סוער בוועדת הטייקונים: סיקור מקיף מהדיון האחרון

חנין וגואטה בחילופי דברים קשים, אנשי בית ההשקעות פסגות נעדרו ומעשיו של דנקנר שבו לצוף על שולחן החקירות

ועדת הטייקונים לחקר האשראי | צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת

ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית (ועדת הטייקונים) סיימה היום (א) את דיוניה בשמיעת יו"ר רשות ניירות ערך וכן יו"ר ומנכ"ל חברת כלל.

'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!

במהלך הדיון סירבה יו"ר רשות ני"ע, ענת גואטה, לומר האם בוצעו פעולות אכיפה בעניין פרשיית בל"ל והעלמות המס בטענת חיסיון, וכמו כן התגלה כי בכירים רבים מהשירות הציבורי מצאו את עצמם מועסקים בקונצרן IDB בתום שלושה חודשים.

בכך סיימה ועדת החקירה הפרלמנטרית את זימוני הבכירים במשק הישראלי לשימוע מולה חבריה. מעתה, תעמול הוועדה על כתיבת דו"ח מסכם לישיבותיה, ותכין את ההמלצות חקיקה.

היום כאמור, השתתפו בדיון החותם – שאליו לא הגיעו לבסוף אנשי בית ההשקעות פסגות – יו"ר חברת הביטוח 'כלל', דני נוה, ומנכ“ל החברה, יורם נוה. השניים סירבו לספק נתוני תשואות והשקעות שבוצעו בחברה בכספי המשקיעים והחוסכים לפנסיה – בטענה כי בשל התחרות העסקית עם המוסדיים האחרים, לא יוכלו לספק את הנתונים לוועדה.

כאשר נשאל דני נוה על קרן 'אגת' שניהל לפני שמונה לתפקידו ע"י נוחי דנקנר שהחזיק באי די בי ובאמצעותה בכלל, ענה כי אין בידו נתונים וכי גם אם היו בידיו לא היה מציג אותם בפני הח"כים. לפי דיווחים שונים, לא פלא שהאיש סירב לומר כמה הרוויחה הקרן, משום שהיא צברה תשואה שלילית למשקיעיה (כ-61%-). גם בקרנות אחרות נמחקו סכומים רבים מאוד. ולכל אלה סירבו המנכ"ל והיו"ר להתייחס.

כך למשל, כשנשאל המנכ"ל יורם נוה, על השקעתה של כלל ביטוח בקרן 'קרדיט סוויס' השוויצרית ב-2010, בעוד שהיה ידוע כי לנוחי דנקנר היו אינטרסים צולבים בהשקעה זו, אמר המנכ"ל, כי "איני חושב שהתשואה בדיעבד מעידה בהכרח על ההשקעה מלכתחילה. יש לבחון עוד נסיבות, ולא ערכתי בדיקה כזאת. ולכן בסופו של דבר, אין לי תשובה על השאלה. איני יודע לומר את התשובה המורכבת האם ההשקעה הייתה טובה או לא".

"גם אם לא היינו מגיעים למצב שבו היינו נדרשים לזמן גופים מוסדיים, כלל ביטוח בכל מקרה הייתה מגיעה לכאן. חלק מרכזי מכל המערכת שעוסק בשאלות בגינן הוקמה ועדות החקירה הזו, קוראים לו נוחי דנקנר, וגם כשעסקנו בבנקים ובגופים אחרים, השם דני דנקנר ריחף פה כל הזמן", אמר ח"כ איתן כבל בפתח הדיון.

לדברי דני נוה – שאת הכנסת מכיר היטב כח"כ וכשר לשעבר, הקבוצה מתנהלת בחמש השנים האחרונות ללא גרעין שליטה ועל ידי נאמנים. "נוחי דנקנר אינו בעל השליטה בכלל ביטוח מזה למעלה מחמש שנים וחצי, ובאופן טבעי אין לו שום מעורבות, השפעה וקשר לעסקי כלל ביטוח. למעשה, מניות אי.די.בי מוחזקות היום בידי נאמן, והדירקטוריון שונה מזה שהיה לפני שש שנים".

לדברי יורם נוה, מנכ"ל הקבוצה, 1.8 מיליון לקוחות 'כלל' חשופים רק ב-25% לאשראי עסקי והלוואות מותאמות המהוות רק כ-5% מתיק הקבוצה. לדבריו, החברה מתמקדת "בתשתיות לאומיות, כגון כבישים, מתקני התפלה, ומקומות אחרים שהמדינה רוצה שנתמוך בהם… כל בקשת אשראי של מי שעשה תספורת בעבר תיבדק עשר פעמים לפני שניתן לו שוב אשראי".

כשאיתן כבל, יו"ר הוועדה תקף את דני נוה על כך שהרגולטורים ידעו כי יישכרו לעבוד אצל דנקנר מיד עם פרישתם, השיב נוה כי הכל נעשה על פי חוק.

Inner

גואטה מסרבת לדבר

גם יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, העידה היום בפני ועדת הטייקונים שחבריה הח"כים חקרו אותה באופן שאינו מותיר לה אפשרות להתחמק. מי שנתן את השואו היה הח"כ שעתיד לפעול בקרוב מחוץ לכתלי הכנסת – דב חנין שהביע חשש מהדלת המסתובבת במעבר המהיר בין הרשות לעסקיו של דנקנר ומתלותם של הדירקטורים החיצוניים בבעלי השליטה.

חנין תאר מקרים של בכירים ברשות לניירות ערך שאחראים על הפיקוח שעברו תוך כמה חודשים לעבוד בפרמידה של דנקנר: "לאחר שפרש מתפקידו כראש הרשות לניירות ערך פרופ' זוהר גושן נתן שרותים בתשלום לפירמידת אי די בי של דנקנר, וחברת אריסטו של גושן קיבלה 3 מליון ₪ בתקופת הקריסה של הפירמידה. הוא לא היחיד שעבר מהפיקוח למפוקח. ד"ר רו"ח אייל סולגניק, עד 2005 מנהל תחום תאגידים ברשות לני"ע – עבר לכהן כנושא משרה בכיר ביותר בפירמידת אי די בי של דנקנר תוך פחות מארבעה חודשים ממועד סיום תפקידו ברשות. שלושה חודשים זו לא תקופת צינון. זו חופשת רענון.

"וסולגניק וגושן הם לא היחידים שמסתובבים בדלת המסתובבת, היועץ המשפטי של הרשות, שוני אלבק גם עבר לאי די בי אצל מר דנקנר – תוך ארבעה חודשים, לא נשכח את אריה מינטקביץ' שהיה ראש הרשות לניירות ערך, וגם הוא עבר לתפקיד בכיר בפירמידת אי די בי. נראה שמר דנקנר עשה לעצמו הרגל לשכור את שירותיהם של אנשי הרשות לניירות ערך. לא נראה לך צורם העיתוי והסיטואציה? זה לא דלתות מסתובבות, זה יותר כמו שער פתוח לרווחה".

בנוסף, חנין הראה בחקירתו כי הדירקטורים החיצוניים תלויים למעשה לחלוטין בבעל השליטה. לדבריו, "בפועל, בצורה הקיימת, מנגנון הדירקטורים החיצוניים הוא במידה רבה אחיזת עיניים. בעל השליטה מציע את המועמדות שלו גם אם מדובר בחבר שכל הניסיון הפיננסי שלו כולל מכירת ביתו, בעל השליטה נהנה מזכות וטו על כל מינוי, יכול לפטר את הדירקטור וכך לחסום אפשרויות תעסוקה שלו בחברות אחרות אם עושה בעיות. דירקטורים יודעים שאם יסומנו כבעייתיים, לא יבחרו בהם. מכך עולה שהדירקטור החיצוני לא באמת חיצוני ובלתי תלוי. אם בעל השליטה לא רוצה הוא לא יהיה".

ח"כ דב חנין הציע בתגובה שינוי חקיקה אשר יקבע כי חלק מהדירקטורים יהיו ממונים רק על ידי רוב בעלי מניות המיעוט. בנוסף, ביקש חנין לדעת האם היה מקרה של אכיפה כנגד בעל שליטה, או מי מאנשיו, בעניין איום או העברת מסרים אסורים לדירקטור חיצוני, והאם אין אכיפה כיוון שמקרים כאלה מעולם לא התרחשו. בתגובה, השיבה גב' גואטה, כי "הם אנשים חופשיים. על כך הגיב ח"כ חנין: כמו שכולנו חופשיים לישון מתחת לגשר…"

חנין שאל את גואטה אם איננה סבורה כי הרשות לניירות ערך נושאת באחריות לא מבוטלת בכך שלמשך שנים נתנה הכשר לתרגילים חשבונאיים אשר אפשרו חלוקות דיווידנדים אלו?

לבסוף הקריא חנין ציטוט של פרופ' שמואל האוזר, ראש הרשות לניירות ערך לשעבר, מראיון פרישה שלו: "היום אנחנו כבר לא עושים חשבון לאף אחד, לא עושים הנחות סלב, ולא עושים הנחות טייקון". לדבריו, "רק מהמשפט הזה ניתן להקים וועדת חקירה. עוד בראיון הפרישה של האוזר הוא מספר כי בעניין התספורות הפיקו לקחים בעקבות ביקורת ציבורית". חנין הוסיף והקשה על גואטה בתמיהה האם צריך היה ביקורת ציבורית כדי שישתפרו? גואטה ענתה כי "אכן, תהליכים של ביקורת ציבורית מניעים גם מהלכים רגולטורי".

"במקרים רבים בעל השליטה מסנן את הדירקטורים החיצוניים. מביאים חברים. איך זה נראה?", שאל חנין. גואטה השיבה: "זה נראה רע". חנין: "דירקטורים יודעים שאם יסומנו כבעייתיים, לא יבחרו בהם". גואטה: "התופעה מדוברת".

ח"כ חנין לגואטה: "האם כל מנגנון הדירקטורים החיצוניים הוא לא קצת פארסה?". גואטה: "החוק הישראלי טוב מחוקים אחרים בעולם". חנין: "לבעל השליטה יש זכות וטו". גואטה: "זו עובדה פיזיקלית, הם בעלי הקניין". חנין: "אז הוא לא דירקטור חיצוני".

חנין: "ברמה הרעיונית, כי אנחנו רוצים לחוקק שיפורים, מה את יכולה להציע לנו כדי לייצר דח״צים יותר עצמאים?". גואטה: "לכל החלטה יש מחיר. אם ניתן למוסדיים למנות לבדם את הדח"צים – אולי חברות לא יגייסו כסף בישראל. יילכו לחו"ל. צריך לשקול את המחיר. אנחנו מקדמים את עניין החיזוק של שומרי הסף".

Inner

כתיבת תגובה