סודות מאחוזת בית || ההיסטוריה של הבורסה לני”ע • פרק 1

מימי המסחר בחליפים ועד להנפקות הגדולות: ימיה של הבורסה לני”ע שדוחותיה המצויינים מוכיחים שהמסחר בה עצמה, לאחר שהפכה לחברה ציבורית, עשתה רק טוב למשקיעים • הבורסה לניירות ערך בתל אביב – סקירה מקיפה, מימי המסחר הצעקני בשוק ההון עובר בקרב על תהליך המיחשוב והכרוז האלקטרוני ועד לימינו אנו

מהמסחר בצעקות ועד לעסקאות ענק בהקשת מקלדת. המסחר בבורסה בימים עברו | צילום: Poznyakov, שאטרסטוק

בחג הפסח, על פי המשנה, העולם נידון על איכות וכמות התבואה. לכן, בכל ימי חג הפסח בכלל, ובליל הסדר בפרט, טוב להתפלל על הפרנסה. בימינו אנו, למרות שכולנו אוכלים כמעט מדי יום מאכל העשוי מחיטה – או לחובבי הבריאות: ממיני הדגן האחרים – אנחנו לא נותנים את ליבנו על התבואה. מעטים הם האנשים בארץ שיעמדו בימי הפסח להתפלל במפורש על איכות וכמות התבואה. לעומת זאת הרבה יותר אנשים ידאגו מפני איכות וכמות התבואה בארץ ובעולם עקב כך, שכספם מושקע בתחום התבואה באופן כזה או אחר.

בשחר ההיסטוריה התנהל המסחר בין בני האדם בעסקאות חליפין. בהמשך, למדו האנשים לשלם בכסף על פריטים שרכשו ואף החלו לאגור את כספם לזמני חירום. בחפירות ארכיאולוגיות מוצאים החוקרים פעמים רבות מטמוני מטבעות מתחת לרצפה או בגומחות נסתרות. עם התקדמות הציוויליזציה למדו האנשים לסחור בכסף והחלו להשקיע את כספם באנשים או במיזמים שיכניסו להם כסף כאשר הכל יילך כשורה.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

התפתחות הבורסות בעולם טמונה עמוק במאמר חז”ל במדרש קהלת: “מי שיש לו מנֶה (- כלומר: מֵאָה), רוצה מאתיים. יש לו מאתיים, רוצה ארבע מאות”. המסחר בכסף אפשר לאנשים להגדיל את כספם. בעוד הם עובדים על המנֶה הבא, הכסף שלהם עובד בשבילם. הבורסות לניירות ערך ברחבי העולם מאפשרות לציבור להשקיע ולקבל תשואה על כסף קיים או ממונף. הדבר נעשה כאשר חברות מבקשות לגייס כספים לצורך השקעה אולם הן לא פונות לבנקים ולתשלומי ריבית, אלא מאפשרות לציבור להשקיע כסף בחברה, כך שבזמן מאוחר יותר הכסף יחזור לבעליו בתוספת רווח.

תיק ה’עור’

על פי האנציקלופדיה השיתופית ישנן שתי גרסאות למקור השם בורסה: האחת, מדובר במקור מהשפה הלטינית: ‘bursa’ אשר משמעו תיק, ארנק. כמו המילה היוונית ‘בירסה’, שמשמעותה ‘עור’ (גם המילה העברית “בורסקאי” – מעבד עורות, מקורה באותה מילה). לאחר מכן, הפכה המילה לתיאור של שק עור המכיל כסף, בדומה למילה Purse באנגלית.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב | צילום: אדם שולדמן, פלאש 90

לפי גרסה שנייה, מקור השימוש המודרני במילה בורסה החל במאה ה-13 בעיר ברוז’, בלגיה, בפונדק משפחת הסוחרים ון דר בורס אשר נקרא Huis ter Beurze. על הבית היה תלוי שלט ועליו צוירו שלושה שקיקי עור, וליד ביתם נהגו להתאסף סוחרים וחלפני מטבעות לאשר החליפו ביניהם שירותים ומוצרים, ואספו מידע אודות מחירי סחורות. הסוחרים נהגו לקרוא למקום זה “דלה בורסה” (של בורס). כאשר נפתח מאוחר יותר באנטוורפן, מבנה מיוחד לסחר בינלאומי הוא נקרא בהתאם “בורסה”.

מפסאז’ לאחד העם

בישראל, החל המסחר בניירות ערך בידי בנקאים יהודיים שעלו ארצה מגרמניה הנאצית ערב המלחמה. מי שהקים הלכה למעשה את המסחר בניירות ערך היה בנק אנגלו-פלשתינה המנדטורי, (שהפך בהמשך לבנק לאומי לישראל). בשנת ב-1935 הוקמה לראשונה בישראל ‘לשכת החליפין לניירות ערך’. במשך שעה אחת מדי יום, התנהל המסחר ב-12 ניירות ערך בלבד (!) על פי הכללים המקובלים בבורסות אירופיות, במשרדו של מר מרדכי פנחס חסון, מנכ”ל בנק לאומי בהמשך.

לאחר קום המדינה הורגש הצורך לארגן ולמסד את המסחר. בספטמבר 1953 הוקמה הבורסה לניירות ערך בתל אביב, אולם המסחר המשיך להתנהל במשרדי בנק לאומי עד שנת 1960, עת עברה הבורסה למשכן עצמאי, ב’פסאז’ ברחוב אלנבי 113, תל אביב. בשנת 1983, בעקבות הגידול בפעילות המסחר, עברה הבורסה לרחוב אחד העם 54, גם כן בתל אביב ובשנת 2014, עברה הבורסה למשכנה החדש ברחוב אחוזת בית 2, בעיר תל אביב כמובן.

נסחרת בעצמה

בתאריך ה-1 באוגוסט 2019 נפל דבר בישראל: הבורסה לניירות ערך בתל אביב החלה להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב כחברה ציבורית. קודם לכן, בסוף יולי 2019, הונפקו מניותיה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. הבורסה הנפיקה 31.7% מהון המניות שלה למשקיעים מוסדיים גלובליים וישראלים וכן לציבור הרחב והחלה להיסחר תחת הסימול ‘ברסה’. הנפקת המניות התרחשה לאחר תהליך ארוך שהחל עוד בשנת 2017 וכלל אישור הכנסת לתיקון בחוק ניירות ערך בנושא שינוי מבנה הבעלות של הבורסה. גם בית המשפט המחוזי אישר את ההסדר לשינוי מבנה הבורסה במסגרתו הפכה הבורסה לחברה ציבורית למטרות רווח, תוך הפרדה בין הבעלות בבורסה והשליטה בה לבין החברות בה.

הבורסה לניירות ערך בתל-אביב | צילום: Boris-B,| שאטרסטוק

הבורסה לניירות ערך בתל אביב היא כיום הבורסה היחידה, בשלב הזה, הפועלת בישראל. המסחר בה מתקיים באמצעות 24 חברי הבורסה שהם בנקים ובתי השקעות גדולים, אלה, גובים כמובן עמלה עבור השירותים שהם מספקים.

שנת שיאים

שנת 2020 – שנת הקורונה הייתה אם כן נקודת מפנה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. הייתה זאת השנה הראשונה המלאה של הבורסה כחברה ציבורית. על פי דוח התוצאות הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2020 כולה, מתברר שהמהלך היה נכון. שנת 2020 התגלתה כשנת צמיחה חזקה בכל הפרמטרים עם גידול של 110% ברווח הנקי, למרות משבר הקורונה.

מהדוח עולה כי הבורסה תחלק דיבידנד בסך של כ- 18.45 מיליון שקל זאת לאחר שהכנסות הבורסה לשנת 2020 גדלו ב-17% והסתכמו לסך של כ-304 מיליון שקלים, בהשוואה לסך של כ-260 מיליון שקלים בשנת 2019. בשורת הרווח מתברר כי הוא יותר מהוכפל והסתכם בסך של כ-36.9 מיליון שקלים בשנת 2020 לעומת רווח בסך של כ-17.6 מיליון שקלים בשנת 2019.

השנה החולפת בבורסה הייתה גם שנת שיא בהנפקות ראשוניות. בשנת 2020 בוצעו בבורסה לניירות ערך בתל אביב, 27 הנפקות ראשוניות שבהן גויסו כ-4.6 מיליארד שקלים, המספר הגבוה ביותר מאז שנת 2007. היקף הגיוס בשוק המניות הסתכם בקרוב ל-17 מיליארד שקלים, לעומת כ-13.3 מיליארד שקלים בשנה הקודמת.

Inner article

עלייה חדה נרשמה גם בשוק האג”ח עם היקף הגיוסים הגבוה ביותר ב-20 השנים האחרונות על ידי ממשלת ישראל בשל הצורך לממן את תוכנית הסיוע הממשלתית להתמודדות עם משבר הקורונה. בשנת 2020 גויס סכום ברוטו בסך 131 מיליארד שקלים, לעומת כ-70 מיליארד שקלים בשנה הקודמת.

מתקדמת ומעודכנת

“שנת 2020 הייתה שנה משמעותית לבורסה עם גידול בכל הפרמטרים בבורסה – הן ברמת הצטרפותן של חברות ישראליות חדשות, בעיקר מתחום הטכנולוגיה, הן במגוון השירותים והמוצרים החדשים של הבורסה והן ברמת העניין של הציבור הרחב והגידול במחזורי המסחר, כפי שבאים לידי ביטוי בתוצאות הטובות ובשורה התחתונה, אמר איתי בן זאב, מנכ”ל הבורסה לניירות ערך, בעקבות הנתונים המצוינים.

הבורסה לניירות ערך בת”א | צילום: רוי חלימה, פלאש 90

“משבר הקורונה שהביא לעניין רב בשווקים, פגש בורסה מתחדשת, מתקדמת ומעודכנת יותר וזאת לאחר שלוש שנים של יישום תוכנית אסטרטגית בה פעלנו לפי שלושה עקרונות: שיקוף הכלכלה הישראלית, הגדלת הסחירות והנזילות והרחבת סל השירותים תוך שיפור התשתיות של הבורסה. אלו אפשרו לנו פעילות רציפה לאורך כל השנה ותמיכה בגידול הנרחב בפעילות בשוק, כולל צמיחה בשיעור של כ- 43% במחזור המסחר היומי הממוצע במניות וכניסה של משקיעים חדשים רבים”.

בן זאב הביע אופטימיות בנוגע לשנת 2021 ואמר כי בבורסה לניירות ערך שמחים היות והתנופה בפעילות נמשכת גם ברבעון הראשון של 2021 עם 30 הנפקות חדשות מתחילת השנה, כשני שליש מהן חברות הייטק ושותפויות מו”פ ועוד עשרות רבות הצפויות להצטרף בחודשים הקרובים.

לצד הפעילות השוטפת, בבורסה שמו דגש בשנת 2020 גם על נושא השקעות סביבתיות וחברתיות עם מספר מהלכים פנימיים ומוצרים חדשים. בין היתר הצטרפה הבורסה ליוזמה של האו”ם לעידוד הבורסות לפעול בתחום ה- ESG והשיקה שני מדדי מניות חדשים להשקעות ירוקות: ת”א-קלינטק ות”א-125 אקלים נקי מדלקים פוסיליים.

סוחרים בצעקות

המסחר המתנהל כיום במיליארדי שקלים תוך שימוש במערכות מיחשוב מתוחכמות, מכסה ומסתיר את ההיסטוריה המכובדת של המקום בו נסחר כספם של מרבית מאזרחי ישראל. השקט בו מתנהל המסחר כיום החל לפני כ-21 שנה. היה זה רגע לפני פרוץ המילניום החדש, אז החליטה הבורסה לרכוש מערכת ממוחשבת למסחר, מערכת שפותחה בשיקגו. כתבה של יסמין גואטה ב’דה מרקר’ מגלה, כי המערכת הממוחשבת הופעלה באותם ימים רק בשתי בורסות בעולם — בתאילנד ובדרום אפריקה, שהיו דומות מבחינת סדר הגודל שלהן לבורסה בישראל.

את אולמות המסחר הדינמיים החליפה מערכת ממוחשבת שנקראת ‘רצף’, ובאמצעותה נסחרים עד היום כל ניירות הערך בבורסה. בעזרתה שולחים חברי הבורסה את הוראות הקנייה והמכירה של המשקיעים ישירות למחשב המרכזי של הבורסה, שדרכו מתקיים מסחר למשקיעים ישראליים ובינלאומיים.

קודם לאותה מערכת, התנהל המסחר בבורסה בצעקות, פנים מול פנים. ממש כמו שמוכרים ירקות בשוק הכרמל, רק שבבורסה השוק הוא מניות והוא מגלגל מיליונים בכל רגע נתון. לאנשים שביצעו בפועל את פקודות הקנייה והמכירה קראו ‘מבצע’. מדובר היה בדרך כלל באנשים צעירים שעשו את צעדיהם הראשונים בשוק ההון. כדי שיזהו אותם הם לבשו אפודים צבעוניים כשעל גבם נכתב באותיות גדולות שמו של חבר הבורסה שאותו ייצגו, ועמם הם צעקו את פקודות הקנייה והמכירה של שולחיהם.

“באופן טבעי, הייתה התנגדות גדולה מאוד להפיכת המסחר לממוחשב. הייתה אווירה כיפית בחדר המסחר, היה הווי מיוחד, והיו פנים מאחורי הפקודות. ואז פתאום נאלצנו לשבת ולנהל מסחר מול מסך. זה נראה לנו אז בלתי־אפשרי”, אמרה תיקי חדד ל’דה מרקר’. חדד, ששימשה בשנות ה–80 מבצעת מטעם אי.בי.אי בזירות המסחר, הייתה בין המתנגדים הגדולים למהלך של מיחשוב הבורסה, אולם היא מסייגת. “בדיעבד, כשהבטתי בזה בפרספקטיבה רחבה יותר, זה היה עבורי שיעור ראשון בחשיבותה של הטכנולוגיה ומינוף השימוש בה. בחשיבות של הפתיחות לקבל שינויים”.

הבורסה לניירות ערך – צילום: משה שי פלאש 90

חברי בורסה רבים הרגישו כי הם מאבדים את יכולת המסחר שלהם. אם עד היום הם פגשו במוכר וניסו להתמקח עמו על גובה הסכום וכמות המניות, מעתה הדיבור הוא מול המכונה בלבד המבינה פקודות קרות. אולם מרבית חברי הבורסה יודו כי הרגע בו הפך המסחר לדיגיטלי, הוא רגע מכונן בתולדות הבורסה. העובדה כי בכל רגע נתון ניתן לבצע אינספור פקודות של קנייה ומכירה, הגבירו את כמות העסקאות ואף סללו את הדרך לכניסתן של חברות בינלאומיות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

כרוז ממוחשב

שנות התשעים, היו שנים יפות לבורסה. בסקירה של גד ליאור ב’וויינט’, נכתב כי מחזורי המסחר הגיעו כבר ליותר מ-120 מיליון דולר ביום. שיא ההנפקות השנתי הגיע ב-1993 עם כ-190 חברות חדשות. הישג של ממש לבורסה הקטנה של ישראל.

תהליך מיחשוב המסחר היה ארוך ונמשך קרוב לעשור. בחודש ספטמבר 1991 – חצי שנה לאחר סיומה של מלחמת המפרץ בה נסגרה הבורסה לשלושה ימים בגלל האיום מטילים – הפעילה הבורסה את שיטת הכרוז הממוחשב (כר”ם) שאפשרה, לראשונה, לסחור באמצעות מחשב. רק שש שנים לאחר מכן, בשנת 1997 הושקה בבורסה מערכת “רצף” למסחר רציף וממוחשב בניירות ערך, אולם גם אז לא מדובר היה במהפכה שתסתיים בן לילה. במשך למעלה משנתיים ארך התהליך בו הועברו בהדרגה כל ניירות הערך והנגזרים.

כאמור, בחודש אוקטובר 1999, נחתם פרק נוסף בהיסטוריה של הבורסה, אולמות המסחר המוכרים והתוססים נסגרו סופית, עידן זירות המסחר נחתם לנצח והחל עידן חדש בו כל המסחר הפך ממוחשב לחלוטין בכל ניירות הערך הנסחרים בבורסה.

הבורסה בימי הקורונה | צילום: פלאש 90

אם הזכרנו את סגירת הבורסה במלחמת המפרץ, נספר כי אין זאת הפעם היחידה בהיסטוריה הישראלית בה הבורסה סגרה את שעריה. הדבר התרחש בין היתר בשנת 1986 כאשר התפרסמו ידיעות על הכוונה לגבות מס של 2% על העסקות בבורסה. באוגוסט 1994 שוב חזר המחזה על עצמו, הפעם היה זה שר האוצר, אברהם בייגה שוחט, שהציע להטיל מס על הבורסה.

בשנים הבאות התרחשו עוד כמה פעמים סגירות ועיכובים במסחר כתוצאה מנושא הטלת על הבורסה, אולם על כך, ועל החלק של כספי השילומים מגרמניה בהתפתחות הבורסה, כמו גם על כל ההיסטוריה המרתקת של התפתחות הבורסה לניירות ערך בתל אביב, בכתבת ההמשך שתתפרסם אי”ה בשבוע הבא.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה