חג השבועות לפתחנו, והפרה ותוצרי החלב שלה עולים על ראש שמחתנו • לקראת החג, 'ביזנעס' הכין עבורכם סקירה קצרה אך מקיפה של משק ושוק החלב הישראלי • המסקנה: ארץ זבת חלב רב, אבל ביוקר • הכל בזכותן של שלוש פרות קדושות
יוני קדם 06.06.2019
מדפי מוצרי חלב | תמונה: נתי שוחט, פלאש 90בחג השבועות הקרוב, החל במוצאי השבת הקרובה, יאכלו בכל בתי ישראל מאכלי חלב שונים. החל מעוגות גבינה, שוקו למכביר, גבינות קשות ורכות ועוד סוגים רבים ומגוונים של מאכלי חלב.
הסיבות למנהג הן רבות: חג השבועות הוא חג מתן תורה שנמשלה בין היתר לחלב, כנאמר בשיר השירים (ד, יא) "דבש וחלב תחת לשונך". טעם נוסף הוא, מכיוון שכאשר בני ישראל קיבלו את התורה נאמר להם בה הלכות כשרות ושחיטה, מה שמנע מהם לאכול בשר במשך זמן מה – כשבזמן זה אכלו חלב טעם אחר נאמר, שהדבר נובע מראשי התיבות של הפסוק המדבר על קרבנות החג של שבועות בספר במדבר (כח, כו), בו נאמר: "בהקריבכם לה' מנחה חדשה לה' בשבועותיכם", משום שראשי התיבות של שלושת המילים האחרונות הם 'חלב'.
בעקבות המנהג, עם התקרב חג השבועות נוהגים בכל בית בישראל לבקר במעדניה או במכולת השכונתית (והמהדרין מרחיקין לסופרמרקטים הגדולים), על מנת להצטייד בכל מוצרי החלב: גבינה לבנה, גבינה צהובה, חלב, חמאה, קצפת חלבית ושאר מוצרים שיעשו לנו את החג לקצת מתוק (או מלוח) יותר לחיכנו.
ענף החלב – פרה חולבת
והישראלים, כמו ישראלים טובים, מצליחים להביא את משקי החלב השונים לתפוקה יוצאת דופן. לקראת חג השבועות, פרסמה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני תפוקת החלב של שנת 2018. לפי הדו"ח התפוקה נאמדת בקצת יותר מ-1630 מיליון ליטר חלב. מדובר בעליה של כשני אחוזים לעומת שנת 2017. פרה ישראלית ממוצעת מניבה קצת יותר מ-12,000 ליטר בשנה, מה שממקם אותה במקום הגבוה בעולם. בהתחשב בעובדה שלפרות שלנו אין את מרחבי האחו והמרעה הפוריים והדשנים של שוויץ או הולנד, מה שגורם להיות פרות כמעט אורבניות לחלוטין, הרי שמדובר בהישג ישראלי מפואר.
בדומה לכך, פורסם השבוע ב'ביזנעס' כי מנתוני מכון היצוא עולה כי בשנים האחרונות ישנה גם התחזקות ביצוא מוצרי החלב. בקיצור, זהו שאומרים 'פרה חולבת'.
כאשר מדברים על תפוקת חלב של 12,000 ליטר לשנה, הרי שבחישוב קל זה אומר שכל פרה מניבה בערך 33 ליטר חלב בכל יום. איך מגיעים לתוצאה הזו? מתברר שיש מספר טכנולוגיות שעוזרות לעניין: ראשית כל, ישנם חיישנים המחוברים אל גופן של הפרות ונותנים אינדיקציה על מצב הפרה בכל רגע נתון. ע"י כך יכולים הרפתנים לדעת מספר פרמטרים חשובים בנוגע למצב הפרה, למשל – כמה מזון היא מקבלת ומה מצב החלבונים שלה. הכל על מנת להביא לתפוקה מירבית של חלב ככל שניתן. פיתוחים נוספים קשורים לתחום האכלת הפרות בצורה יעילה שאינה לוקחת זמן רב, ועוד פיתוחים רבים של המוח היהודי שמשמשים משקים רבים ברחבי העולם.
חלב במחיר זהב
אבל בואו נדבר רגע על המחירים:
למרות התפוקה הגבוהה (מקום ראשון בעולם) של משק החלב הישראלי, עדיין משלמים הישראלים מחירים הגבוהים בפער ניכר ממה שמשלמים הצרכנים ברוב מדינות המערב. מדובר בפער בלתי מוסבר של למעלה מ-25%, וזאת כאמור למרות התפוקה הגבוהה, שלכאורה היתה אמורה לגרום לכך שבגלל ההיצע הגדול מחירי מוצרי החלב בישראל יהיו נמוכים יותר.
למה זה קורה? בגדול, נראה שהסיבה היא בגלל שלמרות משקי החלב הרבים והוותיקים שיש בישראל, ישנן שלש חברות עיקריות ששולטות ברוב המכריע של שוק החלב הישראלי. בראשן כמובן ניצבת 'תנובה' – ששולטת בכמעט 60% מהשוק; שטראוס – השולטת בקצת יותר מ-20% וטרה – עם קצת יותר מעשרה אחוזים מכלל שוק החלב הישראלי.
מכיוון שהחלב הישראלי מגיע מהמשקים הישראלים, הדבר גורם לכך שישנן הגבלות רבות על ייבוא של כל מוצרי החלב למיניהם. הדבר נובע מטענתם של משקי החלב כי יקרסו במידה והייבוא יאושר. אלא שברור שהמחיר הגבוה שאנו משלמים על מוצרי החלב השונים, מגיע ברובו המכריע לשלש החברות שחולבות מאיתנו את מיטב כספינו, משום שדווקא לרפתנים ולבעלי המשק אין רווח כה גדול מחומרי הגלם שהם מספקים למחלבות הגדולות. מה לעשות? הם שבויים בידיהם.
כמובן, שלחישוב יש להוסיף את התעמולה הגדולה ומשאבי הפרסום הרבים שמשקיעים חברות החלב השונות על מנת להסביר לציבור הישראלי על החשיבות הגדולה בצריכת חלב ומוצריו. הצורך בכך התחיל עוד בימי קום המדינה, אז צריכת החלב לנפש הייתה נמוכה בעיקר בשכבות המוחלשות. ישראל קיבלה סיוע במשך למעלה מ-15 שנה מקרן החרום של האו"ם בנוגע לאספקת חלב לילדים (כן, פעם האו"ם גם עזרו לנו קצת) – עד שנה לפני מלחמת ששת הימים, שנת תשכ"ו. אז הודיעה ישראל כי היא לא זקוקה לעזרה מהעולם, וכי היא יכולה לספק את החלב הדרוש לאזרחיה בכוחות עצמה.
אלא שלמרבה הצער יותר ממה שמשקיעות חברות החלב משאבים בתעמולה שנצרוך חלב ומוצריו – הם משקיעות משאבים בתעמולה שנצרוך דווקא את מוצרי החלב שלהם ולא של מתחריהם. כך שמומלץ שניקח בחשבון כי בכוס הקפה או המעדן שלנו אנחנו משלמים על מחיר הפרסומת המושקעת שקראנו מקודם בעיתון.
פרות קדושות ורעבתניות
אך מסתבר, שגם הממשלה אחראית לכך במידה רבה. מחיריהם של רבים ממוצרי החלב נחשב נמצאים תחת פיקוח ממשלתי. זה החל בשנת תשי"ד (1954), שאז נקבע מחיר של 250 פרוטות לליטר חלב, כאשר הממשלה סיבסדה כשישית מהמחיר. לאורך השנים שחלפו מאז, ממשלות ישראל לדורותיהן העלו והורידו את המחירים ואת הסובסידיות השונות. כיום הגוף האחראי על מחירי מוצרי החלב המפוקחים היא ממשלת ישראל ומשרד הכלכלה.
עד כאן זה נשמע קסום. מדינה שדואגת לרווחת תושביה, לפחות בתחום מוצרי היסוד. אלא שבחודשים האחרונים גילינו, כי למרות שעקרונית הממשלה היא זו שאחראית על הפיקוח על מחירי מוצרי החלב, הרי שהייצרניות הגדולות לא חוששות לפנות לבג"ץ בבקשה שיורו לממשלה להעלות את מחירי החלב שבפיקוח, בתואנה כי "מחיר החלב הגולמי עלה", למרות שבשורה התחתונה הצרכן הישראלי משלם שליש יותר ממה שמשלם הצרכן האירופאי.
