החוק שמתגלגל במסדרונות הכנסת כמעט שלושה עשורים • חוק שאמור לקדם ולהקל בהליך הוצאת היתרי בנייה והליך קבלת אישור לאיכלוס • על המצב בישראל כיום מול כל המדינות המתקדמות בעולם • התומכים והמתנגדים
דוד שלומוביץ 28.06.2020
חוק רישוי עצמי מתקרב לישורת האחרונה והצדדים מתגוששים ביניהם, כאילו לא מדובר בחוק שיקצר את הליך הבנייה הארוך. מצד אחד תומכים בחוק כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, האדריכלים, המהנדסים וענף הבנייה כולו. מן העבר השני ניצבים המתנגדים אנשי השלטון המקומי ופורום ה-15 המאגד את 'העיריות העצמאיות' בישראל.
החוק נועד לאפשר לאדריכל בעל ניסיון מתאים לאשר בעצמו את היתר הבנייה ואת תעודת גמר הבניה לאחר השלמתו של בניין שהוא תכנן – בפרויקטים שבהם לא דורש היזם הקלות שמאפשרות לו להוסיף שטח מעבר לתוכנית של העירייה. על פי החוק המוצע, האדריכל ייקח על עצמו את האחריות לכך שהבניין יעמוד בדרישות של תוכנית בניין העיר (תב"ע) שקבעה הרשות המקומית.
מדובר על בניינים של עד 9 קומות או 29 מטר גובה והאדריכל מורשה היתרים יחתום על טופס האכלוס (טופס 4) בגמר הבנייה. החתימה תתבצע לאחר שהיועצים השונים – שהחוק מחייב, יחתמו על המבנה: קונסטרוקטור, נגישות, תנועה, כיבוי אש, מומחה אקוסטיקה, ועוד. יחד עם טופס האכלוס יחשב האדריכל את גובה האגרה וההיטלים שתשלם חברת הבנייה לעירייה.
הוועדה המקומית שתתפנה לעסוק בפרויקטים אחרים וגדולים יותר, תוכל עדיין לתקן את חישוב האגרות במקרה של דעה שונה ואף תמשיך להיות הגוף המפקח על הבנייה. העירייה או המועצה יוכלו לשלוח פקח לאתר הבנייה בכל זמן נתון ולעצור את העבודות בכל שלב שהוא אם יתגלו ליקויים או חריגות מהתוכנית או ההיתר הבנייה.
חוק חדש פרטים ישנים
מדובר על חוק המתגלגל במסדרונות כבר שלושה עשורים כמעט. בין השנים 1991 ל-1996 חווה החוק את גלגלו הראשון ולאחר מכן בין השנים 2005 ל-2010 נוסה החוק פעם נוספת. הניסיונות כשלו מסיבות שונות, בין היתר משום שחברות הביטוח לא אבו לבטח את האדריכלים נגד תביעות מקצועיות. מחירי הפוליסות הרקיעו שחקים והאדריכלים העדיפו לא לשלם ולא לשחרר את צוואר הבקבוק של ענף הבנייה.
בשנת 2018 הקימה הממשלה צוות בינמשרדי במטרה לבחון את הרעיון של החקיקה הזו. הצוות כלל את מטה הדיור, אגף תקציבים, החשב הכללי, מנהל התכנון, משרד הפנים, משרד השיכון, רשות מקרקעי ישראל והרשות להתחדשות עירונית. במהלך הדיונים נשמעו עמדותיהם של נציגי התאחדות האדריכלים, התאחדות בוני הארץ וכן קולם של אנשי השלטון המקומי, המתנגדים באופן נחרץ לרפורמה. מאידך חלק מהרשויות המקומיות ובראשן עיריית תל אביב כן הביעו תמיכה בחוק לצד ארגוני האדריכלים, המהנדסים, וחברות הבנייה.
בחודש יולי 2019 פורסם הדוח של הוועדה הקובע כי יש לאשר את חוק רישוי עצמי. הדוח מעלה הערכה של נציגי הממשלה כי רישוי עצמי יפחית באופן משמעותי את העומס על וועדות המקומיות בעקבות הגידול בהיקפי התכנון והשיווק, יפתור בעיות טכניות ברישוי זמין, יפסיק את המצב שבו מתקיים תהליך שונה בכל רשות מקומית לרישוי בניינים, יפחית דרמטית את מספר הגורמים שמעורבים בתהליך זה, יטפל במחסור בכוח אדם מקצועי בוועדות ובעיריות ומעל הכל – יקצר את זמן הבניה.
רישוי עצמי כהוראת שעה
כעת מעוניין שר האוצר ישראל כ"ץ כץ להכניס את חוק רישוי עצמי לחוק ההסדרים כהוראת שעה. חוק ההסדרים הוא חבילה של תיקוני חקיקה בנושאים מגוונים המוגשים לכנסת בצמוד לחוק התקציב. בימים הקרובים כץ צפוי לחתום על תיקוני החקיקה שייכנסו הפעם לחוק ההסדרים.
אין ספק שהחוק יקדם את הליך הוצאת היתרי בנייה והליך קבלת אישור לאיכלוס. המצב בישראל כיום רחוק מאוד מכל מדינות המתקדמות בעולם. מדובר על תהליך שאורכו הממוצע כשנתיים וחצי. אישור החוק יתאים את המצב בישראל למקובל כמעט בכל העולם המערבי, יאפשר לאדריכלים לקחת אחריות ישירה על התוכנית שלהם, ובמקביל, למנוע סחבת והפעלת לחצים של וועדות מקומיות על היזמים. החוק ינטרל את כוחם הרב של הוועדות המקומיות שלעיתים משתמשים בו לשלוט בהיתרים לצרכים הפוליטיים של ראשי הערים ואינטרסנטים אחרים.
השלטון המקומי המתנגד ליוזמה בשם הרשויות המקומיות טוען שהחוק יביא להגברת הכאוס בענף הבנייה, לפגיעה באיכות התכנון ולשינוי הסמכויות בקביעת האגרות וההיטלים. "אנו מתנגדים נחרצות לקביעת מנגנון של 'שומה עצמית' על ידי היזם", כתבו המתנגדים לצוות הבין-משרדי. "לא נסכים לכך שתשלומי החובה המשולמים לשלטון המקומי, שגם כך גירעוניים מבחינת צורכי הפיתוח והבינוי, ייקבעו על ידי שמאי מטעם היזם, ולא נסכים לכך שאדריכל מטעמו של היזם הוא שיפעיל שיקול דעת אם שולמו החובות לרשות המקומית ולוועדה המקומית או אם לא".
המגזר החרדי ירוויח
ההתנגדות ברורה, ככה היה מתנהג כל אדם שהיו מוצאים מתחת ידיו עמדות מלאות כוח והשפעה. דו”ח הלמ”ס שפורסם בשבוע שעבר דיווח על כ-53,360 היתרים שניתנו בין אפריל 2019-מרץ 2020. לדברי התומכים בחוק, הסמכת האדריכלים להוציא היצרי בנייה ולחתום על אכלוס הבניין כפי שנהוג במדינות רבות בעולם יגבירו במדינה ניכרת את התחלות הבנייה ויעזרו לפתור את משבר הדיור המתמשך. נציין שלכאורה החוק ישפיע באופן ישיר על הבנייה במגזר החרדי שברובו אינה עוברת את ה-9 קומות בגלל בעיות הלכתיות.
סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, חיים פייגלין שתומך בחוק כתב בתגובה כי "בשנים האחרונות הפך נושא הוצאת היתר בניה ברשויות המקומיות לסיוט מתמשך ומתארך על פני שנתיים ויותר. במקום הליך טכני קצר שיאפשר לפרויקט בניה לצאת לדרך מוקדם ככל האפשר לטובת הקלה במשבר הדיור, הפך נושא הנפקת היתרי הבניה לכלי לעיכוב מימוש בניה (בעיקר למגורים) ברבות מערי ישראל.
"על כן, רישוי עצמי בידי אדריכלים מקצועיים, הוא הכלי היחידי והקריטי המסוגל לחלץ את ענף הבניה מ'פקק' היתרי הבניה לטובת ייעול ענף הבניה, קיצור משך הבניה הכולל, הגדלת היצע הדירות והקלה במצוקת הדיור בישראל".
לדברי פייגלין, "רישוי עצמי הוא כלי קריטי לייצוב מחירי הדירות בישראל. אין מדובר בכלי מחייב, אלא בתיקון לחוק שיאפשר מסלול של הנפקת היתר בנייה והיתר אכלוס בידי אדריכל מורשה. עדיין יזמים ואדריכלים שיחפצו בכך, יוכלו לפעול במסלול הרישוי הרגיל הקיים כיום ברשויות המקומיות – אך העומס על הועדות יקטן ויאפשר קיצור משך הוצאת היתר בנייה גם במסלול הרגיל״.
שחיתות או טענות קש
יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס הוא מתנגד חריף לחוק ובשיחה עם TheMarker הוא מתח ביקורת רבה על החור והצמדתו לחוק ההסדרים. לדבריו מדובר על לא פחות ממחטף. ביבס מפעיל לחצים כבדים על משרד האוצר ביחד עם נציגי השלטון המקומי, המתנגדים לו נחרצות.
לדברי ביבס, "אנחנו בעד קידום של רפורמה כזו — אבל רק אם היא תיושם בהתאמה מלאה לתוכניות העירוניות, לא תאפשר שינויים והקלות, ולא תעביר את ההחלטה על שומת ההיטל לאדריכל התוכנית. הרפורמה המוצעת אומרת בעצם שאותו האדריכל שמקבל את שכרו מהיזם, הוא זה שיגיש את בקשת ההיתר — והוא גם זה שיחתום עליה. זה פתח מובהק לשחיתות, וזה עשוי להביא לתכנון שמונע משיקולים אינטרסנטיים — ועל זה אף אחד לא נותן היום תשובה".
לביקורת של ביבס מצטרף גם עו"ד איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה–15, פורום הערים החזקות בישראל, שטוען כי "השוק לא בשל לרפורמה נוספת. בשעה הזו צריך להתמקד בלתקן ולשפר את הרפורמות והשינויים הגדולים שעברו בשנים האחרונות בתחום — ולא להוסיף להן. הטענות שזה יקצר תהליכים אינן מדויקות ומחייבות בדיקה מעמיקה. יתרה מכך, הרפורמה תגרום להגברת האכיפה היזומה שלנו, ותדרוש מאיתנו יותר פקחים ויותר כוח אדם".
על הלחץ מצד השלטון המקומי, טוען פייגלין כי "נציגי השלטון המקומי לקחו חלק פעיל בדיונים על החוק והציגו שלל טענות שנדחו ברובן על ידי הממשלה. האחריות של האדריכל קיימת ממילא ומייתרת את הצורך בחותמת גומי של הרשות המקומית במקרים שלגביהם החוק מכוון. כך נעשה בעולם המערבי כולו".