"אנחנו לא קבצנים, אנחנו מגייסי הון"

מדי חודש מתמודדים ראשי ארגונים עם נגיד שמתקשה להעביר את תרומתו החודשית ותורם שמצא מצווה גדולה הימנו • שלמה היימן, רק בן 32, אך חלק מעולם התורה והחסד עומד בזכות היצירה שהוא עומד מאחוריה • מומחה גיוס ההון הייחודי למגזר החרדי בראיון ספיישל ל'ביזנעסופ"ש'

שלמה היימן. טלטרגט | צילום: אפרים גרינוולד

העובדה שממשלה עדיין לא מוקמת בישראל והקיצוצים בתקציב הולכים ומתקרבים, מעסיקה מנהלי עמותות ומוסדות רבים ברחבי הארץ. גם האפשרות שהממשלה שתוקם כאן (במפץ של אחדות ב-48 השעות האחרונות שבין שני לרביעי בחצות, או לאחר הבחירות המי-יודע-כמה) לא תכלול את החרדים, מדירה שינה מעיני הכוחות המניעים את עולם התורה והחסד. החשש הוא ש'שבע שנות השָֹבָע' ייעלמו כלא היו ובמוסדות ובעמותות יתקיים הפסוק, 'וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה'.

המנהלים גם יודעים היטב שאין פתרון קסם אחד לסוגיית התקציב. הפתרונות הם רבים: מבצעי מאצינג', הגרלות סיניות, דינרים יוקרתיים, מסעי התרמה בחו"ל, כנסי הוקרה, ערבי תה ועד התרמה מבית לבית עם פנקס קבלות, או בדפיקה על הבימה בבתי הכנסת רגע לפני או אחרי 'עלינו לשבח'.

כאן ב'ביזנעסופ"ש' חשבנו עליכם – מנהלי עמותות שעושים לילות כימים עבור העמותות שלכם, והבאנו לכם פתרון ישן ועובד, במעטפת חדשה והייטקיסטית. אולי ניתן לכנות את הפתרון המוצלח הזה 'הדיגיטל בשירות האדם', או אפילו 'הדיגיטל בשירות עולם התורה והחסד'.

בעולם הדיגיטל יש מושג שנקרא לְטַרְגֵּט. ההסבר המופיע במילון תחת ערך זה הוא: הפניית תוכן לקהל בעל מאפיינים מוגדרים, למשל גיל, מגדר, מוצא וכד'. כלומר, אם נמצא את הדרך לפנות לקהלים מדויקים ולהפוך אותם לתורמים איכותיים עבור העמותה או הפעילות, נוכל לבנות מערך הכנסות קבוע, שיחסוך למנהלי העמותות הרבה כאב ראש, ריצות ודפיקות לב, לקראת תאריך חלוקת המשכורות או התשלומים השוטפים.

מומחה לגיוס הון | צילום: אפרים גרינוולד

כדי לחבר בין כל העולמות שהזכרנו, יש צורך בעבודה מעמיקה של 13 שנה בתחום גיוס המשאבים לעמותות. מנכ"ל 'טלטרגט', שלמה היימן, אברך חסיד בעלזא בן 32 עשה זאת. הוא בנה – כמעט יש מאין – מתודה חדשה בעולם גיוס המשאבים. נעניק לו את זכות הדיבור.

"יש הרבה מנהלי עמותות שממש מתבזים בנסיעות לחו"ל. תקופות ארוכות הם לא נמצאים בבית ועם הילדים. דוחים אותם ממקום למקום. התורמים מבטיחים פגישה ולא נפגשים, לא עונים לפתע לטלפונים או גרוע יותר מנתקים את השיחה. לפעמים מנהלי עמותות אפילו לא מכסים את עלות הטיסה".

מה אתה מציע לאותם מנהלי עמותות ומוסדות מתוסכלים?

"לעבוד בשיטת שמונים עשרים. הרעיון שלנו הוא לבנות מערך של מאות אנשים שיש להם הוראות קבע לטווח ארוך, במקום להסתמך על עשרים אחוז תורמים גדולים שמחזיקים את העמותה. כך במקום לפחד מטלפון של תורם, שהחליט החודש להשהות את התרומה שלו והכל קורס, להתבסס על מאות תורמים, שמכניסים לחשבון הבנק מאה או מאתיים אלף שקל בכל חודש, לטווח ארוך ובריא. באופן זה, גם אם שניים, חמישה תורמים או אפילו עשרה תורמים, ביטלו את הוראת הקבע שלהם באותו חודש, מנהל העמותה לא מרגיש את זה כל כך. לא בחשבון הבנק ולא בלחץ הדם שלו".

עולה על המוקד

היימן לא מדבר באוויר. הוא נושא על גבו ותק של חמישה עשר מוקדי טלמרקטינג, שהקים למגוון עמותות גדולות. מוקדים שעבדו בהצלחה מרובה והכניסו הון. לפני 13 שנה הוא נכנס לעבוד ב'הידברות' וחולל שם מהפכה של ממש בגיוס המשאבים: שלוש הגרלות על דירה בירושלים, מוקד טלמרקטינג, דינרים והתרמות בארץ ובחו"ל.

היימן מספר שכאשר הוא נכנס לעבוד בהידברות, המקום העסיק 20-30 עובדים. לאחר חמש שנים, הידברות הפכה למוסד ענק המעסיק 300-400 עובדים, שעושים רק טוב לעולם היהדות. לאחר מכן, נכנס היימן לעבוד ולנהל חברת פרסום. מטבע הדברים ובעקבות הניסיון הרב שלו, נמשכו למקום עבודתו עמותות רבות. כך יצא שמרבית לקוחות המשרד היו עמותות, שקיבלו ניהול פרויקטים וקמפיינים, ברמה גבוהה מאוד.

לפני כשנה הקים היימן את חברת 'טלטרגט', שנותנת מענה לעמותות קטנות ובינוניות, הן בהחזקת מערכת טלמרקטינג מקצועית ומשוכללת והן בגיוס תורמים באמצעות 'לידים' – טופס פרטי תורם פוטנציאלי, מקמפיינים גדולים המתבצעים בדיגיטל.

בין דיגיטל לטלמרקטינג

מה ההבדל בין טלטרגט לבין חברות הטלמרקטינג האחרות? שאלנו את היימן, ואז הבנו שבעצם אין כמעט חברות טלמרקטינג שעושות את העבודה לאחרים. כל ארגון שמרשה לעצמו מבחינה תקציבית, פותח לעצמו מערכת טלמרקטינג בעלות יקרה של עשרות אלפי שקלים.

"העלויות של מערכת טלמרקטינג, גבוהות מאוד: שכירות מקום, מנהלת, מחשבים, תוכנות, בונוסים, יעדים, משכורות. מדובר במשהו כבד מאוד לעמותה קטנה או בינונית. הרעיון שלנו הוא שאנחנו פונים לעמותות בינוניות וקטנות ומציעים להם: "במקום שתפתחו לבד מערכת טלמרקטינג ותרוויחו או תפסידו כספים, אנחנו ניתן לכם שירותי טלמרקטינג מושלמים".

עמדה לכל עמותה | צילום: באדיבות טלטרגט

"כל עמותה שמצטרפת לתוכנית, מקבלת כביכול עמדה שהיא רק שלה. הטלפנית בעמדה הספציפית, עובדת רק עבור העמותה הזו. היא מכירה היטב את הפעילות ומתחברת לעקרונות העמותה. יש לנו מגוון רחב מאוד של עמותות וכל עמדה משרתת עמותה אחרת. וזאת רק בכמה אלפי שקלים. אנחנו גובים עבור שעות העבודה, בתוספת אחוזים מסויימים מההצלחה".

כשניסינו להבין כיצד מתבצעת ההפרדה בין העמדות, ציין היימן כי "בעצם, כל עמדה, כל עמותה, מתנהלת בפני עצמה. לכל אחת יש הכנסות, הוצאות וגם את מאגר התורמים שלה. חשוב לי להדגיש שמאגר לא נוגע במאגר אחר. מדובר במערכות שונות. כל עמדה היא משרד בפני עצמה.

"אנחנו מפעילים מערך שיחות יוצאות בלבד. הנציגות שלנו מתקשרות לתורמים פוטנציאליים לפי רשימות, או ל'לידים' שבאים כתוצאה מקמפיין שאנחנו עושים בדיגיטל.

"בהיבט הכלכלי, כדאי לציין פרט חשוב, כלפי עמותות שמתעניינות בפעילות שלנו: בחודשים הראשונים ההכנסה עדיין נמוכה ולא רואים את הכסף הגדול. אולם כשהולכים נכון, לטווח ארוך וחושבים בגדול זה עובד. השאיפה היא להכניס הרבה הוראות קבע קטנות או בינוניות, אבל לטווחים ארוכים".

שלמה היימן עם אש בעיניים | צילום: אפרים גרינוולד

איך מתבצע החיבור בין הדיגיטל לטלמרקטינג?

"פשוט מאוד. הדיגיטל מביא עבודה לטלמרקטינג. כלומר אילולא הטלמרקטינג אולי לא הייתי מחזיק את מחלקת הדיגיטל. חברת 'דיטרגט' (אחות של 'טלטרגט') מוציאה קמפיינים מצויינים ברשת, שמביאים לידים גם לעמותות שיש להם מערכות טלמרקטינג נפרדות, כמו ארגון זק"א, שטפנשט ורשב"י. אנחנו מביאים להם תורמים חדשים ומגדילים להם את המאגר. זהו קונספט חדש שלא קיים עדיין. הבאנו לעולם פתרון מצוין, הן בהגדלת מערך התורמים של העמותה והן בהתרמות איכותיות מתוך מאגרים קיימים".

החיבור האנושי

אולי אתה יכול להסביר לגולשי 'ביזנעס' את המשפט הבא: קמפיין דיגיטלי לגיוס משאבים מביא 'לידים'. למה? מדוע לא להעמיד לרשות הגולשים אתר מאובטח להתרמות? למה הטלפנית צריכה להיכנס כאן לתמונה?

"נתחיל מתחילה. עמותה שבאה אלינו, מתחילה לעבוד עם הרשימה שהיא מביאה איתה ובמקביל אנחנו יוצרים לעמותה קמפיין בדיגיטל, ברשתות החברתיות, בגוגל, ביוטיוב. גולש רואה את הפרסום שלנו. הוא מזדהה עם העמותה או עם "המוצר" שהעמותה מקדמת, משאיר פרטים וזהו הליד המדובר. כעבור שעה-שעתיים במהלך יום העבודה, הטלפנית, או נכון יותר אשת המכירות שאחראית על העמותה הספציפית, חוזרת אליו ומסיימת את ה'מכירה'.

"ולשאלתך. מדוע שלא להעמיד אתר מאובטח להתרמות, למה הטלפנית צריכה להיכנס לתמונה? התשובה פשוטה. אם הגולש יתרום לבד, הוא יסתפק במאה או מאתיים שקל וירגיש טוב עם עצמו. טלפנית מנוסה שהיא בעצם אשת מכירות, יודעת להביא את האיש – שהוא עדיין 'חם' ביחסו לפעילות העמותה – לתרומה גדולה יותר, להוראת קבע של 100 שקל לחודש במשך שנה, או מאה שמונים לח"י חודשים. מדובר בתוצאה שונה לגמרי".

אומר 'לא' למאצ'ינג

חשוב להדגיש שחברת טלטרגט מבצעת תהליך טלמרקטינג לטווח ארוך המיועד להבאת תורמים איכותיים. לכן החברה לא תשתתף בקמפיינים חד פעמיים כמו מבצעי מאצ'ינג, מכירות סיניות וכדומה. סיבה נוספת היא שהטלפניות של חברת טלטרגט רק מוציאות שיחות.

כמו חברת היי טק | צילום: אפרים גרינוולד

"אנחנו לא עוסקים בשיחות נכנסות". מסביר לנו היימן. "בנכנסות, יש צורך לעמוד בהספק ולכן השיחות גם קצרות ומהירות. מצדי שכל שיחה תהיה שעה". אומר וחוזר ואומר היימן לטלפניות שלו. "לא משנה כמה אורך השיחה, העיקר שבסופה את מביאה תרומה של 3,000 שקל".

בהדרכות שהוא מוסר מפעם לפעם, מדגיש שלמה היימן בפני הטלפניות שיקשיבו לאדם שמעבר לקו, שאיתו יצרו אתו קשר עבור העמותה. "נסו להבין את הצורך שלו. מה הוא רוצה? מה אנחנו יכולים להעניק לו".

