שמיים ערפיליים | למה עברו מאות חסידים 'לגור' באומן?

ענף התיירות כמעט ונכרת בעידן הקורונה | הוראות קברניטי המדינה המנסים לנווט את המדינה בסערה הבריאותית, מעורפלות ומבולבלות, ובמקרים רבים מתפרסמות בדקה ה-90 | לא פלא שרבים בחרו לצאת לאוקראינה – ולהתגורר באומן תקופה ארוכה | יונתן לוי, הסוכן החרדי של חברת ביטוחי הנסיעות 'פספורט-כארד' משתף בתחושות ומספר על ההתמודדות מול הנגיף | ראיון

אומן ראש השנ ה | צילום ארכיון: לייבי להב

לפני למעלה משנה וחצי פרץ לחיינו נגיף קורונה, כולנו התרגלנו לגלגל על הלשון את שם העיר וואן שבסין, שם בשוק האוכל הייתה מוקד ההתפרצות הראשוני של הנגיף, שפרס את כתריו וגרורותיו אל כל עבר, השתלט על כל העולם, והביא לסדר עולמי חדש.

בעוד מומחי הבריאות בכל רחבי העולם מנסים להבין האם מדובר במזימה מכוונת, בטעות אנוש, או בקונספירציות שונות ומשונות, קברניטי המדינות נלחמים מול עצמם ומול אזרחיהם בהתמודדות מול נגיף בלתי נראה, נגיף המפיל מערכות בריאות זו אחר זו. תשאלו את האיטלקים…

גם על ארץ הקודש לא פסח הנגיף, ובימים אלו מתמודדים במערכת הבריאות בישראל מול גל רביעי של זני הדלתא והדלתא פלוס, גל שהחזיר אותנו מכמעט 0 נדבקים ומחלקות קורונה סגורות, אל מציאות של ברדסים לבנים, חיסונים במנה שלישית, ושוב צפה ועולה אופציית הסגר, למרות הניסיון לפעול בבלימה רכה ובתו שמח ככל שיהיה.

עוד לפני הגעתו של הגל הרביעי, בעוד העסקים השונים מרימים את ראשם מתחת למי החל"ת וההגבלות שאפפו אותם למעלה ראש, ופותחים בחישוב כלכלי מחדש, ענף התיירות בכללותו התקשה לחזור לעצמו. הצימרים היו הראשונים להיחלץ מהמשבר, במלונות, אלו שכבר הצליחו לחזור לעצמם חיפשו נואשות אחר עובדים שהתמקמו בנוחות במרחבי החל"ת. הענף היחיד שכמעט ולא הצליח לחזור לעצמו הוא ענף הטיסות על שלל מרכיביו.

לא אחת בדיוני וועדות הכנסת שעסקו במתווי הפיצויים ותקציבי החל"ת עלתה וצפה הדרישה לאפשר לסוכני הנסיעות, ולשאר אנשי ענף הטיסות להחזיק את ראשם מעל הגלים. אך מעבר לעזרה הכלכלית שנדרשת כמובן, ישנו גם קושי ומורכבות גדלה ביותר בדרך ההתנהלות וצורת הנחתת ההנחיות השונות של קברניטי הבריאות בממשלה.

אומן כמשל

חילופי השלטון בישראל גרמו לכך שחברי הממשלה מטיחים זה בזה ביקורת, עוקצים אחד את השני באמירות עבר על הדרך הראויה במלחמה בנגיף, אך את החיים עצמם הביקורות והעקיצות לא משנות.

השבוע פורסמו הנחיות שהלכו והתעדכנו מידי כמה שעות, בדבר זהות המדינות שנכנסו לרשימת חייבי הבידוד, 18 במספר. על פי הודעת משרד הבריאות החל מ-11.8, נדרש בידוד מלא מכל גיל, גם למחוסנים ולמחלימים המגיעים ממדינות דלהלן: אוקראינה, איטליה, איסלנד, אסוואטיני, ארצות הברית, בוטסואנה, בולגריה, גרמניה, הולנד, טנזניה, יוון, מלאווי, מצרים, צ'כיה, צרפת, קובה, רואנדה ותונסיה.

מדינות אלו הצטרפו לרשימת המדינות באזהרת מסע חמורה, המחייבות בידוד כבר היום: איחוד האמירויות, גואטמלה, הונדורס, זימבבואה, מונגוליה, מיאנמר, נמיביה, פיג'י, קולומביה וקמבודיה. במקביל, החל ממחר יוסרו מרשימת המדינות המחייבות בידוד המדינות הבאות: אוגנדה, איי סיישל, זמביה, ליבריה, פנמה, פרגוואי, קוסטה ריקה וקניה.

פרסום רשימת המדינות גרר ביקורת רבה, בדגש על הכנסת אוקראינה לרשימה, כאשר על פי הדיווחים, התחלואה באוקראינה עדיין לא הגיעה אל ה'רף' של משרד הבריאות להגדרת מדינה שהשבים ממנה חייבים בבידוד, שוב הריח העולה מההנחיות מרגיש נגוע בשיקולים שהם לא בריאותיים נטו.

טסים לאומן | צילום: יעקב נחומי, פלאש 90

לאחר המראות הקשים של אשתקד, אז נאלצו רבבות חסידים לעשות את החג ביערות ובנקודות אירוח ארעיות בבלארוס, והיו אף כאלו שהחג עבר עליהם בין כותלי הכלא לאור כיסופיהם הגדולים לשהות בצל רבם ש'קרא להם' לשהות בצלו בימי המלכת מלכו של עולם.

על מנת שמראות כאלו לא ייראו שוב הופקד שר דתות מתן כהנא על ידי ראש הממשלה נפתלי בנט לטפל בסוגיה זו, אך מאות ואלפי חסידים לא מאמינים בהצהרות, ורבים כבר צמודים לציון בעיר אומן על מנת להצליח לשהות בעיר בימי ראש השנה.

חוסר האמון, מקורו ופתרונו – בהתנהלות, שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד כמו גם שר האוצר כלל לא מגיעים להשתתף בדיוני קבינט הקורונה, ההוראות המונפקות לציבור מבולבלות ומוגשים לעתים רבות כהמלצה בלבד, לפעמים האבסורד גדל אף יותר, ובזמן קצר יוצאת הנחיה נוספת המדייקת או סותרת את זו שרק עכשיו התפרסמה. ככה לא בונים אמון.

איש הביטוח משתף

פנינו אל ה'ברומטר' של ענף ביטוח הנסיעות סוכן הביטוח יונתן לוי, מומחה בביטוחי נסיעות אותם הוא משווק בחברת 'פספורט-כארד', לצד היותו אושיית רשת פופולארית ופעילה בציבור החרדי, ולא רק… ניסינו להבין איך מצליחים אנשי הענף לשרוד בעידן שכזה על שלל ההשלכות השונות הנגזרות מההגבלות שהמוטלות מכורח נוכחותו של הנגיף.

בראשית דבריו סיפר על החברה אותה הוא מייצג. "פספורט-כארד הינה חברת ביטוח הנסיעות הגדולה בישראל", מספר לוי בגאוות יחידה, ומוסיף: "החברה מעסיקה כמה מאות עובדים ועוסקת בביטוח נסיעות לחו"ל בלבד".

"היתרון המרכזי שלה הינו שכל מבוטח מצויד בכרטיס מגנטי השייך לחברה ובעת מקרה רפואי בחו"ל התשלום מתבצע ישירות דרך הכרטיס באופן מלא (100% מהתשלום) וללא השתתפויות עצמיות. ישנו מערך שירות הפעיל 24 שעות יממה 7 ימים בשבוע כולל שבתות חגים וכיפור (פיקוח נפש דוחה הכל)" חידד.

לוי כמו שאר חבריו בתחום התעופה לא מסתיר את הקושי הגדול של תקופה זו: "עידן הקורונה נתן לענף התיירות והתעופה מכה אנושה שכמעט אפשר להגדיר אותה מכת מוות. הדבר דרש מחברות הביטוח להפסיק לתקופה מסויימת – של בערך חצי שנה – את כל מכירות ביטוח הנסיעות. ובשלב שני לבצע שינויים והרחבות משמעותיות בפוליסות שלא הכרנו בעבר.

יהודים באומן | צילום: לייבי להב

אף פעם לא ידענו שבמהלך כל טיסה נצטרך לעבוד בדיקות קורונה ואם נימצא חיובים לא נוכל לטוס לחופשה שכל כך רצינו . ואם התשובה החיובית  מתקבלת לפני חזרתנו ארצה ניאלץ להישאר במדינה זרה לפחות לשבועיים נוספים . איפה נשהה מי ישלם על זה ומי יספוג את עלות כרטיס הטיסה חדש. ומה לגבי ההיבט הנפשי (כן זה קיים) לכל הדברים הללו הפוליסות החדשות נותנות מענה  מושלם,  יודגש שכיסוי זה הינה הרחבה ומותנת ברכישת הסעיף אותו רוכשים 92% מהלקוחות".

מה דעתך על התנהלות הממשלה? שאלנו את האיש המתפרנס מהתחום שנפגע בצורה הכי קשה מהופעתו של הנגיף: "דעתי האישית וכמובן שלא כולם יסיכמו איתה" הקדים לוי, ופרט את תשובתו: "שהקורונה לא התחשבה בממשלה כל שהיא בעולם וריסקה את כולם. וכל מי שחשב שתרחיש כזה או אחר ניתן לשליטה התבדה. לכן לתלות אשמה בממשלה כזו – ביבי, או אחרת – בנט, זה לא רציני וגם לא אמיתי. כי גם מדינות מתקדמות כמו מערב אירופה וארה"ב לא מצאו פתרונות קסם".

במהלך עבודתו של יונתן כנציג של חברת 'פספורט-כארד' יוצא לו לטפל במקרים חריגים שאף התפרסמו, שם נדרש מימון כספי עצום של חברת הביטוח בה הוא עובד על מנת לממן את הטיפול. שאלנו אותו אם ישנם מקרים אותם הוא זוכר באופן ספיציפי, ועל אתר עלו 3 אירועים טרגיים במיוחד בהם טיפלה פספורטכארד.

האירוע הראשון היה הסיפור של הילד הישראלי שננשך בקוסמוי שבתאילנד, שם נָפַש עם משפחתו. מפעילי המתחם הבטיחו כי הנמרים מעולפים, הבטחה שלא עמדה במבחן המציאות והפעוט פונה מהמקום במצב קשה, כשסבו מתעלף מחרדה.

גם אירוע מותם של גלילה ביטון, בת 62, מנשר ודינה פורת, בת 70, ממושב רשפון שנהרגו בתאונת שיט בנהר הסראנו, עת סירת הזודיאק בה שטו התנגשה בסלע, בסמוך לשמורת הטבע טורס דל פיינה בדרום צ'ילה, טופל על ידו. באותו האירוע נפצעו בנוסף 14 ישראלים נוספים, 4 מהם היו במצב קשה.

כך גם טיפלו במימון ובביטוח של האירוע בו נפצעו 22 ישראלים בהתהפכות אוטובוס באזור מכרות המלח בסלניק שברומניה. אז פרמדיק מטעם החברה עשה את דרכו למקום כדי לשמש כוח חילוץ רפואי ולתמוך באופן אישי בפצועים, כמו גם לסייע בהתאם לצורך מול בית החולים, בנוסף הוטסו שני רופאים מישראל לצורך טיפול בעשרות הפצועים.

עד כמה חשוב לעשות ביטוח? כאשר ישראלי שוהה בגבולות מדינת ישראל אחת מארבע קופות החולים מחויבת לטפל בו. הבעיה מתחילה כאשר אדם יוצא מהארץ אין כיסוי רפואי בחו"ל אא"כ מתבצעת רכישה של ביטוח פרטי באופן יזום לתקופת הנסיעה.

