המצב רע, אבל ביחס לעולם, מצבה של ישראל מזהיר • הירידה בסך התוצר המקומי הגולמי, משקפת ירידות בהוצאה לצריכה פרטית, בהשקעות בנכסים קבועים ועליות ביצוא הסחורות והשירותים ובהוצאה לצריכה ציבורית • ירידה של 4.1% בתוצר לנפש • יבוא הסחורות והשירותים ירד בשנת 2020 ב-8.1% – הירידה החדה ביותר מאז שנת 2009 • וכמה עמוק הגירעון במאזן השוטף של המגזר הממשלתי?
דוד שלומוביץ 18.02.2021
נתניהו בשוק מחנה יהודה בירושלים | צילום ארכיון: יונתן סינדל, פלאש 90הפתעה. זאת ההגדרה המדויקת ביותר לסיכום הכלכלי של שנת הקורונה. כלכלנים רבים הפחידו אותנו במהלך השנה האחרונה, כאילו כלכלת ישראל עומדת בפני קריסה קולוסאלית מרשימה שיארך למדינה שנים להתאושש ממנה. אולם כמעט כל התחזיות התבדו, על פי דוח הלמ"ס המסכם את החשבונות הלאומיים לשנת 2020, התוצר המקומי הגולמי התכווץ רק ב-2.4% בשנת 2020 לעומת שנת 2019. בלמ"ס כותבים כי "ההתכווצות החריגה של המשק בשנת 2020 נגרמה ממשבר הקורונה ונקיטת הצעדים של הממשלה לבלימת הנגיף".
בהסבר לנתון נאמר, כי הירידה בסך התוצר המקומי הגולמי, משקפת ירידות בהוצאה לצריכה פרטית, בהשקעות בנכסים קבועים ועליות ביצוא הסחורות והשירותים ובהוצאה לצריכה ציבורית. כמו כן נרשמה ירידה של 4.1% בתוצר לנפש.
נציין כי ירידת התמ"ג ב-2.4% באה לאחר עליות של 3.4% ו-3.5% בשנת 2019 ובשנת 2018 בהתאמה. הירידה הזו, שנגרמה בשל משבר הקורונה, היא הגבוהה ביותר שנמדדה בחשבונות הלאומים (מאז 1950) והיא משקפת את המגבלות המתמשכות לאור המצב. ולמרות זאת מצבה של ישראל טוב יותר לעומת אירופה ומדינות נוספות בעולם. לשם השוואה, לפי תחזיות ה-OECD ירד התמ"ג לנפש בארצות הארגון ב-5.5% בממוצע השנה.
נתונים נוספים העולים מתוך הדוח הם ירידה של 2.3% בסך התוצר המקומי הגולמי למעט מיסים על היבוא; ירידה של 9.4% בהוצאה לצריכה פרטית וירידה של 11.1% בהוצאה לצריכה פרטית לנפש; ירידה של 4.8% בהשקעות בנכסים קבועים; עלייה של 2.9% בהוצאה לצריכה ציבורית; עלייה של 0.6% ביצוא הסחורות והשירותים וירידה של 8.1% ביבוא הסחורות והשירותים.
ברבעון הרביעי של השנה נרשמה עלייה מעניינת של 6.3% בתמ"ג ועלייה של 18.2% בהוצאה לצריכה פרטית. העלייה בתוצר משקפת בין היתר את ההשפעה של גידול משמעותי ביבוא מכוניות הנוסעים ברבעון זה (המיסים על היבוא הינם חלק מהתמ"ג). אגב האוכלוסייה בישראל גדלה בשנת 2020 ב-1.8%.
יבוא בירידה חדה
בלמ"ס מוסיפים כי יבוא הסחורות והשירותים ירד בשנת 2020 ב-8.1%, זאת הירידה החדה ביותר מאז שנת 2009. נתון זה מורכב מיבוא השירותים שירד ב- 21.4%. הירידה ביבוא השירותים משקפת ירידה של 2% ביבוא השירותים למעט תיירות, כאשר יבוא שירותי התיירות שנפגע בצורה חמורה ממשבר הקורונה ירד דרסטי ב-78.8% והוא השפיע באופן ישיר וחד על כלל היבוא. בנוסף ירד יבוא הסחורות האזרחיות ב-2.5% והיבוא הביטחוני ירד ב-1.7%. גם יבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, (ואוניות ומטוסים ויהלומים) ירד בשנת 2020 ב-7.9%.
