מפזרים את הערפל: נתוני האמת של שוק העבודה בישראל

תקופת הקורונה מובילה את רף המובטלים – שהיה במצב נמוך ומוצלח בדצמבר – לשיאים חדשים • אך כיצד קורה ששירות התעסוקה, הלמ”ס והביטוח הלאומי מספקים נתונים סותרים על מספר המובטלים בישראל • שלומוביץ עושה סדר בנתונים

מובטלים בעקבות הקורונה | צילום: באדיבות שירות התעסוקה

למי במדינת ישראל יש עניין לספסר בנתוני האבטלה ומהו הנתון המדויק והאמיתי של המובטלים בישראל? שאלה טובה. התשובה, לא ברורה כל כך.

מספר פעמים בחודש מתפרסמים דוחות שונים משלושה גופים על נתוני האבטלה בישראל. וכך זה עובד: הדוחות מוגשים, התקשורת מבליטה את הנתונים האדומים, מביאה סיפורי זוועה של מובטלים שאין להם מה לאכול, אנשי האופוזיציה צועקים, הוועדות בכנסת מתכנסות ברצינות רבה לדיונים ממושכים וחוזר חלילה.

אלא שבין שלל הנתונים ישנם פערים גדולים. הפער הגדול ביותר קיים בין נתוני שירות התעסוקה האמונים לכאורה על שוק העבודה בישראל, לבין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה האמונים לכאורה על הגשת הנתונים המעודכנים לממשלה. אלא שגם בנתוני הלמ”ס עצמם ישנם פערים וזאת מפאת ריבוי ההגדרות, תתי ההגדרות ותתי תתי ההגדרות שבהם מפלחים את הנתונים הנסקרים.

נתחיל בפער הגדול ביותר. על פי נתוני שירות התעסוקה ישנם בישראל – לא פחות ולא יותר – קרוב ל-850 אלף דורשי עבודה, מתוכם למעלה מחצי מיליון בחל”ת. נתון מפחיד במיוחד. אם כוח העבודה בישראל (על פי הלמ”ס – כי אין לנו נתון אחר) עומד על קצת יותר מ-4 מיליון, הרי שמדובר על יותר מ-20% אבטלה. נתון מזעזע במיוחד המצדיק להפוך שמים וארץ, לפטר את הממשלה, לבנות כאן מדינה חדשה. מחקו את המיותר.

אלא שהנתון עדיין לא סופי. על פי הלמ”ס (שוב), חיים בישראל כיום 6,624,200 איש ואשה מעל גיל 15 היכולים לעבוד. כעת, 850 אלף דורשי עבודה מתוך 6.6 מיליון זה ‘רק’ כ-12% אבטלה. נתון אמנם מזעזע, אבל לא מחייב הרעשת שמים וארץ כמו נתון ‘מזעזע’ של 20% אבטלה.

נתוני חודש יולי | מקור: למ”ס

ומדוע אמרנו קודם שכוח העבודה בישראל הוא רק כ-4 מיליון איש? מפני שעל פי הלמ”ס יש נתון נוסף של ישראלים מעל גיל 15 המוגדרים ‘אינם בכוח העבודה’. אלא שאם בימי שגרה מדובר בתלמידים שלא עובדים כלל או בכאלה שאינם מסוגלים לעבוד, כעת מצרפים בלמ”ס לקבוצה זו גם כאלה שפוטרו מעבודתם בחודשים מרץ-יוני או כאלה שלא מחפשים עבודה בגלל הקורונה. אז לפי איזה הגדרה נחשב את נתון האבטלה הגרנדיוזי של שירות התעסוקה?

ממאה לאפס

אם שרדתם עד כאן, נעבור לשלב הבא. מדינת ישראל נכנסה למשבר הקורונה עם נתוני אבטלה טובים מאוד. מנתוני דצמבר 2019 עולה כי בישראל היו אז 6,554,400 איש מעל גיל 15 ומעלה, 37% מתוכם אינם בכוח העבודה כלל על פי הגדרות הלמ”ס כלומר כ-2.4 מיליון איש לא עובדים משלל סיבות וגם אינם מחפשים עבודה. בכוח העבודה היו באותה עת כ-4.1 מיליון איש, 96.6% מתוכם עבדו באופן פעיל, רק 3.4% שהם 141,400 אלף איש היו מובטלים באופן רשמי.

כעת נקפוץ שבעה חודשים קדימה. במהלך החודשים הללו נוספו לבני 15 ומעלה קרוב ל-70 איש ואישה שיכולים לעבוד (בלמ”ס לא מספרים לנו האם הם בכוח העבודה או לא). כעת, מתוך 6.6 מיליון איש מוגדרים 38.4% ‘אינם בכוח העבודה’. מדובר על יותר מ-2.5 מיליון איש. כלומר נתון זה הוסיף על עצמו מתחילת השנה 1.4% בלבד או במספרים 111,700 איש שאינם בכוח העבודה. אלא שאם בשגרה אנחנו לא מונים אותם אלא רק את אותם מובטלים שבכוח העבודה, מדוע כעת הנתון מעניין אותנו?

בלמ”ס תחקרו את האזרחים ומצאו שמתוך אותם 2.5 מיליון שאינם בכוח העבודה יש כ-74 אלף איש שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורין או סגירת מקום עבודה בחודשים מרץ-יוני. כמו כן ישנם עוד כ-17 אלף איש שאמנם לא הפסיקו לעבוד בגלל הקורונה רק קודם לכן והסיבה שהם לא מחפשים עבודה תלויה בקורונה. לו יהי. נסכם, תחת הגדרת ‘שאינם בכוח העבודה’ ישנם כ-91 אלף איש שאינם מחפשים עבודה בגלל הקורונה, אולם בלמ”ס לא מוכנים להגדירם כמובטלים.

במקביל, מרבית מאזרחי ישראל מעל גיל 15 חוסים תחת ההגדרה ‘בכוח העבודה’. מדובר על קצת יותר מ-4 מיליון איש שיכולים ורוצים לעבוד. מתוכם 94.9% מועסקים (כ-3.8 מיליון איש) ואילו 5.1% הנותרים כ-209 אלף איש בלתי מועסקים או בהגדרה הרגילה מובטלים. כמה כאלה נוספו מחודש דצמבר 68 אלף איש בסך הכול. בל נשכח שמספר דומה נוספו למעגל העבודה מאז חודש דצמבר.

נתוני חודש דצמבר | מקור: למ”ס

Inner article

אז, מי עובד השבוע?

חשבתם שסיימנו, מסתבר שלא. בלמ”ס לא מסתפקים בכך ובמקום לחלק את המדינה למועסקים, מובטלים ושאינם יכולים לעבוד, הלכו והוסיפו נתון חדש ‘לבלבל את האויב’. מתוך כ-4 מיליון מועסקים, לא כולם עבדו באותו שבוע בו נערך הסקר. על פי סוקרי הלמ”ס רק 88% עבדו באמת, כ-3.4 מיליון איש, כל השאר, כ-460 אלף איש, לא עבדו באותו שבוע שסוקרי הלמ”ס פגשו בהם (בהחלט ייתכן שהשבוע הם כן עובדים). זה כבר נתון מזעזע, קרוב לחצי מיליון ישראלים לא עבדו.

אלא שזה לא הכול. מתוך נתון זה רק כ-212 אלף איש לא עבדו בגלל סיבות הקשורות לקורונה. יתרת האנשים סתם כך לא עבדו. אז איך זה שבחודש דצמבר כולם עבדו ועכשיו  קרוב לרבע מיליון איש לא עובדים וזה לא קשור לקורונה? רק שתדעו שבחודש דצמבר כ-320 אלף איש היו רשומים בעבודה אך לא עבדו באמת.

כעת, על פי הלמ”ס, ישנם 513,200 אזרחים החוסים תחת ההגדרה נפגעי משבר הקורונה (אם נוריד את אותם 141 אלף שהיו כבר מובטלים בדצמבר נקבל רק 372 אלף איש). נתון זה מורכב – שימו לב – מ-הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בחודשים מרץ-יולי 2020 + הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל סיבות אחרות או לא עבדו בעבר, מעוניינים לעבוד עכשיו ולא חיפשו עבודה בחודש אחרון בגלל קורונה + המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה + הבלתי מועסקים.

נתוני אבטלה מקוריים חודש יולי 2020 | מקור: למ”ס

מי לא מעודכן

לסיום נדגיש כי בלמ”ס טוענים שבאיסוף נתוני סקר כוח אדם הם מחויבים ופועלים לפי שתואמות הגדרות בין-לאומיות של ארגון העבודה הבין-לאומי. ואילו שירות התעסוקה מפרסם נתונים על פי מספר האזרחים שנרשמים בשירות. בכתבה שעסקה בנושא המשכנתאות סיפרנו על סקר רחוב קצר שערך ‘ביזנעס’ ממנו עלה, שלעדכן את שירות התעסוקה על היציאה לחל”ת היה קל מאוד – שליחת טופס פשוט בצירוף המכתב מהמעביד. לעומת זאת, רישום החזרה לעבודה מתברר כמסובך יותר ורבים לא עדכנו על חזרתם לעבודה. נתון זה מסביר את הנתונים המנופחים המצביעים על אבטלה גבוהה מאוד. כמעט פי שניים מהלמ”ס.

לסיכום. בשירות התעסוקה טוענים ל-850 אלף דורשי עבודה, בלמ”ס טוענים ל-513 אלף נפגעים ממשבר הקורונה בתחום העבודה, ולאחר כל הנתונים המבלבלים נספר עוד כי יש נתון שלישי של הביטוח הלאומי המשלם קצבאות אבטלה הטוען לכ-20% אבטלה במדינת ישראל בסוף יוני, אלא שזה כבר נושא לכתבה אחרת. רק נוסיף כי בכתבה שעסקה בנושא ב’גלובס’ לפני כחודש נטען כי בחודש מאי האומדנים משלושת הגופים היו עדיין די דומים: 960 אלף דורשי עבודה בשירות התעסוקה; 831 מקבלי דמי אבטלה בביטוח הלאומי; 854 אלף בלתי מועסקים + נעדרים זמנית בלמ”ס.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה