איך יראה עולם העסקים ביום שאחרי הקורונה?

מה שהיה הוא לא מה שיהיה • נתוני סגירת העסקים העסקים בישראל די מדאיגים בפרט לאור העובדה שהנגיף עדיין כאן ללא מציאת פתרון משמעותי • מהם הפערים משנים עברו ביחס לעסקים חדשים, ומיהם עסקים שנחשבים כ'הפתעת הקורונה'? סקירה מקיפה

חזרה לשגרה גם בפרסום על אוטובוסים | צילום: מערכת 'ביזנעס'

בשנת 2020 צפויים להיסגר כ- 70,000 עסקים בישראל, ולהיפתח כ- 40,000 עסקים חדשים. לראשונה זה שנים רבות, צפויה ירידה נטו של כ-30,000 בכמות העסקים בישראל, כך עולה מנתוני חברת הייעוץ הבינלאומית דן אנד ברדסטריט. שרידות העסקים תלויה בחוסנם הפיננסי ובאיתנות הפיננסית של הענף: רמת סיכון ענפי ומידת חשיפה למשבר.

שיעור סגירת העסקים צפוי לגדול השנה בכ-50% לעומת גידול של 25% בממוצע עולמי, זאת עקב משבר הקורונה. הסיבות העיקריות לשיעור סגירה גבוה יותר בישראל הן: איתנות פיננסית נמוכה יחסית, מינוף פיננסי גבוה יחסית, ימי האשראי ארוכים יחסית. על כן תקופת הגבלות ארוכה עשויה למוטט רבים מהם.

הנתונים עולים מתוך מסמך הסוקר ומנתח את מדיניות הסיוע לעסקים בישראל ובמדינות מפותחות בתקופת משבר נגיף הקורונה. המסמך נכתב לבקשת וועדת הכספים של הכנסת על ידי הכלכלנים מאיר אזנקוט ונעם בוטוש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי אישר את המסמך.

הפערים הולכים ומעמיקים

מהסקירה המעמיקה עולות תובנות רבות המסבירות את מצב המשק ואת ההתמודדות של העסקים. נגיף הקורונה התפרץ בסין בחודש דצמבר 2019 ומאז נחשפו רוב המדינות בעולם לנגיף. ב-11 במרס 2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי על התפרצות הנגיף כפנדמיה, ובעקבות כך הוטלו הגבלות במדינות רבות בעולם. הגבלות אלו הובילו להשבתה מלאה או חלקית של עסקים רבים ולמשבר כלכלי עולמי.

בישראל עוצמת ההגבלות הייתה גבוהה והן הוטלו מוקדם יחסית. מתברר כי להגבלות הייתה השפעה חזקה יותר על ענפים עתירי עסקים קטנים ובינוניים ועם עובדים בשכר נמוך יחסית, כגון מסחר קמעונאי (מלבד רשתות מזון), שירותי אוכל וכדומה. מאידך, ענפים עתירי עובדים בשכר ופיריון גבוהים נפגעו פחות מהמשבר, עקב יכולת עובדים רבים לעבוד מהבית, ויכולת להמשיך למכור ולייצא.

בישראל קיימת שנים רבות כלכלה דואלית, מצד אחד ענפים עתירי עובדים בשכר נמוך יחסית המוכרים בעיקר לשוק המקומי, ומצד שני ענפים עתירי הון ועובדים בשכר גבוה יחסית המוכרים בעיקר ליצוא באופן ישיר או עקיף. מצב זה מייצר פערי שכר ופיריון גבוהים בין ענפי הכלכלה השונים. השפעת המשבר הכלכלי היא העמקת הפערים הקיימים בין ענפי הכלכלה, בין העסקים ובין השכירים בישראל.

הפתעת הקורונה – היי טק

ברבעון הראשון של 2020, אשר כלל את חודש מרץ 2020 במהלכו הוטלו ההגבלות, ירד התוצר הישראלי בשיעור חד של 7.1%. המפולת בתוצר כללה כמעט את כל מרכיביו. ברבעון הראשון של 2020 קרסה הצריכה הפרטית בכ-20% , קריסה השייכת, כאמור, בעיקר לענפים עתירי עבודה בשכר נמוך יחסית ועסקים קטנים ובינוניים. היצוא, לעומת זאת, ירד באופן המתון ביותר 5.9%- היות והענפים עתירי עבודה בשכר גבוה יחסית ועסקים גדולים המשיכו לעבוד.

מי שהפתיע את המשק היה יצוא שירותים של ענפי ההיי טק שעלה ברבעון הראשון של 2020 בכ-13.7%. בנוסף, על פי הערכות, שינוי בדפוסי העבודה והצריכה בתקופת המשבר ולאחריה, עשויים להגדיל ביקושים לטכנולוגיות בהן יש לחברות ישראליות יתרונות יחסיים.

בעקבות ההגבלות שהוטלו על המשק, בחודשים מרץ ואפריל 2020 למעלה מ-1 מיליון עובדים הוצאו לחל"ת או פוטרו ושיעור דורשי העבודה הגיע לכ-27.8%, בעיקר בענפים מרובי עסקים קטנים ובינוניים כגון מסחר קמעונאי.

על מנת לעזור למשק יצאה הממשלה בתוכנית סיוע בסך של כ-102 מיליארד שקל. עיקרי התוכנית הרלוונטיים לעסקים היו פתרונות אשראי – כ-30 מיליארד שקל; מענקים – כ-9.7 מיליארד שקל; ויתור על מיסים – כ-14.8 מיליארד שקל; ביטוח אשראי ספקים – כ-3.4 מיליארד שקל. בנוסף תקציב סך התשלומים של עובדים שהוצאו לחל"ת היה כ-15 מיליארד שקל. מהסקירה עולה כי עד לחודש מאי 2020 ביצוע הממשלה לתוכנית עומד במזומן על כ-23 מיליארד שקל ושיעור הביצוע היה כ-44%.

מה קורה בעולם?

עורכי המסמך סקרו את הנעשה במרבית המדינות המפותחות. נראה כי על פי רוב הונהגו כלי סיוע דומים: בכל 20 המדינות הנסקרות הונהג כלי קרנות הלוואות בערבות מדינה, ב-19 מדינות הונהג כלי דחיית מיסים, ב-17 מדינות מענקים לעסקים, ב-16 מדינות אפשרות לדחיית תשלומי הלוואות,  11 מדינות השתתפות בשכר העובדים שהושבתו ורק בישראל תשלום דמי אבטלה ישירות לעובדים שהושבתו.

ההבדל העיקרי בין ישראל לעולם הוא, בקרנות אשראי בערבות מדינה, בישראל שיעור הערבות הוא 15% לעומת כ-70% ביתר המדינות. ערבות מדינה נמוכה מקשה על הבנקים לספק אשראי לעסקים בסיכון גבוה, וללא נזילות הם עשויים להיסגר. עורכי הסקירה קובעים כי הכלים בישראל אינם ממוקדים דיים לשמירה על המשך העסקת העובדים, כמו במדינות האחרות.

המשק הישראלי בעליונות

חשוב לציין, כי לאחר שקלול כל הנתונים, מצב המשק בישראלי טוב יותר לעומת מקביליו באירופה ובעולם. לפי תחזית ה-OECD, בתרחיש המתון שיעור הצמיחה בתוצר בישראל בשנת 2020 הוא מינוס 6.2% לעומת מינוס 7.7% בממוצע מדינות ה- OECD. גם בטווח הארוך ישראל מתמקמת במצב טוב. בשנת 2021, שיעור הצמיחה הצפוי בישראל עומד על 5.7%, לעומת 4.8% בממוצע מדינות ה-OECD.

גם בתרחיש החמור ישראל יוצאת וידה על העליונה. שיעור הצמיחה בישראל בשנת 2020 יהיה מינוס 8.3% במקרה של תרחיש חמור, זאת בהשוואה למינוס 9.3% בממוצע מדינות ה-OECD. מההשוואה עולה עוד כי בשנת 2020 שיעור הגרעון בישראל צפוי להיות מהגבוהים במדינות המפותחות. יחד עם זאת, יחס חוב תוצר בישראל ירד בשנים 2007 עד 2018 ומספק מרחב פיסקלי לממשלה בהתמודדות מול המשבר הכלכלי.

דחיית תשלומים פוגעת בעסקים

אחת הנקודות הפוגעות בעסקים הקטנים והבינוניים היא מוסר התשלומים: תשלומים לעסקים המספקים שירותים ומוצרים לגופים ציבוריים מתעכבים זמן רב. הדבר פוגע בנזילות העסקים ועשוי לגרום לקריסתם. ואם היינו מצפים שלפחות הממשלה תראה דוגמה לכלל המשק, לצערנו, ימי האשראי של משרדי הממשלה עשויים להגיע עד 59 ימים ואף למעלה מכך. במקרים אלו העסקים לא מקבלים את התקבולים באופן מיידי בתום מתן המוצרים או השירותים, אלא לאחר זמן רב והעסקים נפגעים מכך.

עורכי המסמך הביאו את הנעשה בתחום במדינות אירופה שם המצב טוב בהרבה. מספר ימי האשראי הממוצע במדינות באירופה הוא 42 ימי אשראי למגזר הציבורי, 40 לעסקים ו-23 לצרכנים. מהנתונים עולה כי מספר ימי האשראי בפיגור במגזר הציבורי בישראל הוא 27 לעומת 9 באירופה, ובמגזר העסקי בישראל 28 לעומת 6 באירופה.

מספר ימי אשראי גבוה מגדיל את הצורך של העסקים לאשראי ולהקשות על עסקים קטנים ובינוניים, כאשר אף עסקים רווחיים עשויים להיקלע לקשיים פיננסיים בשל עיכוב בתשלומים נכנסים. על הממשלה מוטל לשרש את ההתנהגות בנושא לרווחת העסקים.

הנגיף פוגע בעולם המתקדם

בשולי המסמך מובאות השוואות במספר הנדבקים והמתים בין ישראל למדינות ה-OECD. מהנתונים עולה שבישראל שיעור החולים למיליון אנשים נכון ל- 8 ביוני 2020 הוא 1,948 בהשוואה ל-2,436 ב-37 מדינות ה-OECD . שיעור המתים למיליון אנשים הוא 32 בהשוואה ל-171 ב-37 מדינות ה-OECD.

מהנתונים עולה עוד כי מצב התחלואה במדינות ה-OECD גרוע מאוד ביחס לעולם כולו. נכון ל-8 ביוני 2020 אובחנו כ-7.1 מיליון חולים בנגיף הקורונה ב-215 מדינות, ומתו מהמחלה כ-406.8 אלף אנשים. משקל החולים המאובחנים בנגיף הקורונה ב-37 מדינות ה-OECD מכלל החולים בעולם היה 57.8% ומשקל המתים היה 77%, זאת כאשר משקל האוכלוסייה במדינות ה-OECD מסך האוכלוסייה ב-207 המדינות בעולם עומד על 17.6% בלבד. כלומר, הנגיף פגע יותר בעולם המתקדם לעומת העולם הנחשל.

כתיבת תגובה