סוער בוועדת הטייקונים: סיקור מקיף מהדיון האחרון

גואטה מסרבת לדבר

גם יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, העידה היום בפני ועדת הטייקונים שחבריה הח"כים חקרו אותה באופן שאינו מותיר לה אפשרות להתחמק. מי שנתן את השואו היה הח"כ שעתיד לפעול בקרוב מחוץ לכתלי הכנסת – דב חנין שהביע חשש מהדלת המסתובבת במעבר המהיר בין הרשות לעסקיו של דנקנר ומתלותם של הדירקטורים החיצוניים בבעלי השליטה.

חנין תאר מקרים של בכירים ברשות לניירות ערך שאחראים על הפיקוח שעברו תוך כמה חודשים לעבוד בפרמידה של דנקנר: "לאחר שפרש מתפקידו כראש הרשות לניירות ערך פרופ' זוהר גושן נתן שרותים בתשלום לפירמידת אי די בי של דנקנר, וחברת אריסטו של גושן קיבלה 3 מליון ₪ בתקופת הקריסה של הפירמידה. הוא לא היחיד שעבר מהפיקוח למפוקח. ד"ר רו"ח אייל סולגניק, עד 2005 מנהל תחום תאגידים ברשות לני"ע – עבר לכהן כנושא משרה בכיר ביותר בפירמידת אי די בי של דנקנר תוך פחות מארבעה חודשים ממועד סיום תפקידו ברשות. שלושה חודשים זו לא תקופת צינון. זו חופשת רענון.

"וסולגניק וגושן הם לא היחידים שמסתובבים בדלת המסתובבת, היועץ המשפטי של הרשות, שוני אלבק גם עבר לאי די בי אצל מר דנקנר – תוך ארבעה חודשים, לא נשכח את אריה מינטקביץ' שהיה ראש הרשות לניירות ערך, וגם הוא עבר לתפקיד בכיר בפירמידת אי די בי. נראה שמר דנקנר עשה לעצמו הרגל לשכור את שירותיהם של אנשי הרשות לניירות ערך. לא נראה לך צורם העיתוי והסיטואציה? זה לא דלתות מסתובבות, זה יותר כמו שער פתוח לרווחה".

בנוסף, חנין הראה בחקירתו כי הדירקטורים החיצוניים תלויים למעשה לחלוטין בבעל השליטה. לדבריו, "בפועל, בצורה הקיימת, מנגנון הדירקטורים החיצוניים הוא במידה רבה אחיזת עיניים. בעל השליטה מציע את המועמדות שלו גם אם מדובר בחבר שכל הניסיון הפיננסי שלו כולל מכירת ביתו, בעל השליטה נהנה מזכות וטו על כל מינוי, יכול לפטר את הדירקטור וכך לחסום אפשרויות תעסוקה שלו בחברות אחרות אם עושה בעיות. דירקטורים יודעים שאם יסומנו כבעייתיים, לא יבחרו בהם. מכך עולה שהדירקטור החיצוני לא באמת חיצוני ובלתי תלוי. אם בעל השליטה לא רוצה הוא לא יהיה".

ח"כ דב חנין הציע בתגובה שינוי חקיקה אשר יקבע כי חלק מהדירקטורים יהיו ממונים רק על ידי רוב בעלי מניות המיעוט. בנוסף, ביקש חנין לדעת האם היה מקרה של אכיפה כנגד בעל שליטה, או מי מאנשיו, בעניין איום או העברת מסרים אסורים לדירקטור חיצוני, והאם אין אכיפה כיוון שמקרים כאלה מעולם לא התרחשו. בתגובה, השיבה גב' גואטה, כי "הם אנשים חופשיים. על כך הגיב ח"כ חנין: כמו שכולנו חופשיים לישון מתחת לגשר…"

חנין שאל את גואטה אם איננה סבורה כי הרשות לניירות ערך נושאת באחריות לא מבוטלת בכך שלמשך שנים נתנה הכשר לתרגילים חשבונאיים אשר אפשרו חלוקות דיווידנדים אלו?

לבסוף הקריא חנין ציטוט של פרופ' שמואל האוזר, ראש הרשות לניירות ערך לשעבר, מראיון פרישה שלו: "היום אנחנו כבר לא עושים חשבון לאף אחד, לא עושים הנחות סלב, ולא עושים הנחות טייקון". לדבריו, "רק מהמשפט הזה ניתן להקים וועדת חקירה. עוד בראיון הפרישה של האוזר הוא מספר כי בעניין התספורות הפיקו לקחים בעקבות ביקורת ציבורית". חנין הוסיף והקשה על גואטה בתמיהה האם צריך היה ביקורת ציבורית כדי שישתפרו? גואטה ענתה כי "אכן, תהליכים של ביקורת ציבורית מניעים גם מהלכים רגולטורי".

"במקרים רבים בעל השליטה מסנן את הדירקטורים החיצוניים. מביאים חברים. איך זה נראה?", שאל חנין. גואטה השיבה: "זה נראה רע". חנין: "דירקטורים יודעים שאם יסומנו כבעייתיים, לא יבחרו בהם". גואטה: "התופעה מדוברת".

ח"כ חנין לגואטה: "האם כל מנגנון הדירקטורים החיצוניים הוא לא קצת פארסה?". גואטה: "החוק הישראלי טוב מחוקים אחרים בעולם". חנין: "לבעל השליטה יש זכות וטו". גואטה: "זו עובדה פיזיקלית, הם בעלי הקניין". חנין: "אז הוא לא דירקטור חיצוני".

חנין: "ברמה הרעיונית, כי אנחנו רוצים לחוקק שיפורים, מה את יכולה להציע לנו כדי לייצר דח״צים יותר עצמאים?". גואטה: "לכל החלטה יש מחיר. אם ניתן למוסדיים למנות לבדם את הדח"צים – אולי חברות לא יגייסו כסף בישראל. יילכו לחו"ל. צריך לשקול את המחיר. אנחנו מקדמים את עניין החיזוק של שומרי הסף".