היימן מסביר שישנן עמותות שמתקשרות לתורמים ומספרות להם על הזכות שבהחזקת לומדי תורה / יתומים / ילדים / אברכים. "זה לא נכון קטגורית. יש מישהו שבאמת יתרגש מהתרומה ליתום, אבל בדרך כלל, אנשים מגיעים עם הצרכים האישיים שלהם. יש להם קושי מסוים בחינוך, זקוקים לסייעתא דשמיא בעסק כלשהו וחיפשו זכויות לטובת השגת העזרה משמים – ובדיוק נחשפו לקמפיין שלנו. הטלפניות שלנו יודעות למכור לתורם את מה שהוא צריך, ישועה, פרנסה. תן לו את הפתרון שהוא מחפש ואז הוא גם יתרום בכיף".

אלו משפטי מכירות קלאסיים…

"נכון". אומר היימן ברצינות. "אנחנו מוכרים סיפורים, לא עמותות ולא גיוס  תרומות. באמת אין הבדל בין למכור מקרר או מקפיא, לבין תרומה של 180 כפול שלושים ושש. אנחנו מוכרים לבן אדם חיבור למשהו שמעניין או מרגש אותו".

בעולם העסקים, אנשי מכירות הם החוליה החלשה. ההכשרה לוקחת זמן, השחיקה גדולה בפרט בתחום הטלפוניה. השמירה על עובדת טובה היא לא קלה כלל. איך אתם, ב'טלטרגט' מתמודדים עם הסוגיה?

"כל טלפנית עוברת תקופת הכשרה לא קלה ולא קצרה. אנחנו מכשירים אותה בשני מישורים. האחד כללי מכירה, הדרכות, מצגות, דיבור, טיפול בהתנגדויות, תוכנות וכל מה שקשור למערכות גיוס המשאבים הכללית. במישור השני, כל עובדת עוברת הכשרה כלפי העמותה שעבורה היא מגייסת. בעבר יעצו לי להכניס לעסק רק בעלות ניסיון. אני באופן אישי, מאמין שאפשר לקחת גם חסרת ניסיון שרוצה לעבוד ולהרוויח טוב ולהכשיר אותה לקצור הצלחות.

"אחת הטלפניות הכי טובות שלנו בחברה כיום, הייתה גננת. בתחילת שנה לא הייתה לה עבודה, היא באה לראיון עבודה אצלנו וכל השאר היסטוריה, כמו שאומרים. היום היא מביאה סכומים לא מבוטלים בכלל".

פינוקים לשימור עובדים

איך מתמודדים עם השחיקה הידועה בתחום הטלפנות?

האנחה נשמעת היטב מעבר לקו. "לא יכול לומר שאין אצלנו שחיקה. אני כן יכול להתגאות שאחוז השחיקה נמוך מאוד. קודם כל אנחנו נותנים שכר גבוה, טלפנית מתחילה אצלנו עם שכר של 40 שקל לשעה. שנית, יש להם בונוסים יומיים ובונוסים חודשיים. בנוסף יש לנו במערכת המון מבצעים שמדרבנים את הטלפניות. הן גם מקבלות הדרכה כל בוקר.

שימור עובדים | צילום: אפרים גרינוולד

"מעבר לכך כמו בכל חברת היי טק יש בחדר האוכל פינוקים: מעדנים, שוקו, כמה סוגים של קורנפלקס, שתיה מגוונת ועוד. הדבר מוכיח את עצמו. ישנן בחברה עובדות שיושבות כאן מהיום הראשון וגם מביאות חברות. אנחנו אומרים להן כל הזמן שהמוקד מתנהל כמו מוקד עסקי, כמו חברת היי טק. הכל כאן יפה חדשני, צבעוני והעבודה מתנהלת בכיף.

"אנחנו עושים לטלפניות מבצעים כדי שיביאו חברות נוספות. באחת השיחות נשמעת טלפנית שמסבירה לחברה שלה, כמה כדאי לבוא לעבוד במקום. כשהחברה אומרת אני לא רוצה כי אני לא 'שנוררית' ענתה הטלפנית הוותיקה: "זה לא שנור, אנחנו עובדות כאן בחברת היי טק". כל אחת בעמדה שלה, מוכרת מוצר אחר".

בינינו, מה ההבדל בין חברה ציבורית היוצאת לגיוס הון בבורסה, לבין עמותה היוצאת לגיוס שותפים לעשייתה? מדוע גיוס זה נחשב כהצלחה פיננסית וזה כ'שנוררית'? אנו רואים בטלטרגט 'חברת חיתום' המלווה הנפקות ענק ועל הדרך מפרנסת את העובדות שגם חוזרות הביתה עם סיפוק אדיר וטרף מכובד לפי הטף.

בהמשך שח לנו היימן כיצד מתבצעת השמירה על התורמים. "כחלק מהתוכנית לטווח הארוך אנחנו בונים מערך תחזוק לתורמים. מעין תוכנית שנתית לשימור תורמים. אנחנו מאמינים שחייבים לתקשר עם התורם לפחות ארבע פעמים בשנה, בשלוש רמות. עד מאה שקל. ממאה ועד מאתיים-שלוש מאות שקל. כאשר ברמה השלישית קיימים התורמים 'הגדולים' יותר, מסכום של שלוש מאות שקלים ומעלה".

הקשר עם התורמים יכול להיות בשיחת טלפון, המבשרת שמנין תלמידי חכמים הולכים להתפלל על התורמים, ומבקשים שמות לברכה, בצנצנת דבש מבורכת הנשלחת לפני ראש השנה וכדומה. תורם גדול, יכול לקבל בערב פסח, סט של שלוש מצות, או בשבת שלאחרי החג, חלת מפתח מיוחדת. כך טלטרגט מוודאת שהתורמים ירגישו שזוכרים את תרומתם, ולא מתקשרים רק כשרוצים כסף.

סוכריות והפתעות

לסיכום, שאלנו את היימן האם ישנן גם תרומות גבוהות באופן חריג. כתשובה הוא מפתיע אותנו עם סיפור טרי. "נציגה התקשרה לתורם כלשהו שהשאיר פרטים ברשת. תוך כדי שיחה הוא התרגש מאוד מהפעילות של העמותה והחליט מידית להעביר תרומה בסך של 10,000 יורו, בהעברה חד פעמית. כשהשיחה הסתיימה צחקנו. זה היה נשמע טוב מדי. למחרת התקשרו מהעמותה ואישרו את ההעברה.

"לפני כשבוע וחצי התקבלה תרומה גדולה בסך של 13,500 שקל לאחת העמותות. אנחנו קוראים לזה בחברה: 'סוכריות מתוקות. הפתעות מתוקות'. כחברה, אנחנו מאוד מאמינים במוצר שלנו ובטוחים שכל עמותה בארץ יכולה – בהשקעה לא גדולה, לבנות דרכנו מערך תורמים לטווח ארוך ולזכות בשקט נפשי וחופש כלכלי, כדי לבצע את מטרותיה האמתיות של העמותה".

7 תגובות ל: ""אנחנו לא קבצנים, אנחנו מגייסי הון""

  1. קראתי את הכתבה, התרשמתי.
    הייתי מעונינת לשמוע פרטים לגבי מערך תרומות לבית ספר לבנות בשנות ההקמה שלו.
    בית ספר לבנות, על טהרת ה"מאמע לשון" בית ספר בשלבי הקמה.

  2. אשמח לקבל פרטים איך מגיעים אליהם

  3. באתר שלהם יש מקום להשארת פרטים
    וקיים גם מס' טלפון

  4. בסד
    נשמע ונראה ממש לא טוב להכנס לכיס של אנשים בשכנוע כמה אתה מרויחים על כל סכום תרומה בגלל גופים כמוכם אני ועוד הרבה לא תורמים וכל טלפון של חברות כאלה ישר מנתק כל ענין התרומות הפך למסחרה אנשים עשו ועושים מליונים ואיבדו אמון הציבור על כן נותן שקל או קצת לא יותר.

  5. להגיד שלכן אתה לא תורם זה קצת מצחיק.
    הרי בזכות מוקד כזה ארגון מרוויח פי כמה הכנסה
    שגם יש לו יותר לחלק למשפחות במצוקה או חולים
    בזמן שאין לי הוצאות גבוהות של החזקת מערכת טלמרקטינג עצמאית.
    אני מקנא במנהלי הארגונים על כל החסד והטוב שהם עושים.

  6. נכון מאוד, מסכימה עם כל מילה של אהרן, אנשים מעדיפים לא לתת בכלל בגלל שאיזה מישהו מקבל אחוזים,
    כמו שיש אנשים שלא יכולים לראות שמנהל עמותה מקבל משכורת ונוסע על רכב קצת יותר נח, זה הרבה פעמים המיטה שלו בלילה,
    אין הכנסות בלי הוצאות!!!

  7. בוקר טוב ניראה מצויין תיצרו איתי קשר בבקשה רוצה להיתחבר בבקשה 0507243430

כתיבת תגובה