כאשר מפרקים את הצריכה הפרטית לנפש שירדה כאמור ב-11.1% בשנת 2020, מתקבלת תמונה מעורבת. ראשית ההוצאה לצריכת מזון, משקאות וטבק לנפש דווקא עלתה ב-0.6% בשנת 2020. לעומת זאת ההוצאה לצריכת השירותים השונים לנפש היא שנפגעה משמעותית מהסגר והגבלות הריחוק החברתי שנכפו בתקופה זו. הוצאה זו ירדה ב-27.9% כאשר, השפעות משמעותיות במיוחד היו הירידות בשירותי ההובלה (הן בארץ והן בטיסות לחו"ל), בשירותי האירוח ובשירותי התרבות והפנאי.
בנוסף, ההוצאה למוצרים בני-קיימה למחצה לנפש (דהיינו הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) ירדה בשנת 2020 ב-9.4%. כאשר ההוצאה על הלבשה והנעלה בפרט ירדה ב-11.3% כי אם אין להיכן לצאת מדוע ולמה צריכים לרכוש ביגוד. גם ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש ירדה ב-7.8% וההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי ירדו ב-16.4% מפאת הסגרים שצמצמו את הנסועה והעבירות עשרות אלפי עובדים לעבוד מהבית.
עוד עולה מהדו"ח כי ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-3.9%, כאשר הקניות נטו עלו ב 14.1% ומשקפות בין היתר את ההוצאות החריגות של הממשלה בעקבות משבר הקורונה עבור הצטיידות רפואית.
ההשקעה בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) ירדה בשנת 2020 ב-4.8%, לאחר עלייה של 2.5% בשנת 2019 .
הירידה בשעות העבודה בענף הבינוי שחלה בעקבות משבר הקורונה (ביחוד ברבעון השני) גרמה לירידה משמעותית בהשקעות בבניה: ההשקעות בבניה למגורים ירדו ב-7.9%. לעומת זאת ההשקעות בבניה לא למגורים שמרו על יציבות (עלייה של 0.4% בלבד) בשל העובדה שפרויקטים של פיתוח תשתיות נמשכו ואף הועצמו בתקופות הסגר.
יצוא היהלומים עלה בשנת 2020 ב 24.7% ויצוא חברות ההזנק ירד בצורה משמעותית, כך שהיצוא ללא יהלומים וחברות הזנק עלה ב-1.7%.
גירעון המגזר הממשלתי
בשנת 2020 הסתכם המאזן השוטף של המגזר הממשלתי בגירעון של 133.8 מיליארד שקל לעומת גירעון של 42.7 מיליארד שקל בשנת 2019. במונחי תוצר הסתכם הגירעון בחשבון השוטף ב- 2020 ב-9.6% מהתמ"ג, לעומת גירעון של 3% ב-2019. הגידול בגרעון השוטף של המגזר הממשלתי נובע מההוצאות החריגות שהיו לממשלה בעקבות משבר הקורונה, ובמקביל לכך הגידול בגרעון מושפע גם מהירידה בהכנסות. הגירעון בחשבון השוטף שווה להכנסות השוטפות פחות ההוצאות השוטפות של כל הגופים במגזר הממשלתי: הממשלה, המוסד לביטוח לאומי, הרשויות המקומיות, המוסדות הלאומיים ומלכ"רים שמקבלים את רוב מימונם מהממשלה.
ההכנסות השוטפות בשנת 2020 ירדו ב- 3.0% לעומת עליה של 3.2% בשנת 2019. הירידה בסך ההכנסות השוטפות נבעה בעיקר מירידה בסך המסים, ובמענק בטחוני מארה"ב.
סך ההוצאות השוטפות במגזר הממשלתי עלה השנה ב- 14.4% לאחר עליה של 4.4% ב- 2019. עליה זו נבעה כאמור מההוצאות החריגות שהיו לממשלה בעקבות משבר הקורונה, העלייה באה לידי ביטוי בעיקר בהצטיידות רפואית, תשלומי חל"ת, מענקים לעסקים ולעצמאים, תמיכות בבתי חולים ובמענקים של הביטוח הלאומי (מענק לכל אזרח, מענק פסח ומענקי אבטלה ממושכת).
השוואה בין-לאומית
כאשר מציבים את כלכלת מדינת ישראל לעומת מדינות אחרות בעולם, ישראל מקבלת ציון טוב מאוד. מבין כל המדינות רק בנורבגיה נרשם נתון חיובי יותר (1.5%-), אירלנד מקדימה את ישראל ב-0.1% וכל יתר המדינות משתרכות הרבה אחרי. הממוצע של ה-OECD עומד על 5.9% במינוס כאשר המצב במדינות כמו ניו זילנד (6.1%-), קנדה (6.3%-), צרפת (8.7%-), אנגליה (10.4%-) וספרד (11.4%-), מצביע על כאוס כלכלי חמור יותר מאשר במדינה ישראל.