ואכן, בג"ץ פסק לטובתן של המחלבות הגדולות והורה למדינה להעלות את מחירי החלב ביותר משלושה אחוזים. אמנם שר האוצר כחלון התנגד להעלאה שתפגע בכיסן של משפחות רבות מהשכבות המוחלשות, וגם לאחר פסק הדין הוא לא שש לחתום על הצו שייקר את סל המוצרים הבסיסי של כל משפחה ישראלית, אך חרף רצונו הטוב והראוי להערכה של השר – הוא הוצרך לענות אמן בעל כורחו על פסק הדין של בג"ץ, הגוף שהולך ומתגלה כשליט האמיתי והטוטליטרי במדינת ישראל.
ואכן, כפי שפורסם לאחרונה ב'ביזנעס', בעקבות פסק הדין של בג"ץ לאחר החג יתייקר סל המוצרים הבסיסי של המשפחות הישראליות בכמה עשרות שקלים בכל חודש ובכמה מאות שקלים בכל שנה. אבל מה זה כמה מאות שקלים בשנה, בשביל שופטי בג"ץ – שלפי פרסום של אלי ציפורי ב'גלובס' מהשנה שעברה, מרוויחים משכורת עתק חודשית שנעה בין 78,000 שקלים ברוטו ל-93,000 שקלים ברוטו, תמורת היותם הרשות המחוקקת והמבצעת והשופטת גם יחד?
וכאמור, מלבד המחירים הגבוהים שאנו הצרכנים משלמים על מוצרי החלב הישראלים, ישנם מכסים גבוהים מאוד על ייבוא של מוצרי חלב שונים. אם תרצו לייבא חלב רגיל או גבינה רכה, תצטרכו לשלם מס בגובה של 100%. אם תרצו לייבא חמאה מחו"ל, תצטרכו להוסיף מס בגובה 140%, ואם חשקה נפשכם בייבוא שמנת מתוקה, הרי שהמס שתשלמו לא יהיה כל כך מתוק לכם – מאחר והוא עומד על סכום אסטרונומי של 220%.
כמובן, שהסיבה הרשמית למכסים הכל כך גבוהים מתכסה בעלי התאנה של טענות על כך שזו הגנה על עובדי משקי החלב הישראלים, על התרומה האדירה שלהם לציונות ולארץ ישראל, ועוד טיעונים חלולים שבאים לכסות על הסיבה האמיתית: ישנן שלוש חברות ששולטות בשוק, הן מחזיקות את בעלי משקי החלב בכוח (כי איזו ברירה אחרת תהיה להם), הן לא משלמות להם כראוי על חומרי הגלם החלביים שהם מספקים להן, גובות תשלום עתק על מוצרי החלב, וכמובן – מחסלות טוטלית כל אפשרות של תחרות באמצעים המסורים להם. עם גישה כזו, לא פלא ששוק החלב הישראלי, למרות התפוקה הענקית ועודף ההיצע שיוצרים משקי החלב הישראלים, הוא עדיין מהיקרים בעולם.
ואם לא די בכך, הרי שלקראת חג השבועות החליטו גם ברשתות השיווק הגדולות להעלות מחירים של מגוון מוצרים. חלק גדול מאותן העלאות מסתתרות תחת 'מבצעים' שונים, כאשר ההעלאות של מחירי המוצרים שאינם בפיקוח עולים מעלה מעלה.
מסתבר, שבשורה התחתונה, לא רק המחלבות הגדולות חולבות אותנו לקראת חג השבועות, אלא גם הרשתות הקמעונאיות הגדולות שמחליטות להעלות מחירים. כי איזו אמא יהודיה לא תקנה גבינת נפוליאון לחג השבועות, ומי היא שתוכל לוותר על הכנת לזניה טעימה או פשטידה נפלאה, תעלה איזה מחיר שתעלה.
בכל מקרה, אין ספק שבמהלך השבת והחג הקרובים יזכה עם ישראל בהמוניו לאכול את מאכלי החלב השונים על שלל סוגיהם, כי אין כמו קפה עם חלב טוב במהלך לימוד ליל השבועות על מנת להחזיק מעמד ער כל הלילה ברצף (בלי לפרש את סוג הקפה כדי לא להיחשד חלילה בתוכן שיווקי).
