ההתנהגות הישראלית פורצת הגבולות ומלאת החריגות היא שהביאה שיאים של הצלחה מחד, ומאידך, התבוננות בה תביא אותנו למסקנות מעט אחרות באשר ליכולת יישומה של החוצפה הישראלית במסגרת הניהולית היומיומית | עופר נחשון פותח את הקלפים ומסביר מה סוד הצלחתן של חברות הענק העולמיות
עופר נחשון 05.09.2022
אנשי עסקים - Pexels.comיש משהו מיוחד באופי הישראלי. הוא יצירתי, פורץ גבולות ומוסכמות, ולא נעול בשבלונות. הצד השני של אותו המטבע הוא חוסר בארגון, במשמעת, בהיצמדות לחוקים ולנהלים, – ובחוצפה.
האופי הישראלי המיוחד תרם רבות לכלכלת ישראל, יש בו יתרונות גדולים בתחומים מאוד דיסציפלינאריים, כמו מחשבים ומדעים, שבהן שבירת המוסכמות סוללת דרכים חדשות. הוא הדבר בתחומים כמו קולינריה, צבא וביטחון. אולם בצד יתרונות אלה גורם אופי זה נזקים רבים, המתבטאים בתופעות הבאות:
- נהיגה פראית בכבישים
- העדר כיבוד לחוק
- שיפוץ דירה בלא התחשבות בכללי הבנייה ובצורכי השכנים
- העדר הקפדה על עמידה בתורים
- אלו הן דוגמאות אחדות מני רבות
בבואנו לבחון את היתרונות ואת החסרונות של אופי זה בכל הקשור לעסקים, יש להבחין בין הרמות השונות של ניהול העסק. ברמת המנהלים הבכירים, והצוותים העוסקים בפיתוחו, יש יתרון רב ליצירתיות, לחוסר הקיבעון המחשבתי ולתעוזה. אך ברמות הביצוע יש יתרון משמעותי להיצמדות לנהלים, לביורוקרטיה, להגדרות הברורות של הגבולות של הסמכויות בעת ביצוע המטלות השונות, ולתחושת האחריות. הזלזול בחוק ובנהלים משפיע ישירות גם על רמת השירות, איכותו, ויעילותו הכללית של עסק.
במדינה שבה "כולם מנהלים" אשר אינם נשמעים להחלטות הביצוע של הדרגים הגבוהים, או מגדירים את עצמם כמקרים חריגים וכד', קשה לנהל עסק בצורה יעילה. כל הכלכלות החזקות בעולם – ארה"ב, סין, גרמניה ואנגליה – מצטיינות בביורוקרטיה קשוחה, ובדרישה קפדנית להיצמדות לנהלים ולהוראות. המדינות שבהן החירות חוגגת נכשלות כלכלית, וגם מסוכן לגור בהן.
גם חברות ההיי-טק הגדולות ביותר, כמו גוגל, מייקרוסופט ואינטל, אשר נראות כמקומות צעירים ופתוחים, הם, למעשה, מקומות עבודה מאוד קשוחים, ומאופיינים בביורוקרטיה ובהגדרות מאד ברורות של הסמכויות המוענקות לממלאי התפקידים בארגוניהם.
לסיכום, היצמדות מופרזת לנהלים ולביורוקרטיה גורמת לעיתים קרובות להתנהלות יותר מייגעת של העסק, ולהחמצת הזדמנויות עסקיות. אופיו המיוחד של הישראלי מאפשר לו להיות להתבלט בנוף הכללי כחדשני, כיצירתי, כאמיץ וכמיוחד. אך דווקא תכונות אלה גם גורמות לחיים בארץ להיות מסוכנים יותר, נעימים פחות, ופחות מצליחים כלכלית בהשוואה למדינות אחרות, בשל פגיעה בשירות, אי-עמידה בלוחות זמנים, והתנהלות כללית שאיננה מוקפדת. לטעמי, גם את פרצי היצירתיות ושבירת המוסכמות בקרב אנשי הנהלה מדרגה מאוד בכירה, ובקרב הממונים על הפיתוח ובניית אסטרטגיה יש לתחום.
מעבר לתובנה של התופעה המדוברת בכל הקשור לעסקים, מוליכה הסקירה הקצרה למסקנה הפסיכולוגית, שאין תכונה אנושית שהיא במהותה טובה או רעה. הכול תלוי בנסיבות ובמינון. אותה תכונה – נניח, יצירתיות – יכולה להועיל בנסיבות מסוימות, ועלולה להזיק בנסיבות אחרות; ובדומה לנטילת גלולות, במינון נתון היא יכולה להציל, ובמינון אחר היא עלולה להיות קטלנית.
הכותב הוא מנכ"ל "מלאכת מחשבת, יזמות ואסטרטגיה", מחבר הספר "להבקיע מאה שערים", ומחבר שותף של הספר "Striking Kosher Gold".
