בית שמש: השכיר את דירתו לחנות וישלם כ-120 אלף שקל

בית משפט. צילום אילוסטרציה: bikeriderlondon | שאטרסטוק

בבית שמש לא זוכרים דבר כזה, אבל בית המשפט המקומי פסק בשבוע שעבר כי תושב רמב"ש שהשכיר את דירתו לחנות יצטרך לשלם קרוב ל-120 אלף שקלים, 75.000 קנס ואילו כ-43 אלף שקלים נוספים עבור היטל השבחה.

התושב יצא ב"זול" מהסיפור הזה, מאחר והוא נדרש לשלם רק כ-120 אלף שקלים, בעוד ובעתירה שהגישה כנגדו העירייה הסכום עמד על כ-180.000 שקל, פער של 60.000 שקל בו "חנן" אותו בית המשפט. עורכת הדין שייצגה את העירייה טענה ש"מדובר בשכונה חדשה והמדיניות היא להחמיר עם הקנסות, כדי להרתיע ולמנוע חריגות בניה נוספות".

לעומת זאת, בא כוח הנאשם טען "שהקנס הראוי בנסיבות העניין הוא 1,000 שקלים וזאת, בשים לב לכך שבהתאם להסכם השכירות, על השוכר היה לקבל היתר לשימוש חורג. השוכר לא עשה כן. לאחר עזיבת השוכר והשכרת החנות לאחר, התברר לנאשם שלא ניתן היתר לשימוש חורג בנכס. מאז פועל הנאשם לקבלת היתר והנאשם סבור שהיתר כאמור, יינתן. ב"כ הנאשם טען שהעונש המבוקש ע"י המאשימה גבוה עשרות מונים מהעונשים שהוטלו במקרים דומים והפנה למספר פסקי דין שניתנו, לגישתו, במקרים בהם נעשה בנכסים המיועדים לתעשייה או למחסנים, שימוש למגורים"..

"אשר להיטל ההשבחה", טען עו"ד של התושב, "הסכום המבוקש ע"י העירייה מתייחס לשלוש שנים של שימוש חורג, ולא לשנה. מכאן, שככל שיש מקום לחייב את הנאשם בהיטל השבחה, הרי שיש לעשות כן בחישוב יחסי לשנה אחת, החל מסוף יולי 2015. ב"כ הנאשם הוסיף וטען, כי דמי השכירות אותן קיבל הנאשם הינם בסך 4,000 שקלים בחודש, סכום דומה לסכום שהיה מתקבל בגין השכרה למגורים. אף בהנחה שמדובר בסכום גבוה יותר מדמי שכירות למגורים, אין מדובר ברווח יחסי העולה על 500 שקלים לחודש".

איש הישר בעיניו יבנה

לא נביא במסגרת כתבה זו את כל הטיעונים המשפטיים, אלא רק כמה מהם שיש בהם מידע חשוב לציבור.

כותבת השופטת: "אין צורך להכביר מילים בדבר חומרתן של עבירות על חוק התכנון והבניה, ועל הצורך באכיפה הולמת. מדיניות הענישה בעבירות כאמור הינה מדיניות של הרתעת הנאשם הספציפי ושל עבריינים פוטנציאלים. לצערנו, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבנייה לחזון נפרץ, ורבים גם טובים איש הישר בעיניו יבנה. זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש, ואין איש שם אל לב לאזהרות הגורמים המוסמכים ולפסקי הדין של בתי המשפט".

"נסיבות תיק זה חמורות עוד יותר," מוסיפה השופטת, "על רקע העובדה שבצד ביצוע העבירה קיים גם פן כלכלי-רווחי. הנאשם השכיר דירה לשימוש עסקי, במודע ותוך ניסיון להעברת האחריות לשוכר לטיפול בקבלת ההיתר. אם לא די באמור, אזי לאחר שהשוכר הראשון עזב את הנכס והתברר לנאשם שלא ניתן היתר לשימוש חורג ושהוגש נגדו כתב אישום, מצא לנכון להשכיר את הנכס לשוכר מסחרי אחר, חלף הפסקת השימוש החורג והשכרת הנכס למגורים".

בהמשך מפרטת השופטת כיצד הגיעה לגובה הקנס שהחליטה להשית על התושב: "בגזירת העונש המתאים לנאשם, בית המשפט רשאי להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ככל שסבר כי ראוי לתת להן משקל בנסיבות המקרה. בהתאם, זקפתי לקולא את העובדה שהנאשם נעדר עבר פלילי; את הפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו; את נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו; שיתוף הפעולה של הנאשם והחיסכון בזמן השיפוטי; את החיוב בהיטל השבחה ואת מתן צו ההתאמה להפסקת העבירה".

"לחומרה שקלתי את חלקו המרכזי של הנאשם בביצוע העבירה, יכולתו להבין את הפסול שבמעשיו, יכולתו להימנע מביצוע העבירה, בחירתו במודע שלא לחדול מביצוע העבירה תוך המשך השכרת הנכס למסחר, בניגוד להיתר. אציין, כי העובדה שהנאשם ידע ויודע שהוא חשוף לקנסות כבדים בגין השימוש החורג ובוחר במודע שלא להפסיק את השימוש החורג, שומטת את הקרקע מתחת לטענה להכנסה שולית, הדומה להכנסה מדמי שכירות למגורים. גם הטענה לנזק שייגרם לו ככל שיפר את הסכם השכירות, שנכרת במודעות מוחלטת שבחטא יסודו, אינה ראויה ואף לא נתמכה בדבר".

"במכלול האמור, מצאתי שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהסתפק בקנס הקבוע בחוק העונשין, המשקף קנס בסך כ- 856 שקלים למ"ר, קנס מתון ומאוזן ביחס למתחם הענישה המגיע לכדי סך 151,600 שקלים".

ואם חשבתם שכאן זה נגמר, אז יש לנו עוד סעיף אחד אותו דורשת השופטת: "הנאשם יחתום היום על התחייבות בסך 75,300 שקלים להימנע מעבירה בניגוד לחוק התכנון והבניה. ההתחייבות תהיה לתקופה של 24 חודשים החל מהיום. היה ולא יחתום הנאשם על ההתחייבות, יאסר למשך 6 חודשים או עד לחתימה, לפי המוקדם".