חובתה של קבוצת רכישה שהקבלן ששכרה הותיר חובות כספיים

החובה לשלם בגין השימוש בבניין על חומרי הבניה והאפשרות שחומרי הבניה עדיין שייכים לספק אם לא שולם לו.

זכות הספק על חומרי בניה שלא שולם עליהם אילוסטרציה: shutterstock

קבוצת רכישה שקנתה קרקע במרכז ירושלים ושכרה את שירותיו של קבלן שיבנה עבורם בניין דירות על אותה הקרקע. בחוזה מול הקבלן נחתם הסכם בניה שמהותו הייתה בניית הבניין מתחילה ועד למסירת המפתח. הקבוצה סיכמה על הסדר תשלומים עם הקבלן לפי התקדמות הבנייה ועמדה בהסכם.

במהלך הבנייה נקלע הקבלן לקשיים כספיים ופשט את הרגל. הוא השאיר חובות פתוחים מול קבלני המשנה, חוב מול ספקים של חומרי בניה שונים על בטון וברזל וכדו', ושלל חובות שחברת הבנייה שלו הותירה.

קבוצת הרכישה באין ברירה שכרה את שירותיו של קבלן נוסף בכדי להשלים את הבנייה. הדבר ייקר את עלויות הפרויקט בהיותם נתונים לאפשרויות מצומצמות במשא ומתן. כמו כן נגרם הפסד לקבוצה כתוצאה מהתעכבות הבנייה מתשלומי השכירות של הדיירים הממתינים להיכנס לדירות, דבר שהיה מכוסה בחוזה מול הקבלן הראשון.

חברי קבוצת הרכישה הבינו כי ע"פ החוק החובות שהותיר הקבלן הם חובות שלו בלבד ואינם חלים על הקבוצה, אולם פנו אל בית ההוראה לברר האם ע"פ ההלכה יש להם מחויבות כלפי אותם בעלי חוב משום שלמעשה הם נהנו ומשתמשים בחומרים שלהם או בעבודתם.

 

רבני בית ההוראה השיבו כי עצם השימוש בבניין שנבנה עם חומרי בניה כגון ברזל או בטון שלא שולמו תמורתם אינה מחייבת את המשתמשים בתשלום. וכי הספקים יכולים לתבוע את הקבלן בלבד. שהרי אין מקום לתבוע מדין "נהנה" אם הייתה כוונה לקבל תשלום מאדם אחר ולא מהנהנה. (ש”ך חו”מ סי’ קטו סק”י)

דבר פשוט הוא שהגוזל ברזל ובטון ובנה ממנו בנין ומכר אותו, שאין שום תביעה על הקונה ואין לנגזל בעלות על הברזל, כיון שנעשה בהם שינוי. אולם במקרה זה הבנייה היא בהסכמת ספקי חומרי הבניה ואוינה נחשבת לשינוי, ולכן יש לדון האם הייתה כוונה לשייר לעצמם את הבעלות עד לתשלום גם לאחר הבנייה.

השאלה מתעצמת בספקים המתנים שהסחורה נשארת בבעלותם עד לתשלום בפועל, ואף רושמים זאת במפורש בתעודות ההזמנה שלהם, ואם כן יש לדון שייתכן וכוונתם היא להשאיר את הסחורה בבעלותם עד אף לאחר שהשתמשו בה, ואם אכן כך יש להשיב להם את הסחורה או לשלם עליה, או שמא לא לכך הייתה הכוונה.

אולם מכך שהספקים לא תבעו את הסחורה בבית משפט הרי זה מוכיח שלפי החוק האזרחי אין להם בעלות במצב כזה, ואם כן ודאי שכוונת ההתניה לא הייתה במקרה שכבר ישתמשו בסחורה.

שאלה זו נענתה ע"י רבני אתר דין, כתובת האתר: http://din.org.il/
בית הוראה: 02-5023637

 

כתיבת תגובה