מי עוקב אחריכם? פרויקט מיוחד של הניו יורק טיימס חשף: כך עוקבות אפליקציות אחרי חייהם של כ-200 מיליון בני אדם בארה"ב • מדאיג: עם היחשפות נקודת המעקב פעם אחת, באמצעות זיהוי מספר הנקודה – ניתן לנטר כל פעולה של הנעקב
לאה אפרתי 13.12.2018
אנטנה סלולרית. אילוסטרציה | צילום: shutterstockנכון שאנחנו יודעים את זה, אבל כמו תמיד, אנו מעדיפים להתעלם. כולנו חשים בדרך זו או אחרת שהאפליקציות המתוחכמות בטלפונים שלנו, יודעות עלינו המון. הן עוקבות אחרינו, זוכרות את המסלולים הקבועים שלנו, ואוגרות נתונים שמוצלבים באינטרסים של כוחות שיווק – נגדנו (או בעדנו, תלוי את מי שואלים). אבל האם ידענו עד כמה ניתן לעקוב אחרינו באמת (חוץ מאשר לומר לנו שהטמפרטורה ב'קרית צנז' ירדה במעלה אחת?). מסתבר שהתשובה בהחלט מעוררת דאגה.
'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!
דמיינו לעצמכם מפה עם מיליוני נקודות שנעות מכאן לכאן. על כבישים ראשיים, רחובות צדדיים, מרכזים מסחריים. וכל אחת מהנקודות היא של אדם שנושא עליו את מכשיר הריגול מספר אחת בעולם: הטלפון הסלולארי שלו.
נקודה אחת שנעקוב אחריה עתה, היא של אדם שיצא מביתו שבאפסטייט ניו יורק בשעה 7:00 בבוקר, נוסע לחטיבת ביניים במרחק 22 ק"מ, ונשאר שם עד אחר הצהריים במשך כל יום שבית הספר פעיל. הנקודה הזו 'שייכת' לאדם אחד, שרק הוא עושה את הדרך הזו באופן כה תדיר: ליסה מגרין, מורה למתמטיקה בת 46 מבאפסטייט.
מתברר, שאפליקציה שעל הסמארטפון שלה אספה מידע על מיקומה, ומכרה אותו ללא ידיעתה. בכל שתי שניות, האפליקציה שמרה את המיקום שלה, כמו שעקבה אחרי עוד יותר ממיליון טלפונים באזור ניו יורק. מי שצפה באותה אפליקציה, הוא עיתון ה'ניו יורק טיימס', שאף כי לא יכל לדעת בעצמו את הזהות של מגרין, אך ברגע שאפשרה לעיתונאים להביט בנתוני המיקום שלה, הכתובת שלה והמקצוע שלה, היה קל מאוד לחבר את הנקודה העוקבת לשמה, ולשייך אותה אליה מאותה עת – כנקודת מעקב אינסופית.
"זה מפחיד לחשוב שעוקבים אחריך לכל מקום", אמרה מגרין שגילתה שיודעים בדיוק מתי שהתה אצל הרופא, ביקרה ידידים או הלכה למכון כושר.
איך זה קורה?
בכל פעם שאתם מאשרים אפשרות של שירותי מיקום כדי שתוכלו לקבל דיווחי מזג אוויר, מישהו יכול להתחיל לנטר אתכם. תחילה, מבלי לדעת מי אתם, ואם רק ייוודעו לו עוד כמה פרטים שישייכו אתכם לעצמכם – הפעולה תהיה קלה בהרבה. לפי ה'ניו יורק טיימס', יש לפחות 75 חברות שמקבלות נתוני מיקום (אנונימיים) מדויקים מאפליקציות שונות, שהמשתמשים אישרו להן לזהות מיקום.
לפי הדיווח, כמה מהחברות האלה טוענות שברשותן מאגר של כ-200 מיליון מכשירים סלולריים בארה"ב – כאשר ה'ניו יורק טיימס' הורשה להציץ אל המידע שנאסף בשנת 2017 במשרדיה של אחת החברות. התוצאה מדהימה: פירוט מדקדוק של נסיעות, מיקומים מדוייקים (פספוס עד מספר מטרים בודדים), כאשר מיקום הטלפון מתעדכן ללא הרף, ועד כ-14 אלף פעמים ביום.
החברות העסקיות הללו לא פראייריות, ואחרי ניתוח המידע, הן משווקות את הנתונים הללו למפרסמים, לקוחות עסקיים שונים, ואפילו קרנות שמחפשות משקיעים בסיבוב. למשל, קרן גידור שרוצה לצמצם את סיכוניה, ועוקבת אחרי התנהגות לקוחותיה.
לפי ה'ניו יורק טיימס' שוק המידע האישי בזמן אמת עתיד לצבור השנה סכום של כ-21 מיליארד דולר.
להגנתם, טוענים בלי העסקים – כמו גם החברות – שלא מעניינת זהות האנשים אלא דפוסי ההתנהגות של בעליהן. כל נקודה, מוגדרת כמספר זיהוי ייחודי, ועל המספר הזה, נאסף המידע. אבל אם אדם יודע כתובת של לקוח, הוא יכול עד מהרה לזהותו.
האם אכן החברות הללו עוברות על החוק, כשהן אינן מסבירות לנו שבלחיצת כפתור על אפליקציה מבוססת מיקום אנו חשופים למעקב צמוד? כרגע מתגבשת התנגדות בקרב מחוקקים בארה"ב שהחלו לתת את דעתם לנושא. ימים יגידו לאן הדברים יתגלגלו, ובאופן היפוטתי בלבד – אף שהיו דברים מעולם – אין לדעת אם העוקבים לא ישתמשו במידע שאספו כדי לסחוט את המחוקקים, עד שאלה יניחו להם…
