המפקח על הבנקים: סיכון הסייבר הוא הדבר המטריד ביותר

המפקח על הבנקים בוועדת הכלכלה: רק 26% מתמהיל המשכנתאות של הציבור הוא בריבית קבועה לא צמודה ו-74% מהתמהיל חשוף לעלייה בריבית ובאינפלציה | “סיכון הסייבר הוא הכי מטריד”, אמר בסקירה שמסר לחברי הוועדה | הח”כים העלו את יחס הבנקים ללקוחות חסרי גישה טכנולוגית, טיפול בתחרות, קישוריות בין אפליקציות התשלום וסיוע למודרי אשראי | ח”כ שמחה רוטמן: דו”ח המפקח נראה כמו דו”ח בעלי מניות – כשהבנקים הם בעלי המניות

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן בוועדת הכלכלה | צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

היום השתתף המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, בוועדת הכלכלה של הכנסת והציג את הסקירה השנתית על המערכת הבנקאית בישראל לשנת 2021, בה מפורטים שלל הצעדים שקידם הפיקוח וההתפתחויות הכלכליות המרכזיות בעולם הבנקאות הישראלי.

המפקח אבידן אמר כי לצד ההישגים הרבים של הפיקוח על הבנקים, אותם הציג בפני הוועדה, יש גם הרבה מאוד אתגרים. לדבריו, “סיכון הסייבר הוא הכי גבוה והכי מטריד, בעיקר הסיכון הבלתי ידוע. הבנקים משקיעים וגם ברמה המדינתית יש תשומת לב לנושא הזה”.

עוד אמר אבידן: “יש נטייה להסתכל על רגולטורים כהולכים קצת אחרי המחנה ואנחנו רוצים להיות פיקוח מוביל, יוזם ומקצועי כשהראייה לטובת הציבור והמשק. המסרים העיקריים שלנו הם שחשוב לשמור על מערכת בנקאות יציבה, והמערכת הבנקאית איתנה. הלקוח הוא במרכז וצריך לשרת אותו בהגינות והוגנות ולאפשר לו לתחר. “התפקיד שלנו הוא להמשיך להסיר חסמים ולפעול לעידוד חדשנות. נמשיך לפעול בעולם הדיגיטציה כדי שתהיה בישראל בנקאות עכשווית ומתאימה”.

הוא הוסיף, כי “הדגש שלנו על נושאי הסייבר ואבטחת מידע, המערכת רואה בזה סיכון גבוה. החלק השני הוא טכנולוגי והמשכיות עסקית. מערכות המחשוב של פעילות הבנקים מורכבות ומבוגרות, זאת מול מערכות ללקוח שהן חדשניות והפער הוא לצמצם מעבר בין דורי. החלק השלישי הוא התפתחות הפינטק”. עוד ציין, כי רק 26% מתמהיל המשכנתאות של משקי הבית הוא בריבית קבועה לא צמודה, שלא חשוף לשינויים, בעוד 74% מהתיק מושפע מהעלייה באינפלציה ובריבית.

ח”כ מוסי רז ביקש התייחסות המפקח לריכוזיות המערכת הבנקאית, ואבידן השיב כי השאלה היא על מה מסתכלים, והתפקיד של הפיקוח הוא לדאוג לשוק שנותן מוצרים תחרותיים והוגנים, ומאפשר לצרכן יכולת בחירה.

ח”כ נירה שפק הוסיפה כי לא ראתה התייחסות למודרי אשראי ולעמלות שמשלמים משקי הבית בישראל. ואילו ח”כ אורי מקלב אמר כי רבים מרגישים שיש לקוחות מועדפים, שהבנקים פותחים בפניהם דלתות, ויש לקוחות שהבנקים פחות מעוניינים בהם. הוא הוסיף כי עם הקושי העיקרי מתמודדים מי שאין להם נגישות לסמארטפונים וטכנולוגיה.

ח”כ שמחה רוטמן אמר כי ההתייחסות לפעולות לצמצום הריכוזיות הייתה צריכה להיות הדבר העיקרי בדוח. הוא הוסיף כי דוח המפקח נראה כמו דוח בעלי מניות, כאילו בעלי המניות של המפקח הם הבנקים בעצמם. “כך נראה רגולטור שבוי. הדבר הכי חשוב שיהיו כמה שיותר שחקנים, ובסוף את כל הביצים שלנו אנחנו שמים בשני בנקים, אולי שלוש. אני מצפה שבדוח של השנה הבאה תהייה התייחסות להכנסת בנקים חדשים, כי האוכלוסייה גדלה ומספר הבנקים הצטמצם. יש חמישה בנקים, אבל למעשה זה שניים פלוס שלוש”, אמר.

יו”ר הוועדה, מיכאל ביטון התייחס לסקירה ואמר כי הדבר שמרחף מעל הכל הוא הריכוזיות, וצריך להבין כיצד היא מונעת תחרות ופוגעת בחלשים ביותר. הוא הוסיף, כי הניוד נמוך וזה אחד הביטויים לחוסר תחרות, ואמר כי הוועדה מצפה מהפקח לטפל באפליקציות התשלום שלא מקושרות, לבדוק לעומק את נושא העמלות, לטפל בפגיעה במודרי האשראי ובחלשים שמצבם הורע בשל שיתוף המידע הפיננסי, לבחון העלאת תקרת המימון למשכנתא לרוכשי דירה ראשונה מעל 75%, לייצר סינרגיה בין פעולות הרגולטורים הכלכליים ועוד.

המפקח אבידן התייחס לדברים ואמר כי הדוח כולל התייחסות לנושא הריכוזיות. הוא הוסיף כי נושא הקישוריות בין אפליקציות התשלום הוא דבר מורכב, ואמר כי נושא העמלות בהחלט מטריד. “השאלה היא האם רגולטור צריך להתערב והאם יש כשל שוק. חוסר שביעות רצון הלקוחות בהחלט מונח על המדוכה”, אמר.

עוד הוסיף, כי “הלקוח במרכז היא אמירה מאוד מרכזית שלנו, יש לשרת את הלקוח בהוגנות, לתת לו את השירותים שמתאימים עבורו ולאפשר לו לעשות השוואת מחירים ומוצרים”.

כמו כן אמר אבידן, כי “נושא רווחים שמופקים על ידי המערכת לצד השאת ערך חברתי הם בעלי ערך אסטרטגי גבוה בעיניי ולכן אנחנו נמשיך לעשות כל מאמץ כדי שהמערכת הבנקאית תיקח חלק בכך שנחיה פה בחברה טובה יותר”.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה