי והוא מאפשר מעקב אחר ההתפתחות בכוח העבודה, גודלו ותכונותיו, היקף האבטלה ועוד.

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערים לביקורת נגד הפערים בנתוני האבטלה והם מציינים כי קיימים גופים נוספים המפרסמים נתונים הקשורים לסטטיסטיקה של שוק העבודה (שלא במסגרת סקר כוח אדם) כמו למשל דורשי עבודה בשירות התעסוקה ותובעי דמי אבטלה בביטוח הלאומי. בלמ”ס מסבירים כי הפערים בין נתוני הגופים השונים לבין נתוני הלמ”ס נובעים בעיקר מהבדלים מהותיים בהגדרות. “ההגדרות בגופים אלה הינן אופרטיביות למילוי תפקידיהם ואילו נתוני הלמ”ס מבוססים על הגדרות הסטטיסטיקה הרשמית, בהתאם לתפקידה של הלמ”ס. יחד עם זאת ולמען הסר ספק, קיים שיח שוטף בין כל הגופים בנוגע לנתונים השונים כדי לייצר תיאום ושקיפות מלאה בנתונים”. לו יהי.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה