למרות הקורונה: התאונות עם ההרוגים – בעלייה

מנכ”לית הרלב”ד: עלייה של 40% בהרוגים למיליארד ק”מ נסועה בתקופת הקורונה • המשטרה מתנגדת לכוונה לבטל את פרויקט מצלמות המהירות • משרד התחבורה על ההפרדה בכביש 90: אין תקציב מדינה אז תכניות לא יצאו לפועל

פעילות אכיפה של משטרת התנועה. צילום: דוברות המשטרה

תקופת משבר הקורונה (15.3-29.4) התאפיינה מטבע הדברים בכמות נמוכה יותר של תאונות עקב הסתגרות האזרחים בביתם. אולם בניתוח הנתונים והשוואה לשנים קודמות 2015-2019 נחשפת עלייה בכמות ההרוגים במקביל לעלייה בכמות הנפגעים בתאונות דרכים מהמגזר הערבי.

על פי הניתוח שביצעו ברלב”ד על תקופת הסגר בישראל, ישנה עליה של 40% בהרוגים למיליארד ק”מ נסועה (למרות שמבחינה גולמית יש ירידה של 45% במספר ההרוגים). במספר הנפגעים בתאונות מקרב המגזר הערבי יש זינוק מ-28% מכלל הנפגעים ל-42%, בעוד שהחברה הערבית מהווה רק 21% מכלל האוכלוסייה בישראל. כלומר, בתקופת הקורונה, חלקים מערביי ישראל שלא שמרו על הגבלות הריחוק שקבעה להם הממשלה הישראלית, השתוללו בכבישים ונפגעו פ-2 ממספרם באוכלוסייה.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

הרלב”ד בחנה את ההיפגעות מתאונות הדרכים בתקופת הקורונה בשני היבטים. בהשוואה לממוצע ההיפגעות למיליארד ק”מ נסועה בתקופות מקבילות בשנים 2019-2015 רואים: עליה של 40% בהרוגים, ירידה של 26% בפצועים קשה וירידה של 51% בפצועים קל. בהשוואת הממוצע היומי של תאונות בתקופת הקורונה לממוצע היומי בשנים קודמות הרי ש- בתאונות קטלניות נצפית ירידה של 45%, בתאונות קשות נצפית ירידה של 78% ובתאונות קלות נצפית ירידה של 7%.

לאחרונה השתתפו נציגים מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בסמינר מקוון בשיתוף עם ETSC ו-POLIS מהאיחוד האירופי העוסקים בתאונות דרכים. בסמינר נחשף כי בחודש אפריל נרשמה ירידה ממוצעת של 36% במספר ההרוגים בתאונות הדרכים בחודש אפריל 2020 , בהשוואה לנתוני חודש אפריל בשלוש שנים האחרונות.

מהשוואה עם מדינות אחרות באיחוד עולה כי הירידה הגבוהה ביותר קרתה באיטליה (84%), אחריה בלגיה, ספרד, צרפת ויוון עם ירידות של 59%. נתון נוסף שעלה הוא שההפחתה בנפח התנועה לא תמיד לוותה בהפחתה תואמת במספר ההרוגים בכל המדינות. כך, בדנמרק, שבדיה והולנד מספר ההרוגים במהלך חודש אפריל נשאר זהה לשנים קודמות ובחלקן אף גבוה יותר. כמובן שיש לזכור שתנאי הסגר לא היו זהים בכל המדינות. 

בשיחה עם המקבילים האירופיים עלה כי לרוב, במדינות האיחוד נעשתה פחות אכיפה של עבירות תנועה, עקב התעסקות המשטרה באכיפת הסגר. בנוסף, הרכב חומרת התאונות השתנה: נמצא כי בתמהיל של תאונות קטלניות/קשות/קלות, בתקופת הסגר התמהיל עבר שינוי לרעה ונמצאו יותר תאונות חמורות מהרגיל.

ברלב”ד מוסיפים כי בתקופת המשבר נרשמו אחוזי פגיעה גבוהים יותר בקרב גילאי 15-24 ופחות בגילאי 45 ומעלה. גם מערך השליחויות – הענף שצמח בתקופת המשבר, שינה את נתוני התאונות. בתקופת המשבר נצפו אחוזים גבוהים יותר של נפגעים במעורבות אופנוע וקטנוע ופחות נפגעים מסוג הולך רגל שנשארו בבתים. כמו כן נרשמו אחוזים גבוהים יותר של תאונות עצמיות, תאונות קטלניות במרחב דרום ועבירות מהירות מופרזת לצד אי שמירת מרחק.

ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה הבוקר לדיון שעסק במאבק בתאונות הדרכים ודיווח על פעילות הרשות לבטיחות בדרכים. ח”כ בועז טופורובסקי, שמילא את מקומו של היו”ר, פתח את הדיון ואמר כי מאז תחילת השנה נהרגו בכבישים 144 בני אדם, ומאז קום המדינה קיפחו את חייהם בדרכים 34,244 בני אדם מהם 5,150 ילדים ובני נוער. “יותר מכל מלחמות ישראל יחד”, אמר. “אין סיבה שלא נתייחס לזה כאל מלחמה”.

ח”כ טופורובסקי הזכיר כי ב-2016 קיימה ועדת הכלכלה שימוע ציבורי לבלימת הקטל בדרכים, שבחן את כל תחומי העיסוק לבלימת הקטל בכבישים ובכלל זה סוגית האכיפה, הטיפול בתשתיותהכשרת הנהגים פעילות הממשלה והרשויות הנוגעות בדבר ועוד. הוא הוסיף כי בעקבות זאת הייתה צריכה לקום ועדת שרים, אך הוקמה רק ועדת מנכ”לים, שהתכנסה פעם אחת, ביוני 2017, וקיבלה החלטה להקצות 4 מיליארד שקל למאבק בתאונות הדרכים. לדבריו, לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה שהיישום הוא חלקי ביותר.

מנכ”לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רחלי טבת ויזל, שהשתתפה בדיון סקרה את הנתונים לעיל, והוסיפה כי התאונות עולות למשק 14 מיליארד שקל בשנה, בעוד שתקציב הרשות עומד על 74 מיליון שקל בלבד, ובהשקעה לא גדולה אפשר לקבל חיסכון גדול ותוצאות בהצלת חיי אדם.

נציג המשטרה, ניצב משנה נועם בגינסקי, התייחס להבטחת השר לביטחון פנים לשעבר, גלעד ארדן, לוועדת הכלכלה ב-2018 להפעיל 450 ניידות, ואמר כי כיום המשטרה מפעילה 300 ניידות. “נשמח להפעיל 450 ניידות ולקבל משאבים, אך אנחנו עושים את מה שאנחנו יכולים לצמצם את מספר ההרוגים”. באשר לכוונה להפסיק את הפעלת מצלמות המהירות, במסגרת חוק ההסדרים, אמר: “המכרז של הפרויקט הנוכחי מסתיים ב-2023. אכן יש כוונה להפסיקו ואנחנו מתנגדים”.

במהלך הדיון עלה הנושא של גדר ההפרדה לאורך כביש. מנהל אגף התשתיות במשרד התחבורה, ראיק סלאם, טען כי אמנם יש תכנונים אבל “אין תקציב מדינה, אז התוכניות לא יצאו לפועל. כשאין תקציב מדינה עובדים על 1/12 ואין אפשרות לתקצב דברים חדשים”. ח”כ טופורובסקי ציין כי שרת התחבורה והבטיחות בדרכים והמנכ”ל אמורים היו לדווח לוועדה, בין היתר על פעילות בנושא בטיחות בדרכים, ועדיין לא עשו זאת.

870/135 ליינר ארטקל 1

נתוני ההיפגעות הגבוהים של החברה הערבית עלו גם הם לדיון. ח”כ חמד עמאר התייחס למגזר הערבי ואמר כי אין אכיפה. לדבריו, אם המשטרה הייתה אוכפת עבירות תנועה כמו שהיא אוכפת מסיכות לא היינו מגיעים למצב החמור הזה. ח”כ אימאן חטיב יאסין הוסיפה כי צריך להשקיע בתשתיות ביישובים הערבים. כותב השורות שהתגורר מספר שנים מעבר לקו הירוק יכול להעיד, כי אין הבעיה באכיפה או בתשתיות. מנסיעה יומיומית בכבישי יו”ש נראה שיש צורך בהסברה מעמיקה במגזר הערבי על כך ששמירת חוקי התנועה אינה מביעה תמיכה בחוקי מדינת ישראל או במוסדותיה, ונועדו להציל חיים בלבד.

מנכ”ל אור ירוק, ארז קיטה, שהשתתף בדיון קבל על כך שאין תכנית לאומית. לטענתו, המדיניות נשענת על דו”ח ועדת שיינין מ-2005: “עם תקציב של 74 מיליון שקל אי אפשר להילחם בתאונות הדרכים, ומה שעושה הרשות היום זה בעיקר הסברה. כשלא מסתכלים על התופעה באופן כולל האזרחים משלמים את המחיר. אני לא מכיר מחקר שאומר שהנהג הישראלי יותר גרוע מהנהג הבריטי או האמריקאי, והשאלה מה הממשלה יכולה לעשות יותר ואני רואה בעיקר אדישות”.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה