לקראת עונת הנופש, הח”כים קוראים: לא לשלם יותר במלונות

עולם התיירות פנים מתחיל להתאושש ומנסה להתאים פתרונות ממוקדים לחזרה לשגרה מהירה • האם יתאפשר כניסה של עובדים מירדן לאילת המדדמת משקט תיירותי? • וכמה תיירים שהיו רגילים לצאת לחו”ל ינפשו השנה בארצנו

מארגנים את מלון הרברט סמואל בת"א לפתיחה מחודשת | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח”כ יעקב מרגי, דנה אמש בעידוד תיירות הפנים ותוכניות הממשלה בנושא, על רקע משבר הקורונה שהשפיע עמוקות על הענף. את הדיון פתח היו”ר מרגי בהתייחסו לכך שהתיירות היא מנוע צמיחה מרכזי וחשוב במשק, ואמר כי הוועדה מבקשת לבחון האם הממשלה אכן התייחסה לכך. במהלך הדיון אמר שר התיירות כי בקרוב נראה מדינות שפותחות עצמן לתיירים, אך להערכתו ישראל לא תהייה בין הראשונות. היו”ר מרגי קרא למלונאים להתחשב בציבור ולא להעלות מחירים.

שר התיירות, ח”כ אסף זמיר, אמר כי הענף נמצא במשבר הכי עמוק שהיה בו אי פעם. הוא הוסיף וציין כי סיכם עם האוצר על מענק של 300 מיליון שקל לענף ואמר כי הסיבה שרואים תפוסות גבוהות היא בגלל שמעט מאוד מלונות נפתחו. באשר לאילת אמר השר כי יש מאמץ לגייס עובדים מקומיים, שיחליפו את העובדים הירדנים שלא יכולים להיכנס. “אנחנו עושים עבודת מטה ליום שאחרי, שבו השמים יפתחו לחלוטין. בגלל הלחץ הכלכלי אני מניח שנראה מדינות פותחות עצמן בקרוב, אך לצערי אנחנו לא נהיה בין הראשונים”, אמר. עוד הוא ציין כי בקרוב יצא המשרד בקמפיין לעידוד תיירות הפנים.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

מנכ”ל משרד התיירות, אמיר הלוי, אמר כי הענף עבר משיוט ב-130 קמ”ש לעצירה פתאומית. לדבריו, בעוד שבצוק איתן התיירות נפגעה אך עדיין המשיכו להגיע תיירים, היום זה לא קיים. נקודת האור שהציג היא 4 מיליון וחצי תיירים ישראלים שיצאו לחו”ל בקיץ האחרון, והאתגר הוא שמי שיכול יוציא את הכסף על תיירות פנים ויאפשר לענף לשרוד את המשבר.

מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עמי צדיק, אמר כי הענף ספג את המכה הקשה ביותר. הוא הציג מסמך השוואתי שערך מרכז המחקר והמידע, לפיו עולה כי בעולם נקדו צעדים כמו דחייה או ויתור על מסים, הלוואות בערבות מדינה, מענקים ישירים, חלוקת שוברים לאזרחים ואף השקעה בפיתוח תשתיות.

ח”כ יבגני סובה אמר כי צריך להתאים פתרונות כמו בדיקות קורונה מידיות בנמל התעופה, שיאפשרו להכניס תיירים. ח”כ אימאן חטיב יאסין אמרה כי הציבור טס לחו”ל כי מחיר החופשה הוא חצי ממחיר חופשה בישראל וצריך לתת על כך את הדעת. ח”כ אנטאנס שחאדה קרא לשים לב במיוחד לנצרת, שהתיירות בה מבוססת על תיירי חוץ. ח”כ עידן רול אמר כי עסקי התיירות עדיין לא חזרו לפעילות ולא יודעים מאיפה לשלם מקדמות לחודשים הבאים.

מנכ”לית התאחדות בתי המלון, יעל דניאלי, אמרה כי 80% מהענף עדיין סגור ונושא בהוצאות קבועות של 150 מיליון שקל. לדבריה, מלונות לא ממהרים להיפתח כי מלון בתפוסה חלקית מפסיד יותר ממלון סגור. באשר לאילת אמרה כי מחולל התיירות בעיר הם העובדים הירדנים, שכניסתם תוריד בבת אחת את האבטלה בעיר. ראש העיר אילת, מאיר יצחק הלוי, אמר כי ישנן 4 תכניות לסיוע לעיר המונחות על השולחנות הרלוונטיים בממשלה. “לא קיבלנו שקל אחד, קיבלנו שיפוי לארנונה וגם אותו לא קיבלנו באופן מלא”, אמר.

רכזת תחום התיירות באגף התקציבים באוצר, רעיה עדני, התייחסה לדברים שנאמרו ואמרה כי 4 מיליון וחצי התיירים הישראלים שלא יוצאים לחו”ל הם הזדמנות לענף. לדבריה אחוזי מימוש ההלוואות בענף הם גבוהים מהממוצע בענפים אחרים ועומדים על כ-55%. היו”ר מרגי ביקש מידע מפורט בעניין.

יו”ר ועדת הכלכלה, ח”כ יעקב מרגי, סיכם את הדיון לעידוד תיירות הפנים ודרש ממשרדי התיירות והאוצר להעביר לוועדה, עד ה-18 ביוני, מתווה מפורט ותוכניות עבודה באשר לשיקום וקידום תיירות הפנים, בתי המלון והצימרים, מארגני התיירות הנכנסת ושאר העוסקים בענף. הוועדה אף קראה לבתי המלון ולספקי התיירות להתחשב בציבור ולא להעלות מחירים. עוד קראה הוועדה לאוצר לאפשר חל”ת גמיש לעובדי הענף, כדי לסייע בגיוס עובדים ישראלים במשרות חלקיות לבתי המלון ולהציע להם תנאים טובים יותר. עוד הוסיף היו”ר מרגי כי הוועדה קוראת למשרד האוצר לדחות את תשלומי מקדמות המע”מ ומס הכנסה. עוד ביקשה הוועדה מהממשלה גם לאפשר כניסת עובדים מירדן, לאחר בדיקות קורונה ולהקים בשדה התעופה מערך לבדיקות קורונה מידיות כחלופה לבידוד הארוך, וכן ביקשה מראש העיר אילת להגיש תכנית ייעודית להצלת העיר והפעילות בה בשגרת הקורונה.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה