ירושלים מתקרבת למיליון נפש, רוב היהודים – צעירים וחרדים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפת לקט נתונים לרגל יום ירושלים, 2022 | כמה מתוך אוכלוסית העיר חרדית? כמה צעירים יש בעיר? | הגירה: כמה הגירה שלילית יש בעיר ולאלו ערים? ומאלו ערים הכי הרבה ירושלמים חדשים הגיעו? | עוד בלקט הנתונים: כמה תלמידים במוסדות החרדיים, ולאן עוברים התלמידים שלכאורה 'נשרו' מהמסגרת (רמז: חלק ניכר – לישיבות) | מרתק

חומות העיר העתיקה ומגדל דוד בירושלים | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

ירושלים, בירת ישראל, היא העיר הגדולה במדינה. לקראת יום ירושלים עומד מספר התושבים בה על כ-971,800 נפש.

במהלך שנת 2021, גדלה אוכלוסיית ירושלים בכ-13,900 תושבים. לאוכלוסייה נוספו כ-21,000 איש כתוצאה מריבוי טבעי ועוד כ-3,800 איש כתוצאה ממאזן הגירה בין-לאומית. 10,900 איש נגרעו מאוכלוסיית העיר כתוצאה ממאזן הגירה פנימית שלילי (מספר העוזבים את ירושלים ליישובים אחרים בישראל עולה על מספר העוברים אל ירושלים).

בני ברק, בית שמש ותל אביב-יפו הם היישובים העיקריים שמהם מהגרים לירושלים. בית שמש, תל אביב-יפו וביתר עילית הם היישובים העיקריים שאליהם עוברים העוזבים את העיר.

בקרב היהודים בני 20 ומעלה בירושלים (2020): 35% מגדירים את עצמם חרדים; 22% – דתיים; 25% – מסורתיים; 18% – חילונים.

בשנת הלימודים תשפ"א (2020/21) למדו בבתי הספר היסודיים בחינוך עברי בירושלים 84,283 תלמידים, מהם כ-57 אלף תלמידים בפיקוח החרדי, כ-14.6 אלף בפיקוח הממלכתי-דתי וכ-12.6 אלף בחינוך הממלכתי.

90% מתושבי ירושלים המועסקים מרוצים מעבודתם (91% בכלל האוכלוסייה).

85% מתושבי ירושלים משתמשים באינטרנט (כולל באמצעות הטלפון הנייד).

בשנת 2021 החלה בנייתן של כ-3,175 דירות בירושלים, עלייה של 31.6% לעומת שנת 2020. לשם השוואה, בכלל הארץ הייתה עלייה של 13.0%.

ומכאן, לנתונים בהרחבה:

אוכלוסייה

ירושלים היא העיר הגדולה ביותר בישראל. בסוף 2021 עמד מספר התושבים בירושלים על 965.1 אלף נפש, כ-10% מכלל תושבי המדינה. מתוכם, 590.2 אלף יהודים ואחרים[5] (61.2%) ו-374.9 אלף ערבים (38.8%).

קורות גידול האוכלוסייה

במהלך שנת 2021 גדלה אוכלוסיית העיר בכ-13,900 תושבים. עיקר הגידול, כ-21,000 איש, נבע מהריבוי הטבעי (מספר לידות פחות מספר הפטירות). כ-3,800 איש נוספו במאזן ההגירה הבין-לאומית.[6] מאזן ההגירה הפנימית בירושלים המשיך להיות שלילי וכ-10,900 תושבים נגרעו מהעיר. המצב בירושלים ב-2021 היה דומה לערים גדולות אחרות בישראל כמו אשדוד, באר שבע, בני ברק, תל אביב-יפו וראשון לציון שבהן מקור הגידול העיקרי הוא הריבוי הטבעי, ואילו מאזן ההגירה הפנימית שלילי.

הרכב הגילים

ירושלים מאופיינת באוכלוסייה "צעירה". 33.3% מאוכלוסיית העיר הם ילדים בני 14-0, לעומת 19.8% בחיפה ו-18.3% בתל אביב-יפו. אחוז האוכלוסייה המבוגרת נמוך מהאחוז בערים גדולות אחרות – רק 9.4% מאוכלוסיית העיר הם בני 65 ומעלה, לעומת 20.9% בחיפה ו-15.3% בתל אביב-יפו.

הגירה פנימית

בשנת 2021 נגרעו כ-10,900 תושבים מירושלים. כ-12,500 תושבים חדשים נכנסו לעיר מיישובים אחרים בישראל, לעומת כ-23,400 תושבים שעזבו.

בני ברק, בית שמש ותל אביב-יפו הם היישובים העיקריים שמהם מהגרים לירושלים. בית שמש, תל אביב-יפו וביתר עילית הם היישובים העיקריים שאליהם עוברים העוזבים את העיר.

שם יישובנכנסו לירושליםנכנסו לירושלים
אלפיםאחוזים
סך הכל12.5100.0
בני ברק0.96.9
בית שמש0.86.4
תל אביב-יפו0.86.2
ביתר עילית0.54.2
אשדוד0.53.6
מודיעין עילית0.32.8
גבעת זאב0.32.6
חיפה0.32.5
מעלה אדומים0.32.5
פתח תקווה0.32.3
שאר הישובים7.560.0
שם יישוביצאו מירושליםיצאו מירושלים אחוזים
אלפים
סך הכל23.4100.0
בית שמש3.615.5
תל אביב-יפו1.77.1
ביתר עילית1.25.1
גבעת זאב0.93.9
מודיעין-מכבים-רעות0.83.6
מבשרת ציון0.83.4
בני ברק0.73.0
מודיעין עילית0.62.4
חיפה0.52.0
נתניה0.41.8
שאר הישובים12.252.2

מניתוח הרכב ההגירה הפנימית לפי גיל מירושלים ואל ירושלים עולה כי הרכב הגילים של היוצאים שונה מזה של הנכנסים.

37% מהיוצאים מירושלים הם בני 19-0 לעומת 28% מהנכנסים. 31% מהיוצאים מירושלים הם בני 29-20 לעומת 41% מהנכנסים. נתונים אלו מעידים שבקרב היוצאים יש יותר משפחות עם ילדים מאשר בקרב הנכנסים.

קבוצת גילנכנסים לירושלים מיישובים אחרים בארץיוצאים מירושלים ליישובים אחרים בארץ
סך הכל100100
19-02837
29-204131
49-302122
50+1010

נישואין

בשנת 2020 נישאו בישראל 6,240 חתנים תושבי ירושלים ו-6,549 כלות תושבות ירושלים.

בשנה זו חלה ירידה במספר הנישאים הן בירושלים והן בכלל מדינת ישראל, בעקבות משבר הקורונה. לשם השוואה, בשנת 2019 נישאו בישראל 6,469 חתנים תושבי ירושלים ו-6,738 כלות תושבות ירושלים.

הגיל הממוצע של חתנים וכלות שנישאו לראשונה ושהתגוררו בירושלים היה נמוך מגילם של כלל החתנים והכלות שנישאו לראשונה בישראל. הסיבה לכך, היא חלקה הגבוה של אוכלוסייה מוסלמית בירושלים לעומת חלקה בכלל אוכלוסיית ישראל, וחלקה הגבוה של אוכלוסייה חרדית בירושלים בקרב האוכלוסייה היהודית לעומת חלקה בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. שתי אוכלוסיות אלו מאופיינות בדפוסי נישואין בגיל צעיר.

משקי בית ומשפחות

בשנת 2021 היו בירושלים כ-243.4 אלף משקי בית – כ-9% מכלל משקי הבית בישראל.

כ-169 אלף משקי בית היו של יהודים ואחרים (כ-69% מכלל משקי הבית בעיר), וכ-75 אלף היו משקי בית ערבים (כ-31%).

משק בית ירושלמי מונה 3.84 נפשות בממוצע (לעומת 3.23 נפשות בממוצע הארצי), והוא גדול גם ממשקי הבית בערים הגדולות האחרות, למעט העיר בני ברק.

גודל משק בית ממוצע באוכלוסייה היהודית בירושלים עמד על 3.40 נפשות למשק בית (3.05 נפשות בממוצע הארצי). גודל משק בית ממוצע באוכלוסייה הערבית בירושלים עמד על 4.87 נפשות למשק בית (4.30 נפשות בממוצע הארצי).

דרך בגין, ירושלים | צילום: יוסי זמיר פלאש 90

בהשוואה לערים הגדולות האחרות, בירושלים נמצא אחוז גבוה של משקי בית עם שבע נפשות ויותר (כ-16%).

ככלל משקי הבית הערביים גדולים יותר ממשקי הבית היהודיים. יחד עם זאת, בשתי קבוצות האוכלוסייה מספר הנפשות הממוצע למשק בית, עולה ככל שרמת הדתיות גבוהה יותר.

כ-81% ממשקי הבית הירושלמיים הם משפחתיים – כוללים לפחות משפחה אחת. כ-19% הם משקי בית לא משפחתיים, כ-85% מתוכם הם משקי בית של אנשים הגרים לבד.

כ-68% מהמשפחות בירושלים הן בעלות מבנה מסורתי הכולל זוג עם ילדים (ילדים בכל גיל), בהשוואה לכ-61% בכלל הארץ.

כ-11% מהמשפחות בירושלים הן חד-הוריות עם ילדים בכל גיל, מעט נמוך מהאחוז הארצי (13%). כמחציתן (כ-6% מכלל המשפחות בירושלים) הן משפחות חד-הוריות עם לפחות ילד אחד עד גיל 17.

 

האוכלוסייה בירושלים ותיקה בעיר לעומת האוכלוסייה בערים אחרות

כמעט שני שלישים (64%) מתושבי ירושלים בני 20 ומעלה גרים בעיר מאז לידתם, לעומת 33% בממוצע הארצי. 46% מהיהודים ו-93% מהערבים בעיר, גרים בה מאז לידתם.

4 מכל 5 ירושלמים (80%) גרים בעיר יותר מעשרים שנה (71% מהיהודים ו-95% מהערבים), לעומת 59% בכלל האוכלוסייה הגרים באותו היישוב יותר מעשרים שנה (43% בתל אביב-יפו, ו-59% בחיפה).

12% מהאוכלוסייה בירושלים היא אוכלוסייה חדשה המתגוררת בירושלים פחות מ-10 שנים, לעומת 38% בתל אביב-יפו ו-25% בקרב בני 20 ומעלה בכל היישובים בארץ.

רוב תושבי העיר היהודים הם חרדים או דתיים

בקרב היהודים בני 20 ומעלה בירושלים (2020): 35% מגדירים את עצמם חרדים; 22% – דתיים; 25% – מסורתיים; 18% – חילונים.

לעומת זאת, בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל: 10% מגדירים את עצמם חרדים; 12% – דתיים; 13% – מסורתיים דתיים; 21% – מסורתיים לא כל כך דתיים; 45% – חילונים.

מאז 2002 גדל חלקה של האוכלוסייה החרדית, וחלקה של האוכלוסייה המסורתית לא כל כך דתית הצטמצם. במשקלן של יתר הקבוצות לא חל שינוי משמעותי.

רווחה כלכלית ושביעות רצון

רווחה כלכלית

56% מתושבי ירושלים מרוצים ממצבם הכלכלי: 74% מהיהודים לעומת 28% מהערבים (66% בכלל האוכלוסייה בישראל).

45% מתושבי ירושלים דיווחו שהם מתקשים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית: 25% מהיהודים לעומת 76% מהערבים (25% בכלל האוכלוסייה). 33% מתושבי ירושלים דיווחו שהם חשו עניים בשנה האחרונה, 72% מהערבים בעיר (12% בכל הארץ).

88% מהירושלמים בני 20 ומעלה מרוצים מחייהם (בדומה לשיעור הארצי – 90%): 96% מהיהודים ו-75% מהערבים.

90% מתושבי ירושלים המועסקים מרוצים מעבודתם (91% בכלל האוכלוסייה), 95% מיהודים ו-75% מהערבים.

משרדי הממשלה בירושלים | צילום: נתי שוחט פלאש 90

שביעות רצון מאזור המגורים

76% מתושבי ירושלים מרוצים באופן כללי מאזור מגוריהם (90% מהיהודים לעומת 52% מהערבים). בכלל הארץ 86% מרוצים מאזור מגוריהם.

52% מתושבי ירושלים מרוצים מהניקיון באזור מגוריהם: 64% מהיהודים לעומת 32% מהערבים (64% בכלל האוכלוסייה). אחוז המרוצים מהניקיון בירושלים נמוך בהשוואה לשאר הערים הגדולות.

42% מתושבי ירושלים מרוצים מכמות השטחים הירוקים והפארקים באזור מגוריהם, 64% מהיהודים בעיר (63% בכלל האוכלוסייה). האחוז בירושלים נמוך בהשוואה לשאר הערים הגדולות.

45% מתושבי ירושלים מרוצים מהתחבורה הציבורית באזור מגוריהם: 53% מהיהודים לעומת 32% מהערבים (41% בכלל האוכלוסייה).

ל-18% מתושבי ירושלים מפריע זיהום האוויר באזור מגוריהם, 21% מהיהודים בעיר (26% בכלל האוכלוסייה).

63% מתושבי ירושלים מרוצים משירותי איסוף האשפה באזור מגוריהם: 80% מהיהודים לעומת 36% מהערבים (75% בכלל האוכלוסייה).

42% מתושבי ירושלים מרוצים ממצב הכבישים והמדרכות באזור מגוריהם: 54% מהיהודים לעומת 22% מהערבים (59% בכלל האוכלוסייה).

68% מבני 20 ומעלה בירושלים (56% מהיהודים בעיר) מדווחים כי אין מספיק מקומות חניה באזור מגוריהם. מבין הערים הגדולות, הדיווחים על מחסור בחניה באזור המגורים גבוהים אצל תושבי ירושלים (68%) ותל אביב-יפו (60%), לעומת 47% בסה"כ הארצי.

ל-23% מתושבי ירושלים מפריע רעש שמגיע מחוץ לדירה, ל-31% מהיהודים בעיר (28% בכלל האוכלוסייה).

ירושלים בעידן הדיגיטלי

85% מתושבי ירושלים משתמשים באינטרנט (כולל באמצעות הטלפון הנייד); 82% מהיהודים.

57% מתושבי ירושלים משתמשים באינטרנט לצורך חיפוש מידע; 71% מהיהודים.

59% מתושבי ירושלים משתמשים בדואר אלקטרוני; 74% מהיהודים.

74% מתושבי ירושלים משתמשים בוואטסאפ; 68% מהיהודים.

76% מתושבי ירושלים משתמשים באינטרנט לצורכי רשתות חברתיות; 69% מהיהודים.

חינוך והשכלה

בתי הספר היסודיים

בשנת הלימודים תשפ"א (2020/21) למדו בבתי הספר בירושלים כ-218 אלף תלמידים, מתוכם כ-135.9 אלף תלמידים בבתי הספר היסודיים.

באותה שנה למדו בבתי הספר היסודיים בחינוך העברי בירושלים 84,283 תלמידים, מהם כ-57 אלף תלמידים בפיקוח החרדי, כ-14.6 אלף בפיקוח הממלכתי-דתי וכ-12.6 אלף בחינוך הממלכתי.

בשנים האחרונות נמשכת מגמת העלייה במספר התלמידים בפיקוח החרדי.

בשנת הלימודים תשפ"א אחוז התלמידים בפיקוח החרדי עמד על 67.7%, לעומת 65.3% בשנת הלימודים תשע"א.

לוח מודעות פרסום בירושלים | צילום אילוסטרציה: יונתן סינדל, פלאש 90
שנת הלימודיםסך הכל

מספרים מוחלטים

סך הכל

אחוזים

פיקוח

ממלכתי

פיקוח

ממלכתי-דתי

פיקוח

חרדי

תשס"א (2000/01)63,185100.024.917.857.3
תשס"ב (2001/02)63,473100.023.817.558.7
תשס"ג (2002/03)64,837100.022.317.060.8
תשס"ד (2003/04)64,250100.021.717.061.3
תשס"ה (2004/05)63,906100.021.417.361.3
תשס"ו (2005/06)65,437100.020.617.162.3
תשס"ז (2006/07)66,843100.019.916.963.3
תשס"ח (2007/08)66,968100.019.616.863.6
תשס"ט (2008/09)67,892100.018.617.464.1
תש"ע (2009/10)69,285100.018.117.264.7
תשע"א (2010/11)70,511100.017.517.265.3
תשע"ב (2011/12)72,897100.016.916.966.2
תשע"ג (2012/13)72,041100.017.117.565.4
תשע"ד (2013/14)72,870100.017.017.765.3
תשע"ה (2014/15)74,218100.016.717.865.5
תשע"ו (2015/16)75,244100.016.617.965.5
תשע"ז (2016/17)76,625100.016.618.165.4
תשע"ח (2017/18)78,570100.016.217.966.0
תשע"ט (2018/19)79,950100.015.917.866.3
תש"ף (2019/20)81,964100.015.817.766.5
תשפ"א (2020/21)84,283100.015.017.367.7

אחוז נשירת התלמידים המתגוררים בירושלים ולומדים בכיתות ז-יב בבתי הספר שבפיקוח משרד החינוך, גבוה מאחוז הנשירה הארצי (3.5% לעומת 1.7%, בהתאמה).

נשירת הבנים בכיתות ז-יב גבוהה מזו של הבנות, הן בחינוך העברי הן בחינוך הערבי.

בקרב הבנות, נשירת התלמידות בחינוך הערבי גדולה ביותר מפי 2 מזו שבחינוך העברי (3.6% לעומת 1.5%, בהתאמה).

לעומת זאת, בקרב הבנים המגמה בשנת הלימודים תש"ף הפוכה, אך הפער קטן יותר. נשירת הבנים בחינוך הערבי נמוכה מזו של הבנים בחינוך העברי (4.2% לעומת 4.9%, בהתאמה).

כל דרגות הכיתה, אחוז נשירת התלמידים בפיקוח החרדי (מבתי הספר שבפיקוח משרד החינוך) הוא הגבוה ביותר. את האחוז הגבוה של נשירת התלמידים בפיקוח החרדי אפשר להסביר בכך, כותבים בלמ"ס, שתלמידים רבים הלומדים בפיקוח זה עוברים ללמוד בישיבות. בשנה"ל תש"ף ובמעבר לתשפ"א, 45.4% מסה"כ התלמידים שלמדו בירושלים ושנשרו מכיתות ז-יב בפיקוח החרדי עברו ללמוד במסגרות חלופיות (רובם המוחלט עברו ללמוד בישיבות), ובכך מצטמצם אחוז נשירת התלמידים בפיקוח החרדי ל-2.4% בלבד.

צפיפות דיור

צפיפות הדיור בירושלים גבוהה מזו שבערים הגדולות האחרות, למעט בני ברק. ב-2021 ממוצע הנפשות לחדר בירושלים עמד על 1.14 נפשות לחדר, לעומת 1.23 בבני ברק, 0.84 באשדוד, 0.76 בפתח תקווה,

0.73 בכל אחת מהערים נתניה, באר שבע וראשון לציון, 0.72 בתל אביב-יפו ו-0.69 בחיפה (הממוצע הארצי עמד על 0.85).

בינוי

התחלות הבנייה

התחלות הבנייה בירושלים בשנת 2021 היו כ-5.0% מכלל התחלות הבנייה בישראל.

בשנת 2021 החלה בנייתן של כ-3,175 דירות בירושלים, עלייה של 31.6% לעומת שנת 2020. לשם השוואה, בכלל הארץ הייתה עלייה של 13.0%.

20.2% מהדירות שהחלה בנייתן בירושלים בשנת 2021 היו במסגרת התחדשות עירונית. הממוצע הארצי של דירות שהחלה בנייתן במסגרת התחדשות עירונית היה 13.9%.

כ-64.7% מסך הדירות בבניינים חדשים שהחלה בנייתן בשנת 2021 בירושלים, נבנו בבניינים בני 20 דירות ויותר, כשליש מהן בבניינים בני 50 דירות ויותר.

כרבע (25.1%) מהדירות בבניינים חדשים שהחלה בנייתם בשנת 2021 נבנו בבניינים רבי-קומות (בני 10 קומות ויותר). נתון זה נמוך מהממוצע הארצי שעמד על 35.6% ואף מהנתונים בערים הגדולות (המונות 200 אלף תושבים ויותר).

בבני ברק ובחיפה לא התבצעה כלל בנייה של רבי-קומות בשנת 2021, ולכן הן אינן מופיעות בתרשים.

82.1% מהדירות שנבנו בבניינים חדשים בירושלים הן בנות 4 חדרים ויותר, גבוה מעט מהממוצע הארצי שעומד על 80.8%.

בהשוואה לערים המונות 200 אלף תושבים ויותר, דירות בנות 4 חדרים שכיחות ביותר בחיפה (79.1%), בנתניה (64.3%) ובראשון לציון (61.3%). לעומת זאת, בבני ברק מספר החדרים השכיח ביותר הוא 3 (75.8%).

גמר בנייה

בשנת 2021 הסתיימה בנייתן של כ-1,800 דירות בירושלים, ירידה של כ-18.9% לעומת שנת 2020.

משך זמן הבנייה הממוצע של בניין בירושלים דומה למשך זמן הבנייה הממוצע הארצי, כ-27.2 חודשים ו-26.7 חודשים, בהתאמה. ממוצע משך זמן הבנייה המשוקלל לפי מספר הדירות בבניין מסתכם ב-33.1 חודשים בירושלים, לעומת 30.9 חודשים בממוצע הארצי.

שטח הבנייה

בשנת 2021 הסתכם שטח התחלות הבנייה בירושלים לכל הייעודים ב-973 אלפי מ"ר, ירידה של כ-1.4% לעומת שנת 2020.

מכלל שטח התחלות הבנייה בירושלים בשנת 2021, כ-70.6% נועד לבנייה למגורים וכ-29.4% לבנייה שלא למגורים. כשליש (34.4%) משטח הבנייה שלא למגורים, נועד למשרדים.

בגמר בנייה לשנת 2021, החלוקה לפי ייעוד בירושלים היא 43.6% שטח בנייה למגורים ו-56.4% לא למגורים, בשונה מהחלוקה הארצית העומדת על כ-70.6% וכ-29.4%, בהתאמה.

הכמות המבוקשת של דירות חדשות

בשנת 2021 הכמות המבוקשת של דירות חדשות בירושלים עמדה על 3,510 דירות, עלייה של 33.6% לעומת שנת 2020. לשם השוואה, בכלל הארץ הייתה עלייה של 28.0%. הכמות המבוקשת בירושלים מורכבת מכ-77.2% דירות חדשות שנמכרו ומכ-22.8% דירות שלא למכירה שהחלה בנייתן.

בשנת 2021 נמכרו 2,710 דירות חדשות, עלייה של כ-104.4% לעומת שנת 2020.

שכונת הר נוף, ירושלים | מקור: ויקיפדיה

מִחזור פסולת וצריכת מים

בשנת 2020 נאספו בירושלים 540,829 טונות פסולת שהם כ-1.57 ק"ג לנפש ליום (ממוצע ארצי – 1.76 ק"ג). 38.4% מהפסולת נשלחו למִחזור באמצעות תחנת המעבר לטיפול בפסולת הנמצאת בעטרות (כ-207,907 טונות). אחוז המִחזור בירושלים גבוה מהממוצע הארצי (22.3%). בהשוואה ל-16 הערים הגדולות (שבהן 100 אלף תושבים ויותר), ירושלים נמצאת במקום הרביעי בשיעור המִחזור, אחרי רמת גן, תל אביב-יפו ובת ים.

תושבי ירושלים צרכו בשנת 2020 כ-66.3 מ"ק מים לנפש, פחות מהממוצע הארצי העומד על כ-70.2 מ"ק לנפש.

איכות מי השתייה בירושלים – בשנת 2020 לא נרשמו חריגות בבדיקות מיקרוביאליות של מי השתייה  (0.0% לעומת 0.52% בממוצע הארצי).

תחבורה

ב-2021 היו רשומים בירושלים כ-362 אלף מורשים לנהוג וכ-275 אלף כלי רכב, כלומר כ-1.3 מורשים לנהוג לכל כלי רכב (בדומה לכל הארץ). כ-41% מתוך המורשים לנהוג הרשומים בירושלים היו נשים (בכל הארץ אחוז הנשים בכלל אוכלוסיית המורשים לנהוג הוא 45%).

בעשור החולף גדל מספר כלי הרכב הרשומים בירושלים בכ-47%, מ-188 אלף כלי רכב ל-275 אלף כלי רכב (בכל הארץ גדל מספר כלי הרכב בכ-39%).

מבין הערים הגדולות המונות יותר מ-200,000 תושבים, האחוז הגבוה ביותר של מורשים לנהוג באוטובוס מתוך כלל המורשים לנהוג באותה עיר, נרשם בירושלים (3.6%). האחוז הגבוה ביותר של מורשים לנהוג במונית היה בבאר שבע (4.0%) ואחריו בירושלים (3.8%).

מבין ערים אלו, האחוז הנמוך ביותר של מורשים לנהוג מתוך כלל בני 16 ומעלה באותה עיר, נרשם בבני ברק (31%), והגבוה ביותר נרשם בהרצלייה (84%); בירושלים נרשמו 58%.

כתיבת תגובה