משלוחים, חשבוניות ומסמכי סחורות: הדרכים להלבנת הון

הון שחור | אילוסטרציה: conejota, שאטרסטוק

בביצוע הלבנת הון ומימון טרור מבוססי סחר (TBML/TBTF) מנוצלים לרעה נתיבי המסחר הבינלאומיים על ידי גורמי הפשיעה ומממני הטרור, בכדי להסתיר כספים אסורים בתוך מכלול הסחר העולמי החוקי, וכך להעבירם בין מדינות. הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מפרסמת סקירה בנושא בהתבסס על דוח עדכני שפרסמו במשותף ארגון ה-FATF וקבוצת Egmont, ואף קיימה מפגש הדרכה בנושא לגורמים נבחרים בסקטור הפיננסי.

הייחוד של פעילות הלבנת הון באמצעות סחר (Trade-Based Money Laundering – TBML) או מימון טרור באמצעות סחר (Trade-Based Terrorism Financing – TBTF), בניגוד לעבירות מקור הנוגעות לסחר עצמו (דוגמת הפצת חשבוניות  פיקטיביות, סיווג כוזב של סחורות על-מנת להימנע ממגבלות יבוא או ממכס וכיו"ב) היא שהשימוש בפעילות המסחר נעשה לצורך העברת כספים, ולא לצורך העברת סחורות. מטרתן של עבירות הסחר היא לייצר רווחים לגורמי הפשיעה, בעוד שמטרת פעילות הלבנת ההון באמצעות הסחר היא לגרום לכך שתוצרי הפשיעה ייראו ככספים לגיטימיים.

גם בתקופת הקורונה, עם צמצום האפשרויות להעברת כספים בין מדינות באמצעות בלדרים, גורמי פשיעה ומממני טרור מנצלים לרעה את רשתות הסחר הבינלאומי ואת שרשראות האספקה לצורך הלבנת תוצרי פשיעה ומימון פעולות טרור, לרוב תוך שימוש במלביני הון מקצועיים.

תופעת הלבנת ההון באמצעות סחר קשה לזיהוי, במיוחד בהיעדר הבנה מספקת של הטכניקות לביצועה. בדוח מפורטות שיטות מגוונות בהן עושים שימוש מלביני ההון באמצעות סחר, וביניהן:

• הוצאת חשבוניות תוך שימוש במחירים נמוכים או גבוהים מערכן האמיתי של הסחורות;
• הוצאת משלוחים עם עודף או חוסר בכמות הסחורה בהשוואה למסמכי המשלוח והתשלום;
• שימוש חוזר בחשבוניות ומסמכי סחר בשביל לבצע מספר פעולות תשלום בגין אותה סחורה;
• תיאור כוזב של טיב או איכות הסחורה לעומת זו שנשלחה בפועל;
• שימוש בסחר על-מנת להחדיר כסף מזומן שמקורו בעבירה לתוך המערכת הבנקאית;
• שימוש בגורמים שלישיים לביצוע תשלומים עבור סחורות (ובתוך כך הכנסת תוצרי עבירה למערכת הפיננסית).

מורכבות יתרה

הסיכונים הופכים ליותר מורכבים עם התפתחות הטכנולוגיה והדיגיטליזציה של הענף. האתגר בזיהוי הלבנת הון ומימון טרור מבוססי סחר הוא גדול במיוחד, כאשר נעשה שימוש לרעה במגוון זירות סחר: החל בזהב ומתכות יקרות, דרך מוצרי אלקטרוניקה ומזון ועד לטקסטיל. לפעמים לאורך כל מסלול העברת הכספים הפעולות נראות כלגיטימיות או מגיעות ממקור חוקי והפעילות הפלילית מתגלה רק בקצה, כאשר הכסף מועבר לגורמי טרור.

מדוח עדכני שפרסמו ארגון ה-FATF וקבוצת ה-Egmont של יחידות למודיעין פיננסי עולה כי, לגורמים פיננסיים בעולם ישנה הבנה בסיסית בלבד בכל הנוגע להלבנת הון ומימון טרור מבוססי סחר ורובם אינם מודעים להיבטים המתוחכמים יותר של התופעה. הדוח מציין שהדבר נובע ממספר סיבות בינן: מורכבות ורב גוניות של השיטה, חוסר יכולת של הגורמים הפיננסיים לראות את התמונה המלאה בתהליך והתפתחויות טכנולוגיות ועסקים מקוונים אשר פתחו ערוצי סחר בינלאומיים חדשים ואיתם גם הזדמנויות חדשות לתופעת ה-TBML.

בדוח מוצגות ומנותחות דוגמאות רבות לפעילות TBML/TBTF מרחבי העולם, ומפורטות גם המלצות לטיפול בסיכוני הלבנת ההון ומימון הטרור באמצעות סחר. על-פי ההמלצות, על מדינות העולם לעשות שימוש בהערכות הסיכונים הלאומיות ובפרסומים רלוונטיים נוספים בכדי להעלות את המודעות לתופעה בקרב הגורמים המעורבים בסחר הבינלאומי, הן מהסקטור הציבורי והן מהסקטור הפרטי. בנוסף, ממליץ הדוח לשפר את הערוצים לשיתוף נתונים פיננסיים ונתוני סחר, ואת ערוצי שיתוף הפעולה בין רשויות המדינה לגורמים הרלוונטיים בסקטור הפרטי.

על מנת להנגיש את הדוח לכלל הגורמים הרלוונטיים במדינת ישראל ולהעלות את המודעות לסיכונים ולמגמות בתחום, מפרסת כעת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור תקציר בעברית של הדוח. התקציר מתמקד בהצגת הסקטורים ובתי העסק שבסיכון מוגבר, שיטות הפעולה הנפוצות בקרב הגורמים העברייניים וכן תמצית של האמצעים ושיטות העבודה המומלצות לסיכול תופעת ה-TBML/TBTF, תוך שימת דגש על ההיבטים הרלוונטיים ביותר לשוק הישראלי.

בדוח זה נכללת גם, לראשונה, התייחסות לפעילות ייחודית שהציפה ישראל – שימוש בערוצי סחר לשם מימון טרור (TBTF). במסגרת זו, מתאר הדוח פרשייה בה הרשויות בישראל איתרו וסיכלו פעילות מימון טרור באמצעות רשת סחר חוקית , בה היו מעורבים חלפנים אשר ביצעו העברות כספים בכסות של פעילות מסחר לגיטימית באמצעות ערוצי קיזוז (חוואלה) בין מספר מדינות. ראו תיאור המקרה בעמ' 33 לדו"ח באנגלית ובעמוד 9 לתקציר בעברית, וכן בתרשים זה: