הסגר הראשון: מאות אלפי עסקים נפגעו בניגוד לחוק?

מספר חדש היוצא בימים אלה עולה: החלטת הממשלה לסגור את העסקים בחודשים הראשונים לפרוץ מגיפת הקורונה נחזית להיות בלתי חוקית • בעלי עסקים שפתחו וקיבלו קנסות יכולים לפנות לבית המשפט • עו"ד שלומי לויה, ממחברי הספר: "מעניין יהיה לראות מה יחליטו בתי המשפט כשתובא בפניהם תביעה לפיצויים כנגד המדינה בגין הפגיעה בחופש העיסוק – למרות שאסור לפגוע בתקנות שעת חירום בחופש העיסוק – של מאות אלפי בעלי עסקים והנזקים שנגרמו בעקבותיה"

שוק מחנה יהודה בסגר הראשון | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

בימים אלה ישראל מתחילה לצאת מהסגר השלישי וחלק מהעסקים חוזרים לפעילות, אולם מסתבר כי החלטת הממשלה להפסיק פעילות של ענפי משק שלמים הכוללים עשרות ומאות אלפי עסקים בתחילת משבר הקורונה הייתה, על פניה, בלתי חוקית בהיותה מנוגדת לחוק יסוד חופש העיסוק.

כך עולה מספר חדש  "כיצד שונתה השיטה הפוליטית בישראל 2020-1990" (בהוצאת המרכז הליברלי). היוצא לאור בימים. על פי מחברי הספר, עו"ד אוריאל לין, לשעבר יו"ר חוקה חוק ומשפט  שהעביר את חוק יסוד חופש העיסוק (וכיום נשיא איגוד לשכות המסחר) ועו"ד שלומי לויה, סמנכ"ל משפט וממשל באיגוד לשכות המסחר, ההחלטה על סגירת העסקים נעשתה במסגרת תקנות שעת חירום, אבל מתברר כי המחוקק מנע בזמנו אפשרות של פגיעה בחופש העיסוק במסגרת תקנות שעת חרום.

על פי חוק היסוד, בחופש העיסוק ניתן לפגוע רק במסגרת חוק מפורש, לא באמצעות תקנות. מסקרן יהיה לראות מה יחליטו בתי המשפט כשתובא בפניהם דרישה לפיצויים מהמדינה בעקבות המהלך שאיננו עולה בקנה אחד עם לשונו הברורה של חוק היסוד. כמו בפני אותם עסקים שפתחו באותה עת את בתי העסק ונקנסו על כך, עומדת הדרך לפנות לבית המשפט על מנת לדרוש את ביטול הקנסות שהוטלו עליהם בניגוד לאותה הוראה.

הספר היוצא לאור בימים אלה סוקר את השינויים המרכזיים בשיטה הפוליטית בישראל שנבעו כמהלך נגד לתרגיל המסריח של הפלת ממשלת האחדות הלאומית במרץ 1990, ואת התמורות שחלו בשינויים אלו על פני חלון זמן של שלושה עשורים, מאז ועד היום. שינויים אלה כוללים גם את חוקי היסוד של זכויות האדם: חוק יסוד: חופש העיסוק וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ששינו כליל את פניה של המערכת המשפטית. חוקי יסוד אלה הועברו ע"י עו"ד אוריאל לין בתפקידו כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. על פי הספר החדש,  "חופש העיסוק הינו זכות יסוד חוקתית, שהמחוקק יכול להגבילה רק בהתקיים התנאים המפורטים בחוק היסוד עצמו ובכללם: הגבלת חופש העיסוק יכולה להיעשות רק בחוק ולא במסגרת חקיקת משנה (צווים, תקנות וכדומה)".

ולמרות האמור לעיל, עם פרוץ משבר הקורונה בישראל, בחודש מרץ, הוחלט על סגירת מאות אלפי עסקים בתקנות ולא בחוק. תקנות שעת החירות הותקנו ב 21/3/2020 ונשארו בתוקף במשך כשלושה חודשים עד אשר ב-17/6/2020 הגבלת חופש העיסוק הועברה למסגרת של חוק.

באותם שלושה חודשים נגדעה פרנסת סקטורים שלמים במגזר העסקי, ובכללם חנויות, קניונים, מקומות תרבות ובילוי, פאבים, חדרי כושר, מסעדות ועוד. חלקם נסגרו ונפתחו לחלופין. הנזק הכספי לאותם בעלי עסקים היה, מן הסתם, עצום והפיצוי שניתן, ככל שניתן לעסקים, היה בבחינת טיפה בים ורבים מהם לא הצליחו להתאושש עד היום.

לדברי עו"ד שלומי לויה, ממחברי הספר, ההוראה שלפיה נסגרו ונקנסו עסקים בגין הפרת הוראות הסגירה נשענת על בסיס חוקי בעייתי. שכן חוק יסוד חופש העיסוק משריין את עצמו מפני כל פגיעה של תקנות שעת חירום בו. "המצב החוקי בישראל הוא שתקנות שעת חירום לא יכולות לשלול את חופש העיסוק. על מנת למנוע פעולות בלחץ הזמנים והעיתים, כמתחייב בחקיקת חירום, החליטו מראש שאותה חקיקת חירום לא תוכל לפגוע כלל בחופש העיסוק. למרות זאת, סגירת העסקים נעשתה באמצעות תקנות ובעקבות זאת עסקים רבים קרסו, עובדים פוטרו או הוצאו לחופשה ללא תשלום והכל סביב הוראה, שנחזית להיות לא חוקית". לדברי עו"ד לויה, לאחר מכן, כשהמדינה המשיכה את האיסורים והמגבלות היא כבר עשתה זאת במסגרת חוק ובמסגרת של חוק ניתן לפגוע בחופש העיסוק בכפוף לתנאים המנויים בחוק היסוד עצמו.

לדברי עו"ד לויה, למרות שסגירת העסקים לתקופה של כשלושה חודשים נעשתה בניגוד לחוק יסוד חופש העיסוק, ככל הידוע לנו, הנושא לא עלה לדיון ולא נבחן בבתי המשפט עד היום. "מסקרן יהיה לראות כיצד תתמודד המדינה ומה יחליטו בתי המשפט, כשתובא בפניהם תביעה לפיצויים כנגד המדינה בגין הפגיעה האסורה בחופש העיסוק והנזקים שנגרמו בעקבותיה", מסכם עו"ד לויה.

כתיבת תגובה