הישראלים חוגגים: העסקאות בכרטיסי האשראי בזינוק

היציאה לקניונים לצד הישיבה המרובה בבית וגידול במכירות אתרי האונליין מובילים לזינוק בנתוני הרכישות בכרטיסי האשראי במהלך רוב 2020 • המשמעות: אין מגבלת ביקוש, הכל עניין של היצע • הצפי: גידול דו ספרתי בהיקף הרכישות במידה וישראל לא תיכנס לסגר נוסף

אשראי | צילום: depositphotohs.com

האם מדינת ישראל בדרך לשחרור ה'קפיץ' ורק אחרי תקופה של 'התפרעות' בסליקת כרטיסי האשראי תבוא הירידה והחזרה לצמצום ההוצאות בהתאם ליכולת הכלכלית? על פניו נראה שזו המגמה הנחזית. על פי הערכות של מרבית הכלכלנים, שנת צריכה חזקה לפנינו, כאשר 2021 תהיה הסמן ליציאה מהמשבר, ואילו רק בסופה או בתחילת 2022 הציבור יתאזן, יתאפס על עצמו ויבין את מצבו המר, כשגלגל ההלוואות יחל לחרוק וההוצאות תתכנסנה בחזרה לפרופורציות.

הנתונים שמציגות 'מקס', 'ישראכרט' ו'שב"א' מלמדים כי אין מגמת חיסכון אצל הציבור שנהנה מתחושת פיצוי מדומה ואץ אל הקניון כדי למלא את החלל שנפער בו בשעה שבילה בקניות 'רק' באמצעות הקניונים הווירטואליים באתרי האונליין שפרחו.

כך למשל, ההוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי בנובמבר 2020, שכלל את יום הרווקים הסיניים, הבלאק פריידי, סייבר מאנדיי ושופינג IL, עמדו על סך כולל של 31 מיליארד שקל. עלייה של 3.6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

60.5% מסכום הרכישות בכרטיסי אשראי בחודש שעבר בוצעו ברכש מרחוק. עלייה של 17.9% בקניות מרחוק לעומת נובמבר אשתקד, אז עמד נתח ההוצאות בעסקאות אונליין על 53.2% מכלל ההוצאות בכרטיסי אשראי.

ומה באשר למשיכת המזומן? מתברר כי החגיגה לא פסחה על הכספומטים הבנקאיים. כך, בעוד שעל פי נתוני שב"א חלה עלייה בהוצאות הישראלים במהלך חודש נובמבר החולף, עדיין שוק המזומן (וההון השחור הפורח, כפועל יוצא) מלמד על רצון לחסוך ברישום הכנסות וקבלת תמיכה לעצמאים מרשויות המדינה. הנה העובדות המדברות בעד עצמן: הישראלים משכו 4.77 מיליארד שקל בסה"כ. עלייה של 3.6% לעומת חודש נובמבר 2019.

מומחי הכלכלה סבורים, כי הישראלים שכמובן לא מנצלים את המשבר כדי לחסוך, רצים לפצות את עצמם על ההוצאות שאולי חסכו בהן בתקופת הסגר על מרכזי הקניות. מתקפת הרכישות עדיין לא מסמנת את סוף הפריחה הגדולה של הקמעונאים והרשתות: 2020, אולי הייתה שנת האי-קומרס שהזניקה את המכירות בדיגיטל ארבע וחמש שנים קדימה, אך 2021, צפויה להיות שנת צריכה חזקה במיוחד כשרק אחריה, כאמור, תגיע ההאטה ואולי אף קיטון שייגרם בצל האבטלה שלא ממש צפויה להשלים פערים באותו הקצב שבו הכלכלה המקומית – בתחום המכירות כמובן, תציג פריחה (מזויפת).

ההוצאה הוסטה

נתחיל בסקירה במבט השוואתי לאחור, לתחילת הקורונה: פילוח ההוצאות מגלה כי ההוצאות החדשות שנולדו מהצורך בביטחון (יסודי, מזון או ביטוחי בריאות למשל) עלו בגרף תואם לצפי בעוד שההוצאות שנחשבות חיוניות פחות, זכו לפחות השקעה. כך למשל, ההוצאות על מזון גדלו מ-20.2% מההוצאה החודשית ל-23.6%. מנתוני חברת 'מקס' שפולחו ע"י עדי דברת-מזריץ ב- TheMarkerמצביעים על כך, שההוצאות על טיסות ותיירות הצטמצמו מ-5.6% מסך ההוצאה החודשית לפני הקורונה ל-1.1% בלבד בממוצע בחודשי הקורונה. לדבריה, אמנם חלה מגמת שיפור ניכרת מאוגוסט, בשל פתיחה מצומצמת של השמים למדינות ירוקות ותיירות פנים, אך עדיין המספרים רחוקים משמעותית מאלה שלפני המשבר.

כך גם ההוצאה על מוצרי הלבשה והנעלה חוותה ירידה בשל העובדה ש'לא יוצאים מהבית, מתלבשים פחות'. רק בזמנים שחנויות ההנעלה וההלבשה נפתחו לאחר זמן ממושך של סגר, ניתן היה לראות עלייה במכירות של התחום הזה. עד עתה, אם בחודשים שלפני הקורונה שיעור ההוצאה הממוצעת על מוצרי הלבשה והנעלה היה 5.9% מההוצאה החודשית, הרי שמאז מרץ עומדת ההוצאה על ממוצע של 4.8% בלבד.

הכסף לקניות, על פי הפילוח, הוסט למוצרי חשמל ביתיים הנחוצים לשהייה בבית, עבודה ולמידה מרחוק: מקררים, מזגנים, מסכים ועוד. מממוצע של 3.4% מההוצאה החודשית לפני הקורונה, עלתה ההוצאה למוצרי חשמל עד ל-4.3%. ענף הריהוט חווה אף הוא עדנה, לצד חנויות 'עשה זאת בעצמך', חנויות הכלבו וחנויות הסטוק, שנשארו פתוחות לאורך כל התקופה והתאפשר להן לאכלס מספר רב של לקוחות.

גם המרכולים נהנו מתופעת האגרנות. דברת-מזריץ מציינת כי שיעור ההוצאה על מוצרי מזון, משקאות וטבק גדל מממוצע של 20.2% מההוצאה החודשית לפני הקורונה ל-23.6% בממוצע בחודשי הקורונה. בחודשים הראשונים לפרוץ המגפה, שיעור ההוצאה על מזון קפץ משמעותית ל-27.2% במארס ול-29.7% באפריל, בצל אי-הוודאות ששררה.

עוד דיווחה דברת-מזריץ כי תחומים נוספים שהנתח שלהם על פי 'מקס' כחלק מההוצאה החודשים גדל, הם מחשבים ותוכנה לצד תחום שירותי הרפואה והקוסמטיקה – כולל רשתות הפארם, מוצרי טיפוח ותוספי תזונה.

ניתוב שונה

האם אנו מוציאים יותר או רק מנתבים את הכסף למקומות שאנו חושבים כי הם נכונים יותר? בדיווח ב- TheMarker נאמר עוד כי נתוני שב"א (שירותי בנקאות אוטומטיים), מפעילת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, מגלים כי הישראלים הוציאו בסך הכל בכרטיסי אשראי בין מרץ לאוקטובר 2020, סכום דומה לתקופה המקבילה אשתקד – 225.3 מיליארד שקל. מניתוח TheMarker עולה כי מדובר דווקא על ירידה כיוון שאם בינואר-פברואר ההוצאות גדלו ב-3.5% לעומת התקופה המקבילה ב–2019, משמע שהגידול נעצר.

מאידך, אם הקניות באתרי חו"ל לא עוברות דרך מערכות שב"א, הרי שכאן טמון הגידול הרב בהוצאות, וזהו המקום אליו מנתבים האזרחים את הכסף שחסכו על טיסות, ביגוד, פנאי וחופשות.

 הצפי: עלייה ברכישות

לפי דברי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש שצוטטו בכתבה, הרי ש"בחודשים האחרונים ניכר גידול בפער בין הכנסות להוצאות – כלומר, אנשים מוצאים פחות ממה שהם מכניסים. זה נובע מכך שמרבית הישראלים לא פוטרו מעבודתם והכנסתם לא נפגעה. בנוסף, הממשלה מזרימה כספים לאנשים שכן נפגעו כלכלית, אם זה המענקים לעצמאים או באמצעות דמי אבטלה לטווח ארוך. במקביל, לא ניתן היה לטוס לחופשות ולהוציא כסף בחו"ל ובמסעדות ואנשים הוציאו את הכסף שחסכו בתחומים מסוימים במקומות אחרים. לכן, רמת הצריכה חזרה להיות דומה לזו שהיתה לפני המשבר, ולפעמים אף גבוהה יותר".

ואילו ירון טיקטין, סמנכ"ל לקוחות פרטיים ואשראי במקס, אמר כי "נובמבר היה חודש פורה לעומת נובמבר 2019. אנו רואים שאנשים הוציאו יותר כסף ברוב הענפים, מלבד טיסות, תיירות ודלק שעדיין לא חזרו להיקף הפעילות של שנה שעברה. בהשוואה למארס אנו רואים עלייה בצריכה ברוב הענפים, מלבד ענף המזון שבו נרשמת התמתנות בצריכה. אנשים לא קונים פחות, הם פשוט קונים בישראל ולא בחו"ל".

טיקטין נטה להעריך, כי "חלק גדול מהמעבר לרכישות באונליין יישאר אחרי משבר הקורונה".

ואילו אורי אלון, המשנה למנכ"ל ישראכרט – חברת הסליקה שגם היא רשמה נתוני גידול אדירים במכירות המקוונות לעומת התקופה המקבילה אשתקד (147% בתחומי ההלבשה במרץ-ספטמבר; 102% בתכשיטים ושעונים) – צוטט ב- TheMarkerכי "כשמשבר הקורונה פרץ, ראינו הלם בקרב הציבור ועצירה כמעט מוחלטת של הצריכה, למעט בענפי המזון והפארם. ככל שהזמן חלף הירידה בצריכה התמתנה. גם החברות עצמן הבינו את המצב והחלו להשקיע במסחר מקוון ובאפיקים נוספים שמאפשרים להן חזרה לפעילות".

קניות אונליין | צילום: יח"צ סיילספורס

הבוקר הבאנו את סקירת מומחי אגף הכלכלה בבנק לאומי שאמרו, כי "נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי מלמדים כי מתחילת המשבר, הפעילות נוטה להגיב במהירות ולעלות באופן משמעותי במקביל להסרה של ההגבלות, ולהיפך; מה שמעיד על כך שהמגבלה המשמעותית על הפעילות בעת הנוכחית הינה מגבלת היצע ולא מגבלת ביקוש, זאת בין היתר, הודות לתמיכות הממשלתיות במשקי הבית שנפגעו מהמשבר".

עוד הוסיפו ד"ר גיל מיכאל בפמן והכלכלן יניב בר, כי "על-פי אומדננו להיקף הרכישות מנוכה העונתיות לחודש נובמבר, שמתבסס על נתוני בנק ישראל, נראה כי צפוי גידול בשיעור "דו-ספרתי" בסך הרכישות בכרטיסי אשראי. ככל שתהליך היציאה מהסגר יימשך כך פעילות הרכישות במרבית הענפים (למעט ענפי השירותים) צפויה לעלות".

כתיבת תגובה