מחלקת המחקר של הכנסת: כך תיכנסו למינוס מ'דביט'

עוד קבע המחקר: השימוש בצ'קים פחת בכ-20% במהלך 2018 • השימוש בכרטיסי חיוב עלה בכ-69% במהלך השנים 2015-2018 • כ-54% ממשקי הבית שבבעלותם חשבון בנק, היו ב'מינוס' בבנק לפחות במשך חודש במהלך 2013 • כ-20% רכשו בכרטיס אשראי בתשלום דחוי וכ-79% פרסו לתשלומים ללא ריבית • ואיך כל זה קשור ל'דביט'?

כרטיס דביט | מקור: אתר בנק ישראל

מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שבוצע לבקשת ח"כ אורי מקלב, חושף יתרונות וחסרונות לכרטיס החיוב 'דביט'  שבנק ישראל מקדם לאחרונה כתחליף לחוק המזומן.

על פי המחקר, כרטיסי החיוב 'דביט' – כרטיס לחיוב מיידי של החשבון בבנק, המשמש תחליף למזומן ולכרטיס אשראי גם יחד – הינו חלופה טובה לכרטיסי אשראי ולמזומן, אך בנוסף, מעבר האוכלוסיה לשימוש בהם יובילו להשלכות משמעותיות.

נקדים, כי על פי המחקר, מסתמנת מגמת עלייה בשימוש בכרטיסי 'דביט' מול ירידה חדה בשימוש בצ'קים, שהשימוש בהם פחת ב-2018 בכ-20%. העסקאות ב-2018 היו בהיקף של 13 מיליארד שקלים, 3.8% מכלל עסקאות האשראי במדינה. אך עם זאת מדובר בעלייה של 109% ב-2018 לעומת 2015, אז עמדו עסקאות ה'דביט' על כ-6.2 מיליארד שקלים בלבד. השימוש בכרטיסי חיוב (לאו דווקא 'דביט') עלה בכ-69% במהלך השנים 2015-2018.

המחקר קבע עוד ע"פ נתוני למ"ס שפורסמו בשנת 2016, כי כ-54% ממשקי הבית שבבעלותם חשבון בנק, היו ב'מינוס' בבנק לפחות במשך חודש ימים, במהלך שנת 2013. כשליש ממשקי הבית הללו היו במינוס תמידי.

עוד עלה, כי כ-20% ממשקי הבית שברשותם כרטיס אשראי ביצעו דחיית תשלום (קנייה בתשלום דחוי, לחודש הבא) וכ-79% ביצעו קניות תוך פריסת התשלומים ללא קרדיט.

מרכז המידע והמחקר ציין, כי ההשלכה המידית של כרטיסי הדביט, המחייבים כאמור את חשבון הבנק של הלקוח באופן מידי, עשויה להתבטא בכך שהצרכן הישראלי יגדיל את משיכת היתר שלו, ואת מספר ימי השהייה ב'מינוס' בשל משיכת היתר בטרם קיבל את שכרו – דבר שנמנע בשימוש בכרטיסי אשראי בעלי חיוב חודשי ביום קבוע.

בעקבות זאת, החלופה למזומן (ולכרטיס אשראי רגיל) שמציג 'דביט' זכתה לביקורת מצדו של ח"כ מקלב שטען, כי לאור תוצאות המחקר, על הבנק המרכזי לפרסם הנחיות לשימוש מושכל וחינוך לצרכנות נבונה והתנהלות כלכלית נאותה, במטרה להגן על האזרחים מפני העמקת המינוס.

מנגד יש לזכור, כי החינוך הצרכני לאי משיכת יתר והתנהלות כלכלית נבונה אכן נחוצים, אך אין כל הבדל בין משיכת מזומן מהבנק לבין רכישה בכרטיס 'דביט' – שהינו טוב יותר לעסקים ולצרכנים במובנים אחרים רבים וכולל גם את המעקב אחר המזומן השחור שעליו הכריזה המדינה מלחמת חורמה.

עם זאת, נדגיש כי עורכי המחקר ציינו, כי "חיוב בכרטיס נעשה אל מול חשבון העו"ש וכך הצרכן יכול לעקוב בצורה טובה יותר אחר הוצאותיו השוטפות אל מול היתרה בחשבון ולהימנע מלהגיע למצב של משיכת יתר" – וציינו כי מרבית הישראלים ממילא במינוס בשלב זה או אחר, כאשר החוקרים מציעים כי בנק ישראל יימנע משיווק כרטיסי 'דביט' למי שנמצא במינוס תמידי, ולחייב את הבנקים להודיע ללקוחות מה מצב יתרת החשבון לאחר כל חיוב, באופן מידי.

כתיבת תגובה