פותחים את שנת הלימודים: זה מה שההורים מוציאים

על חינוך הכי טוב להוציא, אבל מסתבר שההשכלה הישראלית מתבססת יותר על השלמה פרטית של ההורים שמזרימים כספים להשכלת ילדיהם • 700 שקלים בחודש, זה הסכום ששילמו הורים בישראל ב-2018 על חינוך הילדים • רמת ההכנסה עולה, כמות התלמידים יורדת

משקיעים בחינוך | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

שנת הלימודים הרשמית במדינת ישראל החלה הבוקר. השביתה הקבועה של המורים נעלמה בחסות הקורונה. מאות אלפי תלמידים ותלמידות צעדו הבוקר לבתי הספר והגנים בכל רחבי הארץ במסגרת חוק חינוך חובה. הילקוט נקי ומסודר, הכל מריח חדש, וזה הזמן לבדוק כמה כסף הוציאו אזרחי מדינת ישראל עבור השלמת החינוך לילדי ישראל.

“השכלתו של הפרט היא גורם מפתח בקידומו החברתי-כלכלי”, נכתב בדו”ח הלמ”ס בנושא ‘הוצאה פרטית לתלמיד בשנת 2018’. “ולכן ההורים במשקי הבית מנסים להעצים את השכלת ילדיהם באמצעות הזרמת משאבים כספיים לחינוכם. בשנת 2018 ההוצאה הממוצעת לתלמיד בחודש עבור שירותי חינוך של משק בית בחמישון ההכנסה העליון הסתכמה ב-1,245 שקלים, לעומת 434 שקלים בחמישון ההכנסה התחתון.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

“הדבר מקנה לתלמידים ממשקי בית בחמישונים הגבוהים אפשרות גדולה יותר להצליח בלימודים בבית הספר ובלימודים גבוהים, ויכול להסביר פערים גבוהים בהישגים הלימודיים של תלמידים בישראל. לדוגמה, שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב תלמידים ביישובים המאופיינים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה, נמוך באופן משמעותי מהשיעור ביישובים המאופיינים ברמה חברתית-כלכלית גבוהה”. אולי בטרם נמשיך נזכיר לאנשי הלמ”ס את מאמר הגמרא ‘היזהרו בני עניים שמהם תצא תורה’, כך שבלימודי קודש אפשר להצליח יותר, דווקא ברמה חברתית-כלכלית נמוכה.

בשנת 2018 למדו בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים כ-1.5 מיליון תלמידים,  מהם 70.9% בבתי ספר בפיקוח ממלכתי (חינוך עברי וחינוך ערבי), 12.6% בבתי ספר בפיקוח ממלכתי-דתי, ו-16.5% בבתי ספר בפיקוח חרדי.

וכמה זה עלה?

בשנת 2018 הורים ישראלים שילמו בממוצע כ-700 שקל בחודש עבור חינוך. 73% מהסכום הוצא באופן ישיר עבור התלמיד (תשלום לבית הספר כ-33% ותשלום לפעילות לאחר שעות בית הספר כ-40%) , ו-27% מהסכום – כחלק מסך ההוצאה של משק הבית עבור שירותי חינוך. אלא שכאמור מדובר בממוצע כללי. בחלוקה לפי חמישונים (דהיינו, קבוצה הכוללת 20% ממשקי הבית. במקרה זה החמישונים מסודרים לפי ההכנסה הפנויה לנפש סטנדרטית) ישנו פער של 2.9 בין ההוצאה בחמישון העליון לבין התחתון.

Inner article

כך למשל הפער בין ההוצאות של החמישונים על חוגים (פעילות לאחר שעות בית הספר, לפי הגדרת הלמ”ס) הוא עצום ביותר. לאחר שההורים שילמו כנדרש לבית הספר, נותר להם לקבוע האם לרשום את התלמיד גם לחוגים. בעוד הורים לתלמיד בחמישון התחתון יוציאו רק 86 שקל, בחמישון העליון הורים ישלמו על התלמיד 687 שקל לחודש פי 8 (!) מהתלמיד בחמישון ההכנסה התחתון.

הכנסה מול ילודה

בפילוח לפי הגילאים, ההוצאה הפרטית על חינוך עמדה על 686 שקל בחינוך היסודי, 793 שקל בחטיבת הביניים, ו-668 שקל בתיכון. ואילו בפילוח לפי סוג הפיקוח של משרד החינוך ההוצאה עבור תלמידים יהודים, עמדה על 818 שקל בפיקוח הממלכתי, 782 שקל בפיקוח הממלכתי-דתי ו-622 שקל בפיקוח החרדי, זאת לעומת 518 שקל בלבד עבור תלמידים ערבים.

בלמ”ס ניתחו את המאפיינים החברתיים-כלכליים של משקי בית עם תלמידים. מסתבר שככל שרמת ההכנסה עולה, כמות התלמידים במשק בית יורדת. החמישון התחתון במדינת ישראל אחראי על קצת יותר משליש (34.2%) מכלל התלמידים במדינה (שני החמישונים התחתונים אחראים ליותר ממחצית (55%) מכלל התלמידים בישראל). בלמ”ס מסבירים זאת בהשתייכות של התלמידים מהמגזר החרדי והערבי למשקי בית מהחמישון התחתון. כך למשל כ-65% מהתלמידים הערבים השתייכו למשקי בית מהחמישון התחתון. ואילו חלקם של התלמידים החרדים בחמישון התחתון היה גבוה מחלקם בסך כל התלמידים – 64.0% ו-16.5%, בהתאמה.

כאמור, החמישון התחתון מורכב ממשקי בית עם רמת הכנסה נמוכה המתגוררים גם ביישובים המשויכים אוטומטית לאשכולות נמוכים. זאת בהתאם למדד של הלמ”ס הקובע את הרמה החברתית-כלכלית של רשויות מקומיות ויישובים. בלמ”ס מציינים כי חלקם של התלמידים החרדים המתגוררים ביישובים באשכולות הנמוכים (3-1), גבוה מחלקם בסך התלמידים – 71.0% ו-16.5%, בהתאמה. 

סל הוצאות מדיד

כהסבר לדברים כותבים בלמ”ס, כי אומדן ההוצאה הפרטית לתלמיד חושב עבור כל תלמיד ב-2018, והוא כולל סעיפי הוצאה ברמת הפרט (התלמיד) בנוסף על סעיפי הוצאה ברמת משק הבית. ההוצאות לחינוך של משקי בית כוללות “סל” הוצאות. חלקן נרשמות באופן ישיר עבור התלמיד כגון: תשלומים לבית הספר ותשלום לפעילויות המתקיימות לאחר שעות בית הספר: חוגים, שיעורים פרטיים ומבחנים.

החלק הנוסף של ההוצאות לחינוך הן תשלומים עבור שירותים שצורכים כל בני הבית, לדוגמה: רכישת ספרים ומחברות, כלי כתיבה, מחשב וציוד נלווה, שירותי אינטרנט ומינוי לספרייה, אך בלמ”ס בנו אומדן הוצאה לתלמיד, בהתאם להנחיות ה-OECD ועל פי סטנדרטים בין-לאומיים מקובלים.

 

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה