במהלך דיון בוועדת הפנים קרא היו"ר למשרד הפנים לבחון את הארכת תמ"א 38 | בנוסף דרש להעניק הקלות בהקמת ממ"דים במבני ציבור כמו שנהוג לגבי דירות פרטיות | בדיון הוצעו מהלכים לזירוז ושחרור חסמים של 40,000 יחידות דיור שעומדות לפני איכלוס ומעוכבים בשל סחבת בגורמי הרישוי
חיים שיף 07.11.2023
תמ"א 38. אילוסטרציה | צילום: נתי שוחט, פלאש 90יו"ר ועדת הפנים ח"כ יעקב אשר ביקש לבחון הסרת חסמים בענף הדיור כדי לזרז איכלוסן של 40 אלף יחידות דיור שמעןכבות בגלל סחבת ובירוקרטיה בעיקר בחברת החשמל וכיבוי האש.
בהתאחדות הקבלנים טענו כי בישראל יש כ-167 אלף דירות בבנייה, מתוכן כ-40 אלף דירות שנמצאות בשלב שקרוב לאיכלוס, ומתוכן כ-10 אלף דירות שטרם נמכרו כך שהן יכולות להיות פתרון גם עבור תושבי העוטף.
איכלוס דיירים דורש טופס 4 והוא מחייב שורה של אישורים שחלקם אינם בסמכות הרשות המקומית. הליך האכלוס מתחלק לשני שלבים עיקריים, השלב הראשון הוא טופס האכלוס – אותו טופס שנקרא גם טופס 4 והוא מחייב חתימות של כל הגופים שנקבע כי עליהם לאשר את הבנייה, ובהם חברת חשמל, פיקוד העורף וכיבוי אש. ותעודת הגמר, שהיא אישור נוסף שהקבלן נדרש לקבל עד שנה לאחר קבלת טופס 4. הקבלן (או בעל ההיתר במקרה של בנייה פרטית) יידרש להראות במקרה זה כי עבודות הבנייה כולל הפיתוח, הגינון וכו' הסתיימו באופן מלא וניתן לאכלס את המבנה.
אחד החששות שעלו בהקשר זה הוא כי במקרה שמאשרים אכלוס בטרם הקבלן סיים את הבנייה, יש לדרוש קבלת ערבויות ברורות שיאפשרו את סיום הפרויקט ולא ישאירו את הדיירים לאחר סיום מצב החירום שבגינו אוכלסו במהרה כך שהמבנה או הפיתוח הסביבתי שלו טרם הושלם. הקבלנים הסכימו לכך, והציעו כי אנשי מקצוע מטעמם יוכלו לאשר את המבנים בצו השעה ובהמשך הם יאושרו כדין ברשות המקומית. לדברי ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים שנכח בדיון, "אם נשלים את הטופס 4 אפשר לאכלס באופן מיידי משפחות מהעוטף ו-40 אלף משפחות יעברו לדירה עם ממ"ד. זה הצלת נפשות וכל הדברים האחרים נדחקים הצידה. צריך לענות על נושא הבטיחות, חברת החשמל תעשה את הביקורת ומאותו הרגע בוא ניתן את האישור נפקיד את הערבות הבנקאית ונאכלס מהר את היח"ד".
ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים, אמר: "אנחנו מוכנים לתת ערבות בנקאית על כל הדברים שלא נבדקים. אנחנו רוצים לאכלס את הדירות ולדאוג לבטיחות של הדיירים. יש מהנדסי בטיחות שיכולים לתת אישור שהבניין נבנה לפי התוכנית של כיבוי אש". יורי גמרמן, מנהל אגף בכיר שיווק במשרד הבינוי והשיכון, הודיע בדיון כי הוא תומך בהצעה של יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר והתאחדות הקבלנים. אשר ביקש ממינהל התכנון לגבש תוכנית זמנית שתקצר את תהליכי האכלוס על פי ההצעה שהועלתה.
במהלך הדיון עלתה הטענה כי עדיין לא כל הרשויות המקומיות מאפשרות פתיחה של אתרי הבניה והמשך העבודה. מהתאחדות הקבלנים נמסר בישיבה כי הבעיה קיימת בשוליים במספר ערים כגון כפר סבא, רמת השרון, רעננה, ורמת גן. מהנדסת העיר בת ים הסבירה כי יש חיכוך גדול בערים שיש בהם מרקם צפוף ואתרי הבניה ממוקמים במרכזי הערים בצמוד למוסדות חינוך או שכונות מגורים. עו"ד מירה סולומון, נציגת השלטון המקומי בישראל, אמרה כי לרשויות המקומיות יש סמכות לוודא ששלומם של התושבים לא נפגע, כל עוד ההחלטות הן בתחום הסבירות. היו"ר ח"כ יעקב אשר הציע כי אם אחד המנהלים באתר הבניה חמוש הוא יוכל להיות אחראי על הביטחון. "אם יודעים שיש מישהו עם נשק זה יקל על התושבים באזור".
חסם נוסף שעלה בישיבה הוא חוסר הרצון של חברות ביטוח לבטח עבודות בניה בישראל, הן בשל תאונות העבודה והן בשל "תביעות השיבוב" של המוסד לביטוח לאומי התובעת בחזרה את הסכומים ששילמה למבוטחים, דבר שהוביל לכך שמבטחי המשנה הפסיקו לעבוד עם ישראל.
שלי ברגיג מהמועצה האזורית שער הנגב ביקשה שגם מבני ציבור בני שתי קומות יקבלו הקלות בהקמת ממ"ד. עוד ביקשה לאפשר נגישות לממ"ד באמצעות מעלית ו/או מסדרון. נציג פיקוד העורף משה שלמה עדכן כי תיקון לחוק לצורך הגדלת המבואה לממ"ד מקודמת מול לשכת שר הביטחון. יו"ר הוועדה ח"כ אשר ביקש ממנהל התכנון לדאוג להשוואת ההקלות בין דירות פרטיות למבני ציבור.
מיטל להבי, סגנית ראש העיר תל אביב-יפו ביקשה להקל על הבירוקטיה ולזרז מיגון מבנים. וחיים פייגלין הוסיף "אנחנו יודעים לעבוד עם הכלי הזה טוב". יו"ר הוועדה ח"כ אשר ביקש בחינה מחדש את כל נושא הארכת תמ"א 38.