96% מהיוצאים רוכשים לעצמם ביטוח למרות שהדבר אינו מחוייב מבחינה חוקית. משום שעלויות של טיפול רפואי בחו"ל יכול להגיע לסכומים דמיונים. ואכן בתחילת הקורונה פספורט-כארד שילמה רק על מבוטח אחד שאושפז למשך מספר חודשים בטיפול נמרץ למעלה ממיליון דולר!; "לכן, בטרם יציאתכם מהארץ דאגו לביטוח נסיעות לחו"ל שייתן לכם מענה בעת הצורך", סיכם האיש והביטוח.

יונתן לוי | באדיבות המצלם

יו"ר ועדת הכלכלה על המשבר: העננה מרחפת

כהשלמה ליריעה, כדאי להביט להתבטאויות שנשמעו מוקדם יותר השבוע, בעת שהתכנסה ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, לדיון בתמיכת המדינה והסיוע למורי הדרך ועובדי התיירות הנכנסת. מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, אמר בדיון כי מטרת העל של המשרד היא לשמור על תשית התיירות ולדאוג שהעוסקים בענף יעברו את המשבר. לדבריו, המשרד יצר מתווה תקציבי של 10 מיליון שקלים, יחד עם משרד האוצר, לסיורים שמעסיקים 1,100 מורי דרך בשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים. נציגת האוצר, נעם דן, הוסיפה כי שוריונו 5 מיליון שקלים נוספים למיזם, ככל שיהיה בהם צורך. היא הוסיפה כי מתווה החל"ת נתן מענה לרוב מורי הדרך.

מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות, טלי לאופר, אמרה כי משרדי הנסיעות נופלים בין הכסאות ונשארו בלי עבודה, מאחר והממשלה ממליצה לציבור שלא לטוס לחו"ל. "זרקו אותנו לכלבים. המדינה סגרה לנו את העסק ואמרה שלא נקבל פיצוי. ב-30 ביוני נגמרה רשת הביטחון ואנחנו עדיין ב-20% פעילות. מישהו צריך לקחת אחריות על 7,000 עובדים", זעקה לאופר.

עידית הדר קמרט, שהייתה סוכנת נסיעות וכיום התקבלה לעבודה כיועצת של ח"כ ענבר בזק, סיפרה כי עבדה בתחום 25 שנה ולא הצליחה למצוא שום עבודה אחרת, למרות ששלחה קורות חיים לעשרות הצעות עבודה. היא הציעה לאפשר למי שנשארו ללא עבודה לעבוד במשרות חלקיות, בלי לפגוע בדמי החל"ת. לדבריה, הסבת מקצוע צריכה להיעשות יחד עם השמה, כי אחרת מאוד קשה למצוא עבודה גם לאחר ההסבה.

היו"ר ביטון סיכם את הדיון לאחר דברי חברי הכנסת השונים ואמר כי ענף התיירות נפגע באופן מיוחד ומחלים כלכלית לאט יותר מאחרים, ועדיין עננה מרחפת מעל ראשו, לכן הממשלה נדרשת לתת מענה ייחודי מותאם ואפקטיבי למי שנפגע בענף באופן ממוקד וספציפי.

הוא הוסיף, כי "הוועדה מבקשת ממשרד התיירות לדווח לה בכתב עד לסוף חודש אוגוסט על מספר מורי הדרך ששולבו במשרות חלופיות במשק, לרבות דרך רשות שמורות הטבע ובמשרות של מדגמים וחוקרים אפידמיולוגים. הוועדה מבקשת ממשרד התיירות ומשרד הבריאות לתקן את המתווה לתיירות נכנסת כך שתתאפשר כניסה של קבוצות קטנות מ- 5 תיירים. הוועדה קוראת למשרד התיירות ולמשרד האוצר להידבר עם נציגי סוכני הנסיעות לשם מציאת פתרונות סיוע ותקיים דיון מעקב".

כתיבת תגובה