עשקו קשישים ותבעו את חברת האשראי

חברה החשודה בעושק קשישים תבעה את חברת סליקת האשראי על שהפסיקה לה את שירותי הסליקה • היועמ"ש נטל חלק בהליך ומסר את חוות דעתו בעד שיקול דעת הנתבעת • במקביל: הרשות להגנת הצרכן הודיעה על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, נגד מספר חשודים בהקמת וניהול חברות "שיווק" שגם הן עקצו על פי החשד אוכלוסיות מוחלשות ועשקו קשישים

קשיש | אילוסטרציה: סרג אטל, פלאש 90

היום פורסם על ידי הרשות להגנת הצרכן, כי יוגש כתב אישום בכפוף לשימוע, נגד מעורבים בעושק קשישים במודע ובכוונה לנצל את חולשתם, תוך שימוש במצגי שווא ובתרגילי שיווק נכלוליים.

מדובר במקרה שנחשף כבר לפני שנתיים, אז עצרה המשטרה מספר מעורבים בחברות ובחברות קש, שבמצעות הפעלת מערכת טלמרקטינג, "מכרו" לאוכלוסיות מוחלשות, כל מיני מוצרים שאינם זקוקים להם, תוך מצגי שווא על מחירים מיוחדים וכביכול "זכו" בהיותם חברי מועדון, למחירים מיוחדים אלו.

מהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן נמסר כי "לפי כתב החשדות, בתקופה שבין 2015-2018 קשרו החשודים קשר ופעלו, לכאורה, במסגרת תוכנית מרמה שיטתית ומאורגנת כלפי ציבור של קורבנות, לרבות אוכלוסיות מוחלשות בהן קשישים, באמצעות אנשי קש וחברות שהקימו במהלך השנים – סופר לייף, קניה זהב, קונים ונהנים, קניה בטוחה, גוד סרוויס וקנייה לבית.

"חברות המרמה הוקמו במטרה לשמש תשתית לקבל במרמה את כספי הקורבנות, במטרה להסתיר את ביצוע העבירות, בכוונה להתחמק מדיווח ותשלום מס וכדי להסתיר ולהסוות את כלל הרכוש האסור שעלה מביצוע העבירות.

"בהתאם לתוכנית המרמה, הוצג בפני הקורבנות כאילו הם חברים במועדון של אחת מחברות המרמה, ועל סמך מצג מטעה זה נדרשו הקורבנות בעילות שונות לשלם סך של אלפי שקלים, לרוב באמצעות כרטיסי האשראי.

"על פי החשד, במהלך התקופה הרלוונטית, ובכוונה למקסם את מספר הקורבנות, החשודים ניהלו, העסיקו או סייעו להעסיק כל חשוד על פי תקופת פעילותו וחלקו, עשרות עובדים בחברות המרמה, רובם טלפנים, שפעלו, לכאורה, למימוש תוכנית המרמה.

"הטלפנים פנו ישירות לקורבנות באמצעות פרטי התקשרות שסיפקה אלימלך, ושיווקו את תוכנית המרמה, בין היתר תוך הפעלת לחץ, הפחדה והתקשרויות בלתי פוסקות – עד שקיבלו במרמה מהקורבנות את פרטי האשראי שלהם לצורך ביצוע חיוב באלפי שקלים לקורבן".

על פי החשד, באלפי עסקאות שונות, עברו החשודים עבירות לפי חוק הגנת הצרכן – אי גילוי פרטים בעסקת מכר, הטעייה בתנאי ביטול העסקה והשפעה בלתי הוגנת, בכך שיצרו קשר טלפוני עם מתלוננים שונים באופן חוזר ונשנה עשרות פעמים, זאת על אף שהמתלוננים הביעו מספר פעמים, בין במפורש ובין במשתמע, את דרישתם כי יחדלו מלהתקשר אליהם, והכל כדי לקשור אותם בעסקה.

בתוך כך, היום היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, התייצב מכוח סמכותו הייחודית להליך בבית המשפט המחוזי בת"א, העוסק בהחלטת חברת סליקת כרטיסי האשראי להפסיק מתן שירותי סליקה לחברה אחרת שיש לגביה חשש, כי גבתה כספים אגב הונאה של לקוחות ותוך השפעה בלתי הוגנת בעיקר כלפי אוכלוסיות מוחלשות ובתוכן אוכלוסיית הקשישים. בתמצית, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא, כי יש לאפשר לחברות הסליקה להפסיק את ההתקשרות ואת העברת הכספים לחברה, כל עוד יש להבנתן חשש ממשי לפעילות המנוגדת לדין, וזאת על מנת למנוע המשך פגיעה לכאורה בלקוחות וביניהם קשישים.

בהודעת משרד המשפטים נכתב, כי ההליך שבו התייצב היועץ המשפטי לממשלה, הוא מקרה פרטי של תופעה כואבת ורחבת היקף בשנים האחרונות, הנוגעת ללקוחות המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות, ובפרט קשישים, אשר נופלים קורבן למעשי הונאה מצד בתי עסק, בעיקר בעסקאות טלפוניות.

נמצא, כי יותר ויותר עסקים פועלים בשיטות פסולות, בדרך של פנייה בטלפון או אמצעי טכנולוגי אחר או הגעה פיזית לבית הלקוח, ומפילים צרכנים רבים קורבן להטעיות ולחץ שיווקי, אשר מסבים להם חסרון כיס משמעותי של אלפי ולעיתים עשרות ומאות אלפי שקלים.

במקרים בהם הכספים נגבים באמצעות כרטיסי חיוב, בתי העסק נזקקים לשירותיהם של חברות הנותנות שירותי סליקה, במסגרתם מועברת התמורה מהלקוח. המצב כיום הוא שכאשר מתעורר חשש ממשי מצד חברת הסליקה שהעסקאות הן תוצאה של הטעיית צרכנים ומעשי הונאה, חברות הסליקה מחליטות על סמך שיקול דעתן להפסיק לספק שירותי סליקה לבית העסק.

לאור חשיבות הנושא, הוציאה המפקחת על הבנקים חוזר בחודש דצמבר 2018, שלפיו במקרים בהם קיים חשש ממשי, כי בית עסק מטעה את הציבור או משפיע השפעה בלתי הוגנת, רשאית חברת הסליקה לסרב להמשיך את שירותי הסליקה וסירוב זה ייחשב סביר, לגיטימי וכזה שאינו מנוגד לדין.

במקרה הנוכחי, החציפה החברה 'הלפ. פי. סי.', החשודה כעושקת קשישים ותבעה את חברת הסליקה מקס (לאומי), על שהחליטה לעצור את שירותי הסליקה לבית העסק.

בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה באמצעות עוה"ד אריאל אררט ושלמה כהן מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), צוין כי היועמ"ש מייחס חשיבות רבה לתפקידו להגן על האינטרס הציבורי, והוא רואה בחומרה פגיעה באוכלוסיות מוחלשות בכלל ובקשישים בפרט, ולא ישלים עם הפיכתם למטרה למעשי הטעיה והונאה, תוך ניצול חולשותיהם הייחודיות.

עוד צוין, כי הודעת הרשות להגנת הצרכן לחברת "הלפ. פי. סי." על הכוונה לחייבה בעיצום כספי, לאחר ההחלטה להפסיק את הסליקה, מהווה נסיבה המחזקת משמעותית את החשש הממשי של חברת הסליקה ומאששת את המסקנה, כי ההחלטה של חברת הסליקה להפסיק את שירותי הסליקה הייתה סבירה.

לפי עמדת היועמ"ש, בנסיבות שבהן התעורר אצל חברת הסליקה חשש ממשי להונאת לקוחות, הטעיית ציבור או השפעה בלתי הוגנת, רשאית חברת הסליקה לסרב לתת לבית העסק שירותי סליקה והסירוב ייחשב כסביר.

פעמים רבות יש לחברת הסליקה מידע בזמן אמת על אופן התנהלות בית העסק והיא עשויה להיות הגורם שבידיו הכלים המעשיים והמהירים ביותר להפסיק באופן מידי את המשך חיוב הלקוחות בגין עסקאות שהתקשרו בהן, תוך הטעיה או השפעה בלתי הוגנת, ובכך להביא בפועל לצמצום הפגיעה בלקוחות.

התייצבות היועמ"ש להליך נועדה לבטא את החשיבות הרבה שבצורך להגביר את ההגנה על אוכלוסיות מוחלשות וקשישים, מפני עוסקים המנצלים ציבור מוחלש, על מנת לגרום לו תוך מסירת מידע שגוי ותוך שיווק אגרסיבי והפעלת לחצים, לכרות עסקאות שאינן כדאיות עבורו.

לפיכך, סבור היועץ המשפטי לממשלה כי יש לאפשר לחברות הסליקה שיקול דעת בכל הנוגע להחלטה לסרב לתת שירותי סליקה לבתי עסק לגביהם עולה חשש ממשי לפגיעה וניצול לקוחות.

כתיבת תגובה