משרד המשפטים מציג: כך תזהו פעילות כלכלית עוינת

במשרד המשפטים פרסמו מסמך מיוחד תחת הכותרת “ניצול המערכת הפיננסית לעקיפת משטרי סנקציות”, בו מסבירים מחברי המסמך כיצד ניתן לזהות פעילות כלכלית עוינת | בנוסף, הרשות מפרטת רשימה של “דגלים אדומים” שיסייעו לאחראים בגופים כלכליים ופיננסיים לנהוג במשנה זהירות מול מעברים חשודים ותחנות עגינה של כספים שאמורות להדליק נורות אדומות

משרד המשפטים | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

בעשורים האחרונים גובר השימוש בכלי הסנקציות הבינלאומיות, בדגש על סנקציות כלכליות, ככלי משפטי לאכיפה ולהתרעה בינלאומית. במסגרת זאת, קיימים סוגים שונים של משטרי סנקציות הנבדלים במסגרת הנורמטיבית שלהן, תחומי השיפוט והרכב המשתתפים בהטלתן (ארגונים/מדינות וכו’).

משטרי הסנקציות מגבילים את חופש הפעולה של הישויות המוכרזות ומאלצת את מפרי הסנקציות להשתמש בשיטות מתוחכמות ויצירתיות לעקיפת הסנקציות. שיטות אלה תואמות טיפולוגיות הלבנת הון ומימון טרור מוכרות ובכלל זה, שימוש בנכסים וירטואליים, סחר בינלאומיTBML , פעילות במזומן ושימוש בחוואלות ובבלדרים, זאת בכדי להסתיר את מקורו או יעדו של רכוש מפעילות פיננסית או מסחרית שמקיימים ה”מפרים”.

250/200 סייד בר + קובייה

במשרד המשפטים פרסמו מסמך מיוחד שיועד עבור גורמי הנהלה בגופים פיננסיים, סמנכ”לי כספים קציני ציות, מחלקות ואחראי הלבנת הון בארגונים, מחלקות סייבר ואבטחה, רו”ח ועו”ד בתחום החברות, עו”ד מסחריים ומחלקות משפטיות בגופים פיננסיים, גורמי שינוע וסחר בינלאומי, רגולטורים בתחום הפיננסי והמסחרי – תחת הכותרת “ניצול המערכת הפיננסית לעקיפת משטרי סנקציות”.

מטרתו של מסמך זה לסייע בהבנת הסיכון, באיתור ובמניעה של שימוש לרעה במגזר הפיננסי הישראלי לפעילות של מימון פרוליפרציה, טרור ועקיפת סנקציות. המסמך סוקר טיפולוגיות מרכזיות של הלבנת הון ומימון טרור המוכרות בעולם כמשמשות לצרכי הפרת סנקציות, ובהקשר הישראלי, המסמך סוקר את החובות המוטלות על הגופים המדווחים וכולל דוגמאות לדיווחי גופים פיננסים שהועברו לרשות בגין פעילות שנקשרת לישויות תחת סנקציות וכן מפורטות הנחיות דיווח ממוקדות עבור הגורמים המדווחים ביחס לפעילות הנחשדת על-ידם ככזו הקשורה למשטרי סנקציות.

בנוסף, הרשות מפרטת רשימה של “דגלים אדומים” אשר קיומם (לחוד או בצוותא) עלול להעיד על פעילות החשודה כהפרת סנקציות, דוגמת שימוש בולט במדינות “טרנזיט” (לתשלום וכתחנת ביניים בסחר), שימוש בפרטים פיננסיים של גורמים מדינתיים לטובת פעילות עסקית פרטית, שם חברה הדומה לשם של ישות שברשימת הסנקציות וכו’.

Inner article

מטרתם של הדגלים האדומים היא לחזק את המודעות הציבורית לתופעה ואת היכולת של המגזר הפיננסי לזהות ולהתריע אודות הפעילויות המפורטות ברשימה, עיקרי הדגלים האדומים להלן:

דגלים אדומים ביחס לפעילות הפיננסית: העברות כספים באמצעות צד ג’, “דרדוס” תשלומים, תשלום של עמלות גבוהות ללא היגיון כלכלי, תקבולים בלתי מוסברים מחו”ל, תשלום בנכסים וירטואליים מ-IP במדינה בסיכון, שימוש בנאמנויות ומבנים משפטיים מורכבים.

דגלים אדומים ביחס לפעילות הסחר: פעילות עסקית מהותית במדינות “טרנזיט” – מסמכי לקוח הנחזים להיות מזויפים או חסרים, פעילות שאינה תואמת לפרופיל העסקי המוכר/המוצהר, אי תאימות מול נתוני סחר אחרים, מעורבות של ספינות/אמצעי תובלה שנכללו בעבר ברשימות סנקציות שונות, רישום בעלות זר על כלי שיט, מבנה בעלות מורכב על כלי השיט, פעילות שינוע ימית חריגה.

כמו כן נסקרו דגלים אדומים ביחס לזהות הגורמים המעורבים: מעורבות של חברות קש/פרונט, פרטים של גורמים פיננסים מדינתיים, דמיון שמי לחברות הנמצאות תחת סנקציות, מען חשוד, כתובות דוא”ל חשודות.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה