איגוד לשכות המסחר נגד ליצמן: סימון מוצרי המזון – מהלך רעוע

צילום: הדס פרוש פלאש 90

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר התייחס היום ליוזמת משרד הבריאות לסמן מוצרים לא בריאים הכוללת גם דרישה לסימון היגד שלילי בחזית האריזה.

המוצרים יסומנו בהתאם לקריטריונים אשר יוחמרו בשלושה שלבים: בשלב הראשון, יסומנו במדבקות אדומות הכוללות איור מוצרים אשר יכילו:  מעל 800 מ"ג נתרן, 22.5 גרם סוכר, 6 גרם שומן ל- 100 גרם מוצר מוצק.
– בשלב השני, הקריטריונים יוחמרו, ויסומנו מוצרים עם יותר מ- 500 מ"ג נתרן,  15 גרם סוכר ו-5 גרם שומן רווי ב- 100 גרם מוצר מוצק.
– ובשלב השלישי, הקריטריונים יוחמרו עוד יותר, ויסומנו באדום מוצרים עם מעל ל-400 מ"ג נתרן, 10 גרם סוכר ו-4 גרם שומן רווי ל-100 גרם מוצר מוצק.

לין טוען כי זו אינה רפורמה. זו תהיה שגיאה לקרוא לה רפורמה. המהלך עצמו הוא חלקי ביותר, שכן הוא חל רק על 2% מכלל צריכת המזון בישראל. עצם תיוגה כרפורמה יכול ליצור את הרושם שזהו עיקר ההתמודדות בשיפור בריאות הציבור, אך מדובר במהלך בודד אחד, רעוע ביותר, מתוך מהלכים נצרכים רבים. אין שום אפשרות לסמן בתוויות אדומות או בצבעים כאלה ואחרים את כל מוצרי המזון המוגדרים כמוצרים הפוגעים בבריאות הציבור, אמר.

לין מציע לממשלה לקחת את המודל היחיד שקיים היום וממנו ניתן להסיק הוא המודל הצ'יליאני, שחלפה שנה אחת בלבד מאז תחילת יישומו. הפרסומים האחרונים מעידים כי ההשפעה של הסימון המוצע היא תקופתית ובטלה בשישים. מצויים בשפע ממצאים סותרים : "יותר משנה אחרי החלת רפורמת סימון המזון השלילי בצ'ילה, חלה התאוששות במכירות המזון המסומן כמו מרקים ועוגיות. בחג המולד מכירות המוצרים המסומנים כמזיקים עקפו את מכירות הלא מסומנים. בנוסף, הצרכנים סלחניים יותר כלפי מוצרי פרמיום ויש דווקא עלייה בצריכת מוצרים עם שומן רווי."

נקודה נוספת אותה מעלים באיגוד לשכות המסחר הא שהרפורמה לא ישימה על כלל המוצרים, ברור לכל שאפילו אם תהיה השפעה כלשהי על הורדת רמת הצריכה של מוצרי מזון המוגדרים כמזיקים, לא ניתן ואין כל אפשרות לסמן את כל מוצרי המזון המזיקים. משרד הבריאות עצמו בעבודת ה- RIA מצהיר כי סימון המוצרים המוצע יקיף רק 2% מהם. לא ניתן לסמן את כל מוצרי המזון המכילים שומן טראנס, שהוא מסוכן לבריאות יותר מסוכר או נתרן; לא ניתן לסמן מוצרי מזון מזיקים במזללות ובמסעדות; לא ניתן לסמן בנקודות המכירה של ממכר שווארמה ועוד.
זאת ועוד, לא ניתן לסמן מוצרים המיובאים במסגרת "יבוא אישי", שכן, הזמנת המוצר והכנסתו למדינת ישראל הינה באחריות המזמין, הפטור מחובות הסימון.

עוד אמרו באיגוד כי הרפורמה תיצור תופעה הפוכה – זלילת יתר אם ניטול לדוגמה מוצר שמצוי בתיוג של אזהרה ברמה החמורה ביותר כמו סיגריות, ניווכח שעל אף הסימון ועל אף התיוג, צריכת הסיגריות בישראל עלתה. על-פי הדו"ח השנתי של משרד הבריאות על מצב העישון בישראל לשנת 2016, שיעור המעשנים בישראל עמד ב-2016 על כ-22.5% (בקרב בני ה-21 ומעלה) לעומת 19.8% ב- 2015 .

ישנם מומחים הסבורים שדווקא תיוג של מוצר כמוצר לא בריא יכול אומנם להשפיע זמנית אך, בסופו של דבר, גם עלול להוליד תופעה הפוכה – זלילת יתר. כך למשל, בראיון ששודר בערוץ 10 ביום 19.10.2017 אמרה הגב' קלטר, מנהלת מרכז שפת האכילה כי תיוג מוצרים כמסוכן יכול ליצור תגובה הפוכה מהמצופה .

אוריאל לין מציע אלטרנטיבות, הראשון הוא התמקדות בייצור עצמו, במקום לתייג מוצרים כבלתי בריאים, ובדרך זו לכפות על יצרנים לצמצם את תכולת הרכיבים המסומנים במוצר הסופי, מומלץ להתמקד בייצור עצמו. לדוגמה, לאחר שהממשל הפדרלי בארה"ב החליט כי שומן הטראנס הוא אחד הרכיבים המסוכנים ביותר לבריאות, הוא העביר בשנת 2015 הוראה גורפת לתעשיית המזון האמריקאית המחייב אותה להוציא בתוך שלוש שנים את שומן הטראנס מכל מוצרי המזון.

אלטרנטניבה נוספת, גיוס לאומי טוטאלי של כל המערכות הציבוריות הקשורות לבריאות הציבור והמשפיעות על קידום בריאות הציבור ברוח החלטת הממשלה משנת 2011. משמעות הדבר הינה חינוך הנוער במסגרת בתי הספר ומניעת הגשה של מזון לא בריא בבתי הספר, קידום תזונה בריאה גם במסעדות ובמזללות, חינוך לעומק גם של ההורים, עידוד פעילות ספורטיבית ועוד.