כתב אישום נגד חלפן שרשם את העסק ע"ש אשתו

הבעל רשם את רשיון החלפנות ע"ש אשתו מחשש שהרשות לא תאשר אותו, והוא מואשם יחד עם אשתו בגין תצהיר שקר, קבלת דבר במרמה, עבירות על חוק איסור הלבנת הון ומסירת מידע כוזב. ראש הרשות להלבנת הון אמרה כי הרשות תלח בתופעת "אנשי הקש"

חלפן shutterstock

פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד בני זוג ונגד עסק למתן שירותי מטבע (צ'יינג'), שהוקם על ידם. השניים מואשמים בגין תצהיר שקר, קבלת דבר במרמה, עבירות על חוק איסור הלבנת הון ומסירת מידע כוזב.

על פי כתב האישום, נוכח נסיבות אישיות של הבעל, ידעו בני הזוג כי רשם נותני שירותי המטבע עשוי לדחות בקשה מטעמו להירשם במרשם ולהפעיל את העסק, על כן קשרו השניים קשר להונות את רשם נותני שירותי המטבע, ולהציג את האשה כמי שמבקשת את בקשת הרישום, ולהסתיר את דבר היותו של הבעל מי שעומד מאחורי העסק.

באוגוסט 2015 הגישה האשה מסמכים בהם הצהירה שהיא בעלת השליטה היחידה בחברה. הצהרות אלה היו כוזבות שכן, בעלה היה בעל השליטה בחברה. ביוני 2015 רשם נותני שירותי המטבע קיבל את הבקשה ואישר את רישום החברה. בהמשך קשרו בני הזוג להונות את בנק הפועלים ולהציג את החברה כרשומה במרשם כדין על מנת לאפשר להם לנהל חשבון בנק עבור החברה. האשה הצהירה במסמכי פתיחת חשבון הבנק שנחתמו על ידה, כי הינה בעלת השליטה בחשבון וכי אין נהנה בזכויות הגלומות בחשבון זולתה. ההצהרה האמורה הייתה כוזבת הואיל ובעלה היה גם הוא נהנה ובעל שליטה בחשבון, בעוד שהוא נרשם אך כמורשה חתימה בלבד.

בהתאם לכך, מלוא תמורת השיקים שנזקפה לזכות העסק בחשבון הבנק, מהווה רכוש שנתקבל כתוצאה מהמרמה כלפי הבנק וכלפי רשם נותני שירותי המטבע, ולפיכך מהווה "רכוש אסור" לפי לחוק איסור הלבנת הון. תמורת השיקים שנזקפה לזכות העסק בחשבון הבנק בחודשים יולי 2015 עד פברואר 2016 עומדת למעלה מ 20 מליון שקלים.

במהלך התקופה הרלוונטית דיווח הבנק 125 דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון על פעולות מסוג משיכת מזומן ישראלי מהחשבון, בסכום כולל שליותר מ 16 מליון שקלים ועל פעולה אחת מסוג הפקדת מזומנים במטבע ישראלי בסכום של 150,000 ₪. במסגרת הדיווחים, דיווח הבנק כי בעלת השליטה בחשבון היא האשה ואילו הבעל הינו מורשה חתימה בלבד. בהסתירם מהבנק את עובדת היותו של הבעל נהנה ובעל שליטה בחשבון, מנעו הנאשמים מהבנק למסור לרשות לאיסור הלבנת הון דיווחי אמת כנדרש בצו. הפרקליטות הגישה בקשת חילוט לפי חוק איסור הלבנת הון בשווי הרכוש הקשור לעבירות המפורטות בכתב האישום.

ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר אמרה בתגובה להגשת כתב האישום כי החוק עוסק במניעת מקרים כמו המקרה נשוא כתב האישום, שבו נרשם נותן שירותי מטבע על שם "איש קש", משום שהבעלים האמיתי היה מנוע מלהירשם בשמו. הרשות רואה חשיבות רבה במאבק בניצול סקטור נותני שירותי המטבע לפשיעה ופועלת, יחד עם מכלול הגופים הרלוונטיים, למנוע שימוש ב"אנשי קש" ככסות עבור פעילות לא לגיטימית.

כתב האישום שהוגש נושא מסר חשוב ביחס לשינוי העקרוני במשטר איסור הלבנת הון ומימון טרור שחל על נותני שירותי מטבע, הכולל הליכי אסדרה ורגולציה מקיפים ומשמעותיים. בכלל זה, בחינה מקיפה של הפונה בבקשה לרישום בהיבטי יושרה, יושר ומקור הכספים, שמטרתה יצירת סביבה אמינה בטוחה ויציבה בקרב נותני שירותי המטבע, ומאמץ לאיתור עסקים הנותנים שירותי מטבע תוך הסוואת גורמים עברייניים שמכוונים את הפעילות ומעורבים בה. ענף נותני שירותי המטבע הוגדר כבעל סיכון גבוה להלבנת הון, ועל כן הוגבר מנגנון הפיקוח עליו, הן בהיבטי אסדרה כאמור, והן בהיבטי אכיפה, בדומה לכתב אישום זה.

כתיבת תגובה