העברת כספים בגבול ללא דיווח, עלולה לגרור קנסות

רשות המסים מפרסמת את העיצומים שהטילה בסוף שנת 2017 על מפרי חוק • קנס בסך 200,000 ש”ח הוטל על אחת שהכניסה קרוב למליון שקלים במספר כניסות לארץ • החוק למניעת הלבנת הון דורש דיווח על העברת מעל לחמישים אלף ש”ח במעברים אויריים, ומעל 12,000 ש”ח במעברים יבשתיים • “לא ידעתי”, “שכחתי” ו”הייתי עייף”, בין התירוצים לאי הדיווח

העברת כספים במעבר הגבול ארז | צילום אילוסטרציה: אדי ישראל, פלאש 90

רשות המסים מפרסמת את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח שלא דיווחו במחצית השנייה של שנת 2017 למכס על הכנסת כספים והוצאתם, בהעברה פיזית במעברי הגבול או באמצעות הדואר. הפרסום מכיל 13 החלטות, שסך העיצום הכספי בגינן עומד על 338,500 ₪. זאת לעומת 23 החלטות במחצית הקודמת בסך כולל של 172,260 ₪.

העברת כספים דרך מעברי הגבול הינה אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון. אחת הדרכים העיקריות לחשיפתן של העברות ממון מיד ליד וממקום למקום היא בהטלת חובה לדווח באורח שוטף על העברות של כספים מתוך המדינה ואל המדינה. לפיכך, בישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, קיימת חובת דיווח על הכנסת כספים והוצאתם. על אכיפת חובת דיווח זו אמונים מינהל המכס וחטיבת החקירות של רשות המסים.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

בחודש דצמבר 2017, נכנס לתוקף תיקון לחוק איסור הלבנת הון, שהוריד את סף חובת הדיווח על כספים במעברי הגבולות מ-100,000 ש”ח, לסכומים הבאים: מעברי גבול אוויריים וימיים – 50,000 ש”ח. מעברי גבול יבשתיים – 12,000 ש”ח.

כנגד מפרי חובת הדיווח ניתן לנקוט באכיפה פלילית או מנהלית. ההליך המנהלי מיועד להשית סנקציה מנהלית, מהירה ואפקטיבית ללא הרשעה בפלילים, במקרים בהם הוכחה הפרה ברמה העובדתית. המכס הוא המוסמך להחליט אילו מקרים מתאימים לאכיפה מנהלית ולהביאם בפני הוועדה להטלת עיצום כספי. כיום, מפעילה רשות המסים ארבע ועדות להטלת עיצום כספי הבוחנות האם הופרה חובת דיווח ולאחר מכן מחליטות אם המקרה הנדון מצדיק את הפעלת מנגנון הטלת העיצום הכספי.

בין ההחלטות שפורסמו, הוטל קנס עצום בסך 200 אלף ש”ח, על אזרחית שהכניסה בין חודש נובמבר 2014 לחודש דצמבר 2015 סכום של 200,000 דולר במזומן, מבלי שהצהירה על כך.

870/135 ליינר ארטקל 2

 

מחקירתה עלה כי נכנסה לישראל 7 פעמים (עם שני דרכונים שונים) והכניסה בממוצע בכל כניסה, סכום העולה על הסכום החייב בדיווח. בחקירתה ניסתה לטעון כי עברה יותר פעמים עם סכום פחות מחובת הדיווח, אולם בסוף הודתה במעשיה ואף הודתה כי הייתה מודעת לחובת הדיווח. במהלך הדיון בעניינה נשקלה לחומרה העובדה כי מדובר בסכום גבוה, אשר פוצל, במטרה להתחמק מדיווח, תוך מודעות מלאה להוראות החוק.

עיצום כספי משמעותי נוסף, על סך 100,000 ₪, הוטל על אזרח ישראל שלא הצהיר על הכנסת 58,000 דולר במזומן (204,624 ₪) בהם זכה לטענתו, במשחקי מזל בחו”ל. בטיעוניו בפני הוועדה להטלת עיצומים כספיים, טען כי אינו מכיר את חובת הדיווח על הכנסת כספים החלה במעברי הגבול, אך הודה כי מתוקף עיסוקו כנותן שירותי מטבע ותיק, הוא מודע להוראות חוק איסור הלבנת הון ומימון טרור וכי הוא נוהג לדווח באופן סדיר כנדרש. ברדה הוסיף וטען כי לא התכוון להונות את רשות המסים וכי דיווח על סכומי זכייתו לרו”ח שלו במסגרת הצהרת הון.

מעוד החלטות שפורסמו, עולה שרבים אינם מודעים לאיסור העברת הכספים, ולעיצומים המושתים על העבריינים, אולם עלו גם תירוצים מגוחכים, כמו של אחד שהעביר מאות אלפי דולרים וטען שלא דיווח על כך מפאת עייפותו. או אחר שהעביר כספים מעזה דרך מעבר ארז וטען ששכח לדווח. על רוב העברות הוטלו עיצומים הרבה יותר נמוכים, בסך של אלפי שקלים לכל אחד.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה