הבנקים התייעלו והלקוחות הרוויחו 3 מיליארד שקלים

כחלק מהתייעלות הבנקים והנגישות הדיגיטלית, הוזלו מאוד שירותי הבנקים וציבור הלקוחות הרוויח מכך השקעת הבנקים בטכנולוגיות מתקדמות עומדות על כ-10% מהכנסותיהם, אחוז הרבה יותר גבוה מההשקעה המקובלת בעולם

טכנולוגיות דיגיטליות דורשות זהירות | אילוסטרציה: שאטרסטוק

‏בשנים האחרונות המערכת הפיננסית משתנה ומשתכללת בעולם ובישראל. בעקבות השכלולים והטכנולוגיות החדשות, חלו שינויים במערכת הבנקאות בישראל, סניפים נסגרו או צומצמו, עובדים פוטרו או נשלחו ללמוד טכנולוגיה מתקדמת ועלויות התפעול נחתכו.

סקירה של הפיקוח על הבנקים, מסכמת את התוצאות של ההתייעלות. נפתח בתרומה ללקוח (למרות שבסקירה הנתון נדחף לשוליים. ד”ש). בין השנים 2014-2018 חלה ירידה של כ-37% בעלות ניהול החשבון. החיסכון לציבור הלקוחות מוערך בשיעור של כ-3 מיליארד שקלים במצטבר, לכל משקי הבית. בנוסף, ישנה עליה במדדי איכות השירותים הבנקאיים ונגישותם, היות והמעבר לאמצעים דיגיטאליים, הגדיל את זמינות ונוחות ביצוע הפעולות הבנקאיות, כמו גם הקל על הנגישות למידע הבנקאי, לכלל לקוחות הבנקים.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

צעדי ההתייעלות הרבים והמשמעותיים, שנקטה המערכת הבנקאית בשנים האחרונות, הביאו לצמצום הוצאותיה התפעוליות, לצד המשך צמיחה בפעילותה ותמיכה בפעילות המשק. כך, מסוף שנת 2014, חל גידול של כ-18%, בסך הנכסים של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות, לצד צמצום בהוצאות התפעוליות, בכ-8%. התייעלות זו יוצאת דופן, גם בהשוואה בינלאומית.

במסגרת ההתייעלות, משנת 2014 ועד לסוף שנת 2018, קטן מספר המשרות במערכת הבנקאית בכ-5,350 (כ-13% מסך המשרות) -צמצום שלבדו הביא לחיסכון של כ-2.1 מיליארד שקלים מידי שנה בעלויות השכר. יתר על כן מוסיפים בפיקוח על הבנקים, אילו מספר העובדים היה ממשיך לגדול, ביחס ישיר להיקף הפעילות הבנקאית השוטפת, ללא הטכנולוגיות החדשות, הרי שכיום המערכת הבנקאית הייתה מעסיקה, עוד כ-14 אלף עובדים ומוציאה מעל ל-5 מיליארד שקלים נוספים בשנה.

870/135 ליינר ארטקל

במקביל, ננקטו מספר רב של צעדים לצמצום הוצאות האחזקה, אחד מהם הוא צמצום הסניפים. בפיקוח על הבנקים מודים, כי סגירת הסניפים מביאה עימה גם קושי לאוכלוסיות מסויימות, המתקשות להסתגל לשינויים הטכנולוגיים. בנקודה זו הם מוסיפים, כי הפיקוח פועל במספר מישורים, כדי לצמצם את הפגיעה בציבור עד כמה שניתן ולסייע לאוכלוסיות אלו להסתגל לשינוי.

בשלוש השנים האחרונות, הצטמצם השטח של הבנקים בכ-25,000 מטרים. הצמצום תורם לחיסכון בעלויות המבנים ואחזקתם; מעבר לטכנולוגיות המייעלות את דרכי העבודה וחוסכות בהוצאות, הן בממשקים מול לקוחות הבנקים, והן בעלויות המשרדיות של הבנקים ובתפעול (ה-Back Office). הצמצום תרם לירידה של 11% בעליות השכירות.

בסקר שביעות הרצון של האזרחים מהבנקים ניתן לראות שישנם בנקים שהשקיעו יותר בטכנולוגיות וישנם שהשקיעו פחות. בסך הכל, בשנים האחרונות המערכת הבנקאית הגדילה את ההוצאה על טכנולוגיה, לכ- 10% מסך ההכנסות, רמה גבוהה יחסית למקובל בעולם (כ-7%).

לדברי הפיקוח על הבנקים, התייעלות המערכת הבנקאית היא צעד הכרחי בהתמודדות עם שינוי הסביבה העסקית, שכן התייעלות המערכת תאפשר לבנקים להתמודד טוב יותר עם התגברות התחרות, וכן להקצות כספים להשקעה בטכנולוגיות מתקדמות, כך שהמערכת הבנקאית העתידית תתאים לסביבה המשתנה ותוכל להישען על טכנולוגיות, אשר ישפרו את חווית הלקוח ויוזילו את עלויות השירותים הבנקאיים.

הפיקוח על הבנקים פעל באופן פרואקטיבי בשנים האחרונות, לקדם את התאמת מערכת הבנקאות לעולם תחרותי ודיגיטלי, ולרתום את המערכת הבנקאית לשינוי. הפעילות הפיקוחית בוצעה בגישה הוליסטית, תוך התייחסות לכל נדבכי השינוי- הטכנולוגיה, העובדים, הלקוחות וניהול הסיכונים.

הציפיה היא, שבשנים הקרובות ימשך השיפור, באיכותם ובנגישותם של השירותים ללקוחות (באמצעות חדשנות ודיגיטל), כך שהדבר ימשיך ויתבטא בהוזלת השירותים הבנקאיים.

ואם כבר בנקים וטכנולוגיות, מליאת הכנסת אישרה את הדחייה לחוק שירותי התשלום – הצעת החוק המאושרת, המבקשת להסדיר את אמצעי התשלום החדשניים כדוגמת ארנק אלקטרוני, אפליקציות תשלום סלולריות וכדומה.

בכנסת דחו באותה עת, עוד שני חוקים, בטענה כי מדובר בחוקים שטרם הושלמה חקיקת המשנה שלהם, או טרם תוקנו התקנות הנדרשות. דחיות אלה נדרשות לאור שיתוק ועדות הכנסת בשנה האחרונה, בעקבות מערכת הבחירות השלישית תוך פחות משנה ועל מנת למנוע מצב של ריק סטטוטורי. הצעות החוק האחרות שנדחו עוסקות ברפורמת מוניות השירות והסדרת שירותים ומקצועות בענף הרכב. כל ההצעות אושרו ללא מתנגדים והן יועברו לוועדת הכספים להכנתן לקריאה שנייה ושלישית.

נוסיף כי טרם ההצעה בכנסת נערך דיון בוועדת הכספים ובמהלך הדיון, יו”ר הוועדה ח”כ הרב משה גפני ומספר מחבריה, ביקשו להבין מדוע יש צורך בארכה, שעה שכבר במסגרת החוק נקבע כי יכנס לתוקף שנה לאחר פרסומו.

נציגת משרד המשפטים השיבה, כי החוק מוכן, אך בנקים וגופי תשלום נוספים טרם ערוכים לכניסתו לתוקף, ועל כן ישנו צורך אמיתי בארכה נוספת, וכי אפשרות זו נלקחה בחשבון מראש. כן צוין, כי בין הגופים שביקשו ארכה, נמנית גם ענקית התשלומים פייפאל.

כתיבת תגובה