הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל שהתכנסה אתמול סיפקה בליסטראות שיועדו בעיקר מול ראשי חברות הגז והנפט שנהנות מהטבות אין קץ על חשבון כולנו | יו"ר הוועדה ח"כ מוסי רז: "אין טעם בהקמת קרן העושר, זו תהיה קרן עוני, לא קרן עושר" | שלמה פיליפ מנהל תחום עלויות חקיקה ברשות המיסים: "בקרן יש היום 750 מיליון ₪ אולם רק 450 מיליון מהם סופיים" | במקום מאות מיליארדים, אלה הסכומים הפעוטים שהצליחה הקרן לקבל כתמלוגים מהחברות המתנהלות בהיעדר שקיפות, טענו בוועדה
שי קליין 14.09.2021
קרן העושר או קרן העוני? הוועדה המיוחדת לעניין הקרן למען אזרחי ישראל. נראים: פרופ' איתן ששינסקי, ח"כ מוסי רז, אנדרו אביר ומנסור עבאס | צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסתהוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל – קרן העושר שיועדה להביא את אזרחי ישראל למעין שותפות עם חברות הגז ומשאבי הטבע – בראשות ח"כ מוסי רז שמעה בדיון הראשון של הוועדה סקירה על מוסדות הקרן מאת המשנה לנגיד בנק ישראל מר אנדרו אביר.
המשנה לנגיד בנק ישראל מר אנדרו אביר אמר, הבנק מופקד על הכנת התשתיות להקמת הקרן. מה שעיכב את הקמת הקרן זה לא רק הכסף אלא גם האיחור בהקמת מוסדות הקרן. ועדת האיתור השלימה את בחירת נציגי הציבור של הקרן כדרישת החוק. ועדת האיתור תמליץ לראש הממשלה ולנגיד הבנק על המלצתם, המלצה שצפויה בחודש הקרוב.
לדעתי, אמר אביר, הקרן צריכה להשקיע לאופק ארוך בנכסים לא נזילים. אופק ארוך מאפשר לספוג הפסדים. יהיו שנים שנראה הפסדים. אנחנו נכין למועצה הצעה להשקעה, אולם זה נתון לשיקול הדעת של המועצה הציבורית. סביר להניח שבשנים הקרובות התשואות יהיו מאוד נמוכות ואף הפסדיות. אמר המשנה לנגיד.
יו"ר הוועדה ח"כ מוסי רז אמר בדיון, המחשבה שיהיו מאות מיליארדים בקרן העושר אינה נכונה. היא תהיה קרן עניה ודלה ולא קרן עושר. אם החוק לא ישונה, אין טעם בהקמת הקרן. הסכומים פעוטים וחסרי ערך, מדובר בפרומיל אחד מתקציב המדינה. אם זו הייתה התחזית, הקרן לא הייתה קמה. נצטרך לבחון את ההכנסות ומדוע אפשרו הכרה בהוצאות והטבות מס שלא היו צריכים לתת להם. צריך לשנות את כל המודל. לא יתכן שהמדינה תקצה משאבי טבע לחברות שלא יהיו שקופות לחלוטין. הציבור צריך לדעת מהן ההוצאות, ההכנסות, ההשקעות והטבות המס שלהם. אנחנו חייבים לשנות את החוק. הסדר התמלוגים לא עובד, צריך לשנות את השיטה. צריך להטיל מס חברות של 60% ללא הטבות או הכרה בהוצאות. אם חשבנו שהבעיה של הגז היא רק לסביבה, מסתבר שגם התועלת הכלכלית שולית לחלוטין. כל המודל היה טעות ונצטרך לשנות אותו לחלוטין לרבות המודל של איכות הסביבה.
מנהל תחום עלויות חקיקה ברשות המיסים מר שלמה פיליפ אמר, בפועל, התקבל מרווחי היטלי נפט ורווחי יתר נכון לסוף יוני השנה, 741 מיליון ₪. 441 מיליון מהם, הם בוודאות גבוה שרשות המיסים תחזיק בהם ואלו לא יוחזרו לנישומים. להערכתי אמר פיליפ, תוך מספר חודשים עד שנה, הקרן תעבור את המיליארד ₪. אולם אנחנו צריכים להתייחס רק לכספים סופיים. הכספים מופקדים בקרן על בסיס גביה בפועל. לא נוכל לפתוח את הקרן עד אשר יהיו בידינו מיליארד ₪ כספים חלוטים.
לשאלת פרופ' איתן ששינסקי השיב פיליפ כי הוא מנוע מלמסור נתונים מדויקים, אולם לדבריו, בתקשורת דווח על סכום של כ-200 מיליון דולר שנמצאים בוויכוח בין החברות לרשות המסים.
ח"כ נעמה לזימי (העבודה) אמרה לפיליפ, "בוועדת הכספים נתת דיווח אחר ממה שנאמר כאן. בדיון שם אמרת מספרים אחרים".
יו"ר הוועדה רז הוסיף ואמר שהדיווח בוועדת הכספים לא היה גילוי נאות. "כעת נודע לנו נתון חדש שמשנה את כל המשחק. פתאום נחסרו 40% מכספי הקרן. אנחנו נציע חוק שיחייב גילוי מלא של כל הנתונים של גביית המסים מחברות שנהנות ממשאבי הטבע של מדינת ישראל. החוק שקובע את החיסיון, לא הגיוני ואנחנו נשנה אותו".
מר עדי ברנדר מחטיבת המחקר בבנק ישראל התייחס לפער בין התחזיות לגביה ואמר, התחזיות בשנת 2013, התבססו על עוגנים של משרד האנרגיה והמועצה הלאומית לכלכלה.
לדבריו, ההשקעות הנוספות שהוכרו כהעמסה על ההוצאות, תרמו לדחיית תשלומי המס מ-2018 עד אמצע 2020 ולהקטנת תשלומי המס בפועל. בנוסף, הייתה הנחה שלא תהיה מגבלת ייצוא ולכן מאגר לוויתן יפותח במהירות. אולם מאגר לוויתן החל לפעול רק בסוף שנת 2020. בנוסף, התחזיות של מחירי הגז בעולם היו גבוהים יותר. ככל שהשוק נפתח לתחרות, ממוצע המחירים ירד.
לשאלת יו"ר הוועדה מה הייתה התרומה לירידה בהכנסות השיב ברנדר, היה צפי שמאגר תמר יכניס את רוב הכסף. הסיבה המרכזית לדחיית התשלומים ל-2020 נבעה בעיקר מהשקעות בתמר דרום ובצינור הנוסף וכן הדחייה בייצוא הגז. גם למחירי הגז הייתה תרומה משמעותית לעיכוב בהכנסות אמר ברנדר.
סגן הכלכלן הראשי במשרד האוצר מר לב דרוקר אמר, הכנסות המדינה מגז הם מעט מעל 3 מיליארד ₪ לשנה. הערכתי היא, שבשנת 2029 יהיה בקרן מעל 5 מיליארד דולר.
