הר מירון בידינו: כך נמנעה הפקעת קבר הרשב”י 

בסופו של הליך משפטי שהסתיים בהסדר גישור: ציון הרשב”י במירון לא יופקע • ההסדר התקבל לאחר שלוש וחצי שנות דיונים לשלוש שנות ניסיון • נמנע תקדים של מסוכן של הפקעת מקומות קדושים לכל הדתות על ידי המדינה

מתפללים בציון הרשב"י במירון | צילום: 'ביזנעס'

שתים עשרה שנות סכסוך והתכתשות הסתיימו בימים אלה, לאחר שהסדר הגישור בעניין הפקעת קבר הרשב”י, קיבל תוקף של פסק דין בית המשפט העליון. מתווה ההסדר בנוגע לאופן ניהול אתר הקבר, התקבל לתקופת ניסיון של שלוש שנים, חלף ההפקעה. משמעות קבלתו היא שנכון לעכשיו, הפקעת הקבר יורדת מהפרק, וההסדר המוסכם נכנס לתוקפו. מדובר בסוגיה תקדימית הדנה לראשונה בניסיון להפקעת מקום קדוש והלאמתו על ידי המדינה.

אם לחזור קצת אחורה, תחילת המקרה החל בדו”ח מבקר המדינה משנת 2008. הדו”ח הצביע על כשלים בניהול אתר הקבר. בעקבות הדו”ח הוחלט להפקיע מוועד ההקדשות, המורכב משני גופי הקדש ספרדיים ושניים אשכנזיים, את הבעלות ואת זכויות הניהול במקום. כמובן שלא נכנס במסגרת זו למאבק שנוהל על ידי גורמים בהקדשות, שהתנגדו לאיבוד המעורבות של ההקדשות הדתיים ושינוי צביונו של האתר. היהדות החרדית סערה כבר רבות בנושא. מדובר באחד האתרים הקדושים והחשובים ביותר, שאליו מגיעים אליו כמיליון וחצי מבקרים בשנה, שני לכותל המערבי מבחינת כמות המבקרים. 

Box

במאמר מוסגר יצוין, כי במהלך השנים, נוהלו גם הליכים אזרחיים בבית המשפט המחוזי בנצרת, שבהם נדונה שאלת הבעלות במקום. במסגרת הליכים אלו, במסגרת החלטה של בית המשפט העליון, הוקמה בשנת 2008, ועדה בת חמישה חברים, 4 נציגים של ההקדשות ונציג נוסף של המדינה, שהוחלט כי תהיה אמונה על ניהול המתחם.

בסוף שנת 2011, החליטה הממשלה לפטור עצמה ב”הינף יד” מהליכים אזרחיים אלו שבהם אמורה היתה להתברר שאלת הבעלות במקום, ומהמנגנון שקבע בית המשפט העליון ולהפקיע את האתר מידי ההקדשות השונים, שהינם בעליהם הרשומים של המקרקעין עליהם מצוי אתר הקבר, במטרה להעבירו לחלוטין לשליטת ולבעלות המדינה. שר האוצר דאז יאיר לפיד חתם על צו המעביר למדינה את הבעלות על המתחם, אולם החלטת ביניים של בג”ץ מאפריל 2016 שלחה את הצדדים לנהל מו”מ על מנת לנסות למצוא מודל ניסיוני חלף מימוש ההפקעה.

משרד עו”ד צבי שוב המייצג את ועד ההקדשות הגיש התנגדויות לוועדות הרלוונטיות, ומשהן נדחו הוגשה עתירה לבג”ץ במסגרתה התקיימו מספר דיונים. עו”ד גלעד שמעון, ממשרד עורכי דין צבי שוב, מומחה בתכנון ובניה ונדל”ן התייחס להסדר ואמר כי, “מדובר בהליך מורכב ויוצא דופן ברגישותו, שעסק בכוונתה של המדינה להפקיע את הבעלות באחד מן האתרים המקודשים ביותר לדת היהודית – אתר קבר הרשב”י, מידי ההקדשות הדתיים שנציגיהם מעורבים בניהול אתר הקבר מאות בשנים. 

“פרסום הודעות ההפקעה שבוצע עוד בשנת 2011 על ידי שר האוצר דאז – יאיר לפיד, נולד בעיקרו מתוך רצון של המדינה לקחת לידיה את השליטה בניהול המקום, שלטענת המדינה לא התבצע עד אותו שלב בצורה מניחה את הדעת”. 

Inner article

עו”ד גלעד שמעון התייחס גם לתקדים המשפטי המסוכן של ההפקעה: “פרט לטענות המשפטיות והעובדתיות הרבות של העותרים, אחת מן הטענות החשובות שהועלו כנגד ההפקעה, נגעה גם להשלכות הרוחב מרחיקות הלכת של המהלך שנקטה המדינה, והתקדים הדרמטי שהדבר עשוי ליצור, בכך שעשוי היה לפתוח פתח לביצוע הפקעות נוספות בעתיד, גם באתרים מקודשים לדתות אחרות, כגון כנסיות ומסגדים וכד’, דבר שהרגישות הכרוכה בו ברורה לכל. לאור המורכבות הרבה, גם ההליך המשפטי שהתנהל בפני בג”צ ארך מספר שנים, במהלכן הציע ביהמ”ש לצדדים להידבר ביניהם בניסיון למצוא מודל ניהולי משופר, חלף ביצוע ההפקעה. 

“לאחר דין ודברים ארוך, שלא צלח, ולאחר ניסיון נוסף להגיע להסכמות במסגרת הליך גישור מורכב שהתנהל בתקופה האחרונה בפני המגשר עו”ד יעקב כהן, הסכימו הצדדים בסופו של בעצת בית המשפט לקבל את מתווה הגישור, שקיבל תוקף של פסק דין, כאשר נקבע בין היתר כי ההסדר המוסכם שיבוא בשלב זה חלף ההפקעה, יהיה לתקופת ניסיון של 3 שנים”.

Inner

כתיבת תגובה