פרשת דרכים: כך ייראה הקיץ העסקי החדש במגזר החרדי

מי הוא המעסיק הגדול של המגזר החרדי? • מי ישרוד את החל”ת ואלו שכבות עתידות להיפגע ולמצוא עצמן בבית לצמיתות? • אלו ענפי מסחר מגזריים נפגעו יותר מכל מהקורונה? • וגם: מכירות מרחוק במגזר החרדי, כמה הן רווחיות דרך הטלפון? • בעלי עסקים מסכמים את חודש הקורונה הראשון שחל ערב העונה הבוערת בשנה, ומשרטטים קווים לדמותה של יציאת מצרים האיטית הצפויה לעסקים • הֵקִיץ הקַיִץ 

מודעות דרושים | צילום אילוסטרציה: אוליביה פיטוסי, פלאש 90

אנחת רווחה נשמעה בתחילת השבוע, כאשר התברר כי חשבון היה המצוין של האזרחים, גדל בכמה מאות שקלים נוספים. התמיכה הממשלתית של 500 שקל לילד, התקבלה בתשואות ברחוב החרדי. המספרים: מרבית המשפחות החרדיות קיבלו אל חשבון הבנק שלהם 1,500-2,000 שקל.

האם זה עוזר? בוודאי. האם זה מספיק? בוודאי שלא. גל האבטלה הענק (כן. גם חל”ת זאת אבטלה) לא דלג על המגזר החרדי. מתוך מיליון המפוטרים במשק הישראלי יש רבים וטובים מרחובות הערים החרדיות שגם כך מתקשים להביא טרף לבני משפחתם. השהייה הרצופה בבית מעלה את רמת הרעב בקרב הדור הצעיר. בימים כתיקונם הם מסתפקים בסנדוויץ’ אחד משמונה בבוקר ועד ארוחת הצהריים, כעת, כשהם בבית הם אוכלים הרבה יותר, בעלות גבוהה יותר.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

אם נפרק את מקורות התעסוקה המגזר החרדי נקבל תמונה עגומה. תחום החינוך, הוא המעסיק כמעט הגדול ביותר במגזר החרדי, השבתת מערכת החינוך העצימה את האבטלה. אלפי מלמדים ומורות במשרה מלאה או חלקיקי משרה, יושבים בבית. מטפלות וגננות פרטיות מקבלות רק חלק מתוך המגיע להם על חודשים אדר וניסן. 

תחום נוסף שנפגע הוא המקצועות החופשיים – המעסיקים עצמאיות רבות. גרפיקאיות, פאניות, בונות אתרים, צלמות, מעצבות ועוד, רובן עובדות מהבית או ממחסנים. השבתת המשק הביאה את האנשים למצב של מגננה ומחשבה מעמיקה על כל ההוצאה שאינה נצרכת. כך גם בתחום בגדי הילדים. ההזמנות נעשות זמן רב קודם עונת החג, ואם הדאגה שלהן בחדש פברואר הייתה האם הן יקבלו את ההזמנות, בחודש מרץ הן רק ניסו למכור יותר ויותר, כדי לא להיתקע עם מלאי ענק בדומה לאתרוגים אחרי סוכות.

כיתה בתלמוד תורה | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

ערב פסח הוא הזמן הגדול של עבודות שיפוץ הבית. ידיהם של השיפוצניקים מלאות עבודה בשנה רגילה, החל מצביעה בלבד של כל הבית ועד לשיפוץ מאסיבי יותר. הטמבוריות וחנויות ‘עשה זאת בעצמך’ מתארגנות חודשים מראש עם מלאי ענק. אבל השנה את המכירה ההיסטרית והתורות הארוכים, החליפו הזמנות טלפוניות ואריזה מראש. התוצאה: הכמות שנמכרה הייתה מופחתת ביותר. “אין כמו מראה עיניים”, אומר לנו מנחם מנהל חנות ותיק בתחום תיקוני הבית, “כשאנשים רואים הם קונים יותר, הם נזכרים מה הם צריכים או שהם רוצים לפתע מה שהם לא חשבו עד רגע קודם. “.

ויש גם מי שהרוויח. תחום מוצרי החשמל מכר כמעט כפול בתקופה זו. אם בכל שנה יש מספר ממוצע של העושים פסח בבית הראשונה, השנה מספרם הוכפל פי כמה. בחנותו של מנחם נמכרים גם מוצרי חשמל וכלי בית. כן הוא מדגיש: “בכל שנה הקונים עושים סיבוב ולוקחים בנוסף לפלטה חשמלית או כיריים גז, מכל הבא ליד, השנה רק מה שהוזמן דרך הטלפון הצליח להימכר, נשארנו תקועים עם מלאי ענק של סחורה”.

בפן פנים החרדי, יש שוני מהותי בצריכת מוצרי החשמל. קהילות רבות נחלצו חושים מול זוגות הצעירים העורכים פסח לראשונה והריצו מגביות ייעודיות למוצרי חשמל בסיסיים. החנויות פעלו בדלת סגורה והזמנה טלפונית. את המוכרן האדיב החליף בעל הבית שעשה את רוב העבודה.

תחום נוסף המעסיק הרבה מהמגזר החרדי הוא המוקדניות ועולם ההייטק. אלה קיבלו מחשב הביתה, הביאו חיבור חסום לרשת והחלו עובדים בין הכביסות, הבישולים והניקיונות. קל זה לא היה, אבל בלי עבודה בכלל או יציאה לחל”ת וקולט 70% שכר, זה קשה הרבה יותר.

התפשטות ה (מ) חל”ת

אין ספק, קשים מזונותיו של אדם. סקר מהיר של הלמ”ס נעשה בימים אלה תחת הכותרת ‘מצב העסקים בעת התפשטות נגיף הקורונה’. הסקר בחן שאלות מרכזיות לגבי מצב התעסוקה ואופי התעסוקה עם המגמה שהפעלה את הכתיבה והפיצות הנגיף. וכמה הגיעו לעבודה.

הסקר אמנם לא בחן את המגזר החרדי באופן מקוון פרטני אבל מתוצאותיו ניתן לאשש את המצב גם ברחובותינו. כך למשל במגזר הקמעונאי טוענים כי הם יחוו את הפגיעה הקשה ביותר. בתחום העבודה מהבית טוענים בחברות הביטוח לדוגמא כי קרוב ל-100% יכולים לעבוד מהבית, זאת לעומת 18% בלבד במסחר הקמעונאי ו-35% בענף הבינוי. גם ענף ההייטק מדווח כי קרוב ל-90% מהעסקים בו יכולים להמשיך לעבוד מהבית.

ההקלות של הממשלה בכל הקשור לעצמאיים יעזרו גם הם להחזיק את הראש מעל המים: אפשרות בחירה להראות ירידה ברווחים בין 2018 ל -2019, התפרסות ההכנסות על פני שלושה חודשים, מרץ-יוני וביטול החשוב של הכנסות בן הזוג.

בחלוקות הכספים לאזרחים מתכוונת הממשלה ליום שאחרי. להרים עסק כושל או משפחה שקרסה הרבה יותר קשה מאשר להחזיק אותם שלא יפלו. כולם מדברים כיום על מיתון. המחמירים טוענים כי המיתון העולמי יעבור את המיתון בשנות ה-30 של המאה הקודמת. המיתון כבר כאן, השאלה כמה זמן ייקח למשק להתאושש וכמה עסקים יקרסו בדרך.

ראש הממשלה בנימין נתניהו | צילום: הדס פרוש, פלאש 90

חלוקת הכספים הנדיבה של הממשלה לא מגיע מנדיבות ליבה. שלא תחשבו לרגע שהאוצר – או ביבי – נהיה נדיב והחל לחלק כסף למשפחות ברוכות ילדים. אם הוא היה רוצה להיות נדיב באמת הוא היה מחלק 500 שקל לכל ילד במדינת ישראל ולא לארבעה ילדים בלבד. במשרד האוצר חושבים מתמטית ומדברים במספרים. אם לאזרח הקטן לא יהיה כסף בכיס הוא לא יקנה, או אז התעשייה לא תייצר, היבואנים לא יביאו סחורה מחו”ל והמשק יחל לקרוס. התוצאה: למפעלים לא יהיה כסף להחזיר לבנקים ולאזרחים לא יהיה כיצד לשלם משכנתאות. ברגעים כאלה המדינה תצטרך לשפוך כסף רב יותר למשק, כדי להתניע את הגלגלים.

הפחד הגדול של הכלכלנים הוא מהיום שאחרי ואיננו מדברים עדיין על תחום התיירות והתעופה שיתאושש באיטיות יתר. מומחים מנסים להעריך כמה מתוך המוצאים לחל”ת, יחזרו באמת לעבודה ובאלה תנאים. מנהלים רבים שואלים את עצמם בימים למה להם מערכת מנופחת כל כך, כאשר העסק עובד בחצי או בשליש מההון האנושי השוטף. אם הדבר נכון בחתונות או באירועים, הוא נכון גם בעסקים (על השאלה האם תתכווץ כמות המועסקים במגזר הציבורי הנפוח, החי מאבטלה סמויה, יש צורך ביריעה נפרדת. ד”ש).

Inner article

מי יפוטר ומי יחזור

ואם מדברים כל העת על המבוגרים כקבוצת סיכון בהדבקה בנגיף, גם בעסקים הן מוגדרים כך. בעסקים רבים ישנם מבוגרים שעובדים מכוח האינרציה. הקושי להזיז את הדור הקודם מתוך הכיסא, קשה מאוד למנהלים ולא תמיד משתלם. כעת, כשהכול מתפרק ותנועת האינרציה נעצרה, קמות ועולות השאלות האם להמשיך להעסיק את המבוגרים הלאה? האם הדור הצעיר לא יעשה את אותה עבודה בפחות כסף ועם יותר יעילות וטכנולוגיה?

במשרד האוצר מעריכים שכ-20% מכלל המפוטרים והחל”תים לא יחזרו לעבודה. מצב האבטלה שעמד לפני כחודש על כ-3.4% בלבד, עומד היום על כ-25%, רבע מכלל כוח העבודה במשק. חזרת המשק לעבודה סדירה, תחזיר אמנם את מרבית העובדים למשרתם, אך לא את כולם. בבנק ישראל מעריכים שהאבטלה בסוף השנה תעמוד על כ-8%.

המחלוקת בין משרד האוצר למשרד הבריאות מתמקדת כעת בתהליך היציאה מההסגר. או במילים גבוהות יותר ‘אסטרטגיית היציאה’. במשרד הבריאות רוצים לוודא שהנגיף לא יתפרץ שוב, במשרד האוצר רוצים כבר לראות את המספרים הטובים מטפסים כלפי מעלה. אלא שהתנאי הראשון לחזרת המשק לעבודה סדירה, נעוץ בחזרה ללימודים. אם לא יהיה לעובד היכן להשאיר את ילדיו, הוא לא יוכל לשוב לעבודתו.

חייט – עבודה למבוגרים | צילום אילוסטרציה: עבד עבד, פלאש 90

לכן במשרד האוצר ממליצים להחזיר את המשק לחיים בהדרגה. ראשית העובדים במקומות העבודה החיוניים, מקומות העבודה האחרים שהמצב בהם כיום הוא 15%-30%, יעלה ל-50%, כמו כן יחלו לפתוח מרכזי חנויות קטנים, ללא המסעדות ומקומות הבילוי המקשטים אותם. תהליך זה על פי המלצת האוצר, יתרחש עם סיום חופשת פסח ב-19 לחודש ועד לתחילת מאי. בו זמנית יחזרו ללימודים החינוך המיוחד, הגיל הרך והגנים אולם דבר זה ייעשה תחת מגבלות וצמצום מספר ילדים בכיתה.

ק לאחר מכן ומול מצב החולים ו’שיטוח העקומה’, יעלה שיעור העובדים בכלל מקומות העבודה ל-85%, כיתות א’-ג’ ייפתחו תוך צמצום מספר הילדים בכיתה וחלוקה אפשרית למשמרות. במקביל יחלו להיפתח מרכזי מסחר שתחת כיפת השמים ותהיה חזרה איטית לפעילות.

חשוב לציין כי בתי ספר ותחבורה ציבורית, הם רכיבים קריטיים ביציאה מהסגר, אך גם מקור להדבקות המוניות ולחזרת הנגיף. המטרה תהא מצד אחד למנוע קריסה כלכלית ונזק בלתי הפיך – זאת באמצעות חזרה מבוקרת של המשק לפעילות, ומצד שני למנוע תחלואה מחודשת. לכן יש חשיבה על החזרה של הלימודים לארבעה ימים ולאחר מכן שבוע הפסקה – כדי לבחון את ההשפעה…

בדרך אל הנפילה

העמותות העוסקות בכלכלת התא המשפחתי כדוגמת מסילה, פעמונים, מקימי ואחרות נכנסות לכוננות ספיגה בימים אלה. כלכלנים רבים במגזר החרדי מדברים על כך כי המצב של משפחות רבות בערים החרדיות, עלול להדרדר לשפל קשה וההיחלצות ממנו תהיה קשה, עד קשה מאוד.

יוסף ל’ (בדוי לשם אמיתי השמור במערכת), שיצר בימים אלה קשר עם המערכת, ביקש לגולל את סיפור נפילתו הכלכלית למען ישמעו וייראו. הוא ביקש להעלים פרטים אישיים שעלולים להביא לזיהויו, וכך עשינו. “בימים אלה, כאשר הממשלה מחלקת הלוואות לכל דיכפין אני מתמלא חלחלה”. פותח יוסף את סיפורו הקשה. “לפני כשמונה שנים התכוונתי לפתוח עסק בעיר ירושלים. יש בעיר עם אפשרויות הכנסה נדיבות מאוד, אוכלוסייה רבה ומגוונת ועסקים רבים פורחים בה. בעזרת ידידים העמדתי תוכנית עסקית מרהיבה, איתה פניתי לקבל הלוואות להקמת העסק”.

האנחה הכבדה של יוסף, עוברת בקלות דרך קו הטלפון. “הבנקים והממשלה כמו גם ‘גמחים המלווים כסף לעסקים’, פתחו בפני את ארנקם ואוצרותיהם. תוך חצי שנה לוויתי סכומי עתק של מאות אלפי שקלים, זאת כאשר כל מה שיש לי מסתכם בקבוצת דפים עם הכותרת ‘תוכנית עסקית’. אה, וגם הרבה הסברים הגיוניים, עם אש בעיניים.

“התקשיתי לבלוע את כל הטוב הזה. פתחתי את העסק אך עד מהרה התברר שאני צריך להתפרנס גם עד שהעסק מכניס כסף. אבל אף אחד, אף אחד (הוא מדגיש שוב ושוב. ד”ש) לא חשב לשאול אותי או להזכיר לי את הנקודה הזאת”.

קריסה כלכלית | shutterstock

יוסף ממשיך ומספר ל’ביזנעס’ על נפילה כלכלית קשה בעקבות שימוש יומיומי בכספי ההלוואות ומשיכת כספים מהעסק טרם שזה ‘עמד’ על רגליו. והוא לא היה טירון. האיש בא עם עבר עסקי וניהולי ארוך ומגוון. בעקבות הנפילה פנה יוסף לעבוד בעבודות קשות, והחל לקבל ארגזי מזון מאחורי הדלת שהשפילו אותו ואת האגו הגברי שלו. זאת לאחר שנים רבות בהם התפרנס כהוגן ותרם סכומים יפים לכל אותם עמותות שהחלו לעזור לו בזמניו הקשים.

“כיום, שמונה שנים אחרי, אני עדיין נושא עמי צלקת של יותר ממאה אלף שקל חובות. אני מנצל את הבמה הזאת לקרוא לאנשים: בבקשה, אל תיקחו הלוואה שאתם לא צריכים אותה. תחשבו שוב ושוב על כל הלוואה שאתם רוצים לקחת. עדיף לרדת קצת ברמת החיים ולאחר מכן להוריד עוד רמה ולהצטמצם מאשר לקחת הלוואות שתרדופנה אתכם כעלוקות במשך שנים רבות.

“אם אתם מרגישים שקשה לכם, פנו עוד היום לאחת מהעמותות העוסקות בתחום ועקבו אחרי הפעולות הנדרשות: שיקוף הוצאות והערכת המצב של ההכנסות וההוצאות. רק כך תוכלו לדעת בדיוק היכן נמצאים השומנים המיותרים אצלכם בהתנהלות הכספית וכמה כסף אתם צריכים באמת מדי חודש בחודשו. רק כך תוכלו להגיע למספר שיכוונן אתכם כמה עוד צריך להוסיף להכנסות, כדי לא להצטרך לבריות והעיקר לא לקחת הלוואות שאינכם יודעים כיצד תחזירו וכמו שהדרשנים אוהבים להוסיף ‘ויפה שעה אחת קודם’.

“אין בחיים כסף קל. הלוואות הן כסף קל. קל מאוד לקבל אותן, קשה מאוד להחזיר”.

ועם התמרור הזה, נחתום.

כתיבת תגובה