כשהנפט יותר זול ממים

בתא הדלק שלנו ממלאים בעיקר מסים (78 אחוז) – האם ירידת מחירי הנפט תשפיע על הוצאות הנסיעה שלנו? עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים לא ממש בטוח שתהיה השפעה על כיסנו

חביות נפט | Kagai19927, שאטרסטוק

לאחר משא ומתן פומבי ביותר עם דחיפה של נשיא ארה”ב, קרטל יצרניות הנפט אופ”ק (בהובלת ערב-הסעודית) לצד מדינות נוספות בהובלת רוסיה, הסכימו על קיצוץ השנה בהפקת הנפט ב-9.7 מיליון חביות ביום. לכן, במידה שהצדדים יעמדו בהסכם ההפקה השנה תהיה הנמוכה ביותר מאז סוף שנות השמונים.

למרות ההצהרות על קיצוץ חד בהפקה, מחירי הנפט המשיכו לרדת. מחיר הנפט בארה”ב עשה מהלך היסטורי כאשר החוזים הקצרים ביותר (מאי) ירדו מתחת לאפס (מינוס 37.6 דולרים), כאשר המוכרים מוכנים לשלם לקונים על מנת שייקחו את חביות הנפט כאשר מקומות האחסון – מזקקות, מתקני אחסון ומיכליות הנפט, התמלאו כליל עקב העצירה בפעילות הכלכלית ובעיקר בנסועה במדינה.

250/200 סייד בר + קובייה

המחירים נותרו חיוביים להמשך עם 20 דולרים לחוזה ליוני ו-כ-32 דולרים למחיר בעוד כחצי שנה. להערכתנו, אם הצדדים אכן יעמדו בהסכמים לקיצוץ נראה מחירי נפט וציפיות לאינפלציה גבוהות יותר בהמשך השנה.

 עד כמה זה צפוי להשפיע עלינו? 

לא הרבה. מחירי הדלק השליליים הם מעבר לאוקיאנוס, מחירי הדלק בישראל מושפעים ממחירי הדלק באירופה שהם גבוהים בהרבה מאלה בארה”ב.

בנוסף, מחיר הנפט הגולמי מהווה רק כ-11 אחוז ממחיר הדלק בתחנה. היתר הוא בעיקר מסים (11% נפט, 11% הוצאות שיווק, 78% מיסים בלו + מע”מ) כך שגם אם נראה ירידה חדה במחיר הנפט באירופה (להערכתנו זה לא יקרה) השינוי שנראה במחיר בתחנות הדלק ובמדד מאי כתוצאה מכך יהיה נמוך מאוד.

בנוסף, הממשלה החדשה יכולה לנצל את ירידת מחירי הדלק בשביל להעלות את הבלו בעתיד (צריך לממן את תוכנית החילוץ הכלכלית) ואז ההשפעה על מחיר הדלק בישראל תהיה אפילו הפוכה. (כך נהגה הממשלה גם במשבר של 2008-9).

870/135 ליינר ארטקל

נקודות מרכזיות לתקופה הקרובה:

  • הנעילה הגדולה תכרסם כ-3 אחוזים מהתוצר העולמי ו-6 אחוזים בכלכלות המפותחות, השנה הגרועה ביותר מאז שנות השלושים של המאה הקודמת.
  • ירידה דו-ספרתית בתוצר בסין ברבעון הראשון. הקדמה למספרים שנראה בשאר העולם בשבועות הקרובים.
  • הבנק המרכזי בארה”ב כבר הודיע שיגדיל את התמיכה בעוד 2.3 טריליון דולר ואף ירכוש אג”ח שכבר לא בדירוג השקעה (בתנאים מסויימים). הפעולות תרמו לירידה במרווחי האשראי.
  • קרטל אופ”ק (בלחץ נשיא ארה”ב) הסכים על קיצוץ היסטורי בהפקה. אך המחיר המשיך לרדת בשל ירידה יותר מכפולה בביקושים, והעולם מחפש מקומות אחסון לעודפי הנפט.
  • הכנסות המדינה ממסים במרץ היו נמוכות בשל דחיית תשלום מע”מ והחזר מואץ של מיסים, אך המספרים יהיו גרועים בהרבה באפריל. הגירעון כאחוז מהתוצר עלה ל-4 אחוזים ובדרך ל-10 אחוזים בסוף השנה.
  • השנה היו פחות מבצעים לקראת חג הפסח, ומדד המחירים למרץ עלה מעט מעל הצפי ב-0.4 אחוז. מדד אפריל צפוי להיות שלילי לראשונה מאז 2002, וגם האינפלציה הצפויה ב-12 החודשיים הבאים שלילית.
  • לפני המשבר מחירי הדירות המשיכו לעלות. חששות רוכשי דירות מעלייה מהירה בריבית למשכנתאות תרמה לשיא בסך ההלוואות שנרשמו במרץ. בפועל נרשם שינוי זעום בריבית הממוצעת גם בשל פעולות בנק ישראל.
  • בנק ישראל היה פעיל במהלך חודש מרץ – רכש אג”ח ממשלתיות והזרים דולריים. עכשיו מגיע תור הממשלה החדשה?

 

הